JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אחרי הקורונה

כשהמגפה תיגמר, בואו נבנה מחדש את האמון

אחרי הקורונה ד"ר שי ענבר
מאי 06
09:30 2020

מדינת ישראל מצויה בימים אלה בכאוס פוליטי-חוקתי לאחר שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה פוליטית ברורה. כל צד רואה עצמו כצד מנצח, ואף שכחול לבן קיבלו לרגע את האפשרות להקים ממשלה, הימין הערים קשיים חוקתיים והפר צווים של בית המשפט העליון בטענה שזה מנסה להשתלט על הדמוקרטיה הישראלית. כרגע כל צד טוען לפעילות לא דמוקרטית של הצד השני. כל יום נוצר תקדים חדש בהתנהלות הפוליטית-חוקתית שאין לו פתרון ברור ובוודאי אין גורם שיכריע ויהיה מקובל על שני הצדדים. כל יום שעובר גוברת התדהמה מן המהלכים הפוליטיים המפתיעים עד בוגדניים. האמון הרופף שעדיין קיים בין חלקי העם הולך ונעלם.

מי ייתן שאחרי שכל הטירוף הזה יעבור, אפשר יהיה לשבת יחד, כל חלקי החברה הישראלית, ולחשוב ולהפיק לקחים איך החברה הישראלית, כולה, ממשיכה יחד, כיצד בונים מחדש אמון? כיצד מחזירים אמון, שבלעדיו קשה עד בלתי אפשרי לקיים חיים משותפים?

אולי זו הזדמנות לראות מה אפשר יהיה לעשות? כיצד לתרום לחיים משותפים וטובים יותר, למרות חילוקי הדעות הקשים? אולי אפשר להכיל את השונות הרבה ולגלות יותר סובלנות ופתיחות שיובילו לשגשוג של רבים ולא של מעטים. אולי אפשר לקוות ליותר סובלנות ולקבלה של האחר ולקבלת רעיונות חדשים, לנסות להסכים שאפשר לא להסכים אבל אסור לבטל, להדיר, להסית כנגד קבוצה באשר היא קבוצה, ובלבד שכולם מסכימים שיש לחיות יחד במדינה יהודית ודמוקרטית.

אולי זה יהיה הזמן לנסות לייצר חוקה מוסכמת אשר תיתן את מבנה היסוד של החברה המגוונת ותאפשר חיים משותפים פוריים ומקבלים, למרות השונות ולמרות חילוקי הדעות. החברה צריכה להכיר בכך שחילוקי דעות הם לגיטימיים ולא אחת אף בריאים ופוריים. לשם כך, כולם צריכים לחשוב על מה הם יכולים לוותר והיכן הם יכולים להתפשר.

נראה שצריך להגדיר מחדש את ערכי הדמוקרטיה הישראלית. האירועים האחרונים, ביניהם סירובו של יו"ר הכנסת לקיים צו של בית המשפט העליון, נוסף למתרחש בפוליטיקה הישראלית בשנה האחרונה, הביאו את חילוקי הדעות לרמה הרסנית. דברים שהיו מובנים מאליהם והיו מעבר למחלוקות, או שהמחלוקות הוסטו הצידה, תופסים כעת את מרכז הבמה ומאיימים לקרוע את החברה הישראלית מבפנים. האם ההיסטוריה חוזרת? "מהרסיך ומחרביך ממך יצאו".

בחברה הישראלית קיימים לפחות שלושה עימותים אשר מפלגים את החברה ומאיימים להגיע לכדי הרס פנימי:

  1. שסע לאומי (פנימי וחיצוני) – יהודים-ערבים-פלסטינים.
  2. שסע דתי יהודי – יחסי דת ומדינה.
  3. שסע פוליטי – ימין-שמאל ותפיסת המושג פטריוטיות.

כל שסע מזין את האחרים, מושפע מהם ומשפיע עליהם. הזמנים המוטרפים האלה העלו על פני השטח באופן קיצוני שסע פוליטי-חוקתי, המעלה את הצורך בהגדרה מחדש של הדמוקרטיה הישראלית וכללי משחק שיאפשרו חיים משותפים של הקבוצות השסועות.

הסוגיות החוקתיות שיש ללבן:

  1. מדינה יהודית ודמוקרטית – מה קודם למה? אם בכלל. "מדינה יהודית" – האם הכוונה ליהודית על פי ההלכה האורתודוקסית? או האם הכוונה לתרבות יהודית?
  2. חוק הלאום – תיקון החוק הקיים על בסיס הכרזת העצמאות והבטחת השוויון לכולם במסגרת מדינה יהודית ודמוקרטית.
  3. פתרון של פשרה בסוגיה הפלסטינית – חתירה לסיום הסכסוך ולקביעת גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבין-לאומית.
  4. יחסי דת ומדינה – חופש דת וחופש מדת, נישואין אזרחיים.
  5. שירות לאומי-אזרחי לכולם – כולל ערבים וחרדים.
  6. שוק חופשי ומדינת רווחה – לשמירה על הסולידריות החברתית.
  7. הסדרת נושא הפרדת הרשויות, עצמאותן והסמכויות של כל רשות, על מנת ליצור איזונים ובלמים שלטוניים. חוק יסוד יסודות השפיטה.
  8. סוגיית הרוב קובע וזכויות המיעוט – התמודדות עם עריצות הרוב.
  9. טיפול בעימותים ערכיים וחוקתיים – מהי הסמכות העליונה ובאילו תחומים?
  10. הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות.
  11. סוגיית הזכות להיבחר לכנסת ולהתמנות לשר ולראש ממשלה לבעלי הרשעה פלילית הנושאת עמה קלון. סוגיית הזכות להתמנות לתפקידים במהלך הליכים פליליים.
  12. כללי משחק פרלמנטריים דמוקרטיים.
  13. הסדרת לימודי ליבה חובה לכולם.

על מנת לתת מענה לשסע הפוליטי עלינו לנקוט צעדים אלה:

  1. להסדיר את כללי המשחק הפרלמנטריים הממלכתיים, כולל תפקוד ממלכתי של יו"ר הכנסת.
  2. להסדיר את המנגנון לטיפול בעימותים ערכיים-חוקתיים, במסגרת בית המשפט העליון, כך שכל הצדדים יקבלו את פסיקותיו.
  3. להסדיר את סמכויות הרשויות והפרדתן תוך קבלת העיקרון של איזונים ובלמים במטרה למנוע כוח רב מדי בידי אחת הרשויות.
  4. הסדרת הזכות להתמנות לראש ממשלה, הגבלת משך כהונת ראש ממשלה והסדרת הסוגיה של חקירות ראש ממשלה בעת כהונה.

על מנת לתת מענה לשסע הלאומי עלינו לנקוט צעדים אלה:

  1. לחתור לפתרון של הסוגייה הפלסטינית וגבולותיה המוסכמים של מדינת ישראל, על פי העיקרון של שתי מדינות לשני עמים.
  2. לאפשר שוויון מלא לאוכלוסייה הערבית בישראל, תוך תיקון חוק הלאום, כולל הסדרת השפה הערבית כשפה רשמית.
  3. גם לאוכלוסייה הערבית יש תפקיד בקידום השוויון – קבלת המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית שוויונית וקבלת הצורך בשירות לאומי-אזרחי.

על מנת לתת מענה לשסע הדתי יהודי עלינו לנקוט צעדים אלה:

  1. לקבל את העיקרון של חופש מדת.
  2. לאפשר את הפרדת הדת מהמדינה תוך שמירה על היות מדינת ישראל מדינת העם היהודי.

אם רק, אחרי כל הטירוף הזה, נצליח לשבת יחד, כל חלקי העם, לשוחח וללבן ולו חלק מהבעיות שהעליתי כאן, אפשר יהיה להגיד שאנחנו בדרך להבראת החברה.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

13 תגובות

  1. לד
    לד"ר שי ענבר מאי 06 2020, 10:31
    שאלות

    ניתוח נכון ומדויק של מצב החברה בישראל. מה שחסר במאמר הוא הצד המעשי של הרעיון. מי הם שליחי חלקי העם שייפגשו לצורך הבראת החברה?
    האם אלה יהיו נציגים כדוגמת: עמיר פרץ, בצלאל סמוטריץ', ניצן הורוביץ, איימן עודה, אורלי לוי-אבוקסיס, רפי פרץ, יולי אדלשטיין, איווט ליברמן, השר ליצמן,היבא יזבק ???
    איך זה יסתדר אם אלה ישבו ביחד?
    אם לא הם אז מי האחרים?
    איך ייבחרו?
    היכן ייפגשו?

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author מאי 06 2020, 10:43
      אך והיכן

      אני מודה על השאלות.
      דבר ראשון יש להדיר את הפוליטיקאים המקצועיים מתהליך הריפוי החברתי. הם אחראים להקצנה ולחידוד השסעים ולכן לא יוכלו, בשלב ראשון לבצע את תהליך הריפוי. ומדובר בתהליך שיימשך זמן ויערב אנשים ומוסדות רבים בכל רחבי הארץ.
      את התהליך צריכים לקיים אנשי החברה האזרחים אשר יבואו בלב פתוח ושלם לנסות לקיים שיח פתוח ומכיל על כל הסוגיות שבמחלוקת ועל ניסיון להגיע למכנה משותף, לפחות בסיסי תחילה.
      הדברים צריכים להוא מלמטה משום שהנזק נעשה בעיקר מלמעלה.
      יש לזה תקדימים ואם חפצי חיים אנחנו, תרתי משמע, חייבים להתחיל בתהליך הזה ולא לצפות מן ההנהגה הנוכחים שתוביל את הדברים.

      השב לתגובה
  2. אלעזר שכטר
    אלעזר שכטר מאי 06 2020, 22:56
    היית ונשארת תמים

    המצב הפנימי רק מתדרדר.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author מאי 07 2020, 07:54
      תמימות

      ראשית אני שמח שאתה קורא את המאמרים שלי – תודה.
      לגבי התמימות היא עדיפה על פטליזם בעיני, או הרמת ידיים.
      אני לא חושב שאני תמים ואני משוכנע שחלק גדול מהציבור הישראלי מעדיף לראות את דרכי צולחת ולא להיפך.
      הבעיה העיקרית שלנו היא ההנהגה או העדר הנהגה. בעצם יש לנו מנהיג כושל וציני להחריד. וכל האחרים הם חסרי עמוד שדרה שהיו מעדיפים שילך אבל אין להם לא את האוצץ ולא את היושרהה.
      לכן זה צריך לבוא מלמטה, מאיתנו. וזו התחלה צנועה.

      השב לתגובה
  3. נחמה מרום
    נחמה מרום מאי 07 2020, 11:02
    גם אני לא איבדתי את התקווה

    נקווה שהאנשים ובעיקר נבחרי העם יתעשתו.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author מאי 07 2020, 12:48
      תקווה

      משמח אותי מאוד שלאנשים יש עוד תקווה ולא נופלים לייאוש. נראה שאת עוד אופטימיסטית ממני בציפיה למשהו חיובי מנבחרי הציבור הללו. אני מקווה שאת צודקת ויש למה לצפות מהם.
      בכל מקרה נראה לי שאנחנו, הציבור, צריכים להראות יותר נחישות ולדרוש מהנבחרים לחדול מהציניות, מההסתה, מההדרה ומניסיונות ההפרד ומשול.

      השב לתגובה
  4. רינת דוידי
    רינת דוידי מאי 08 2020, 15:00
    אחרי הקורונה שהיא מחלה קשה אך חולפת

    אנחנו נישאר עם המחלה החברתית פוליטית שהיא הרבה יותר קשה ושההתאוששות ממנה עלולה לקחת הרבה יותר זמן ממה שכולם חושבים. והבעיה שאצלנו כמעט אף אחד לא חושב.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר מאי 09 2020, 16:35
      ריפוי חברתי

      את אכן צודקת זה יקח הרבה זמן להתאושש מהמכה הפוליטית-חברתית. אבל אנחנו חייבים לעשות כל מאמץ על מנת להתגבר ולאחות את הקרעים בחברה הישראלית.
      לא צריכים להסכים על כל נושא אבל חייבים לקבל את אי ההסכמות כחלק מהנורמליות של החיים.

      השב לתגובה
    • לגברת דוידי
      לגברת דוידי מאי 09 2020, 21:09
      מי לא חושב ?

      זה שאחרים לא חושבים כמוך לא אומר שכמעט אף אחד אצלנו לא חושב. אם בכלל יש מחלה חברתית היא מתמצית בזה שמיעוט שכושל בבחירות לא מוכן לקבל את דעת הרוב "הפרימיטיבי". המיעוט היה מוכן ללכת להדיח את ביבי ביחד עם היבא יזבק. אולי לזה התכוונת כשכתבת שאצלנו לא חושבים?

      השב לתגובה
      • שי ענבר
        שי ענבר Author מאי 10 2020, 07:49
        פרימיטיביות או עצימת עיניים?

        לפני הכל וידוי אישי: אני שייך למכונים "פרימיטיביים" אבל חושב הפוך ממך!
        את ביבי צריך היה להדיח מזמן וכבר כתבתי על זה כאן כמה פעמים. צריך היה להדיח אותו בגלל כשלונותיו כראש ממשלה ובגלל ההתנהלות הבעיתית – סכסכנות, הסתה, פגיעה ביסודות המשותפים של המדינה ועוד.
        ביבי צריך היה ללכת הביתה מזמן אפילו על פי סטנדרטים שהוא בעצמו הציג:
        1. הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות.
        2. דרישתו מאולמרט לפרוש משום שלא יכול לנהל מדינה במהלך ניהול משפט.
        גם הדרישה לפסול בצורה גורפת את האוכלוסייה הערבית היא סיבה לאי התאמתו של ביבי להנהיג את המדינה.
        לדעתי אנשי הליכוד, בהם ביבי מזלזל ומשתמש עד שלא צריך, חייבים להראות לו את הדלת החוצה.
        הגיע הזמן להתנקות מהרעל שמפיץ ראש הממשלה הזה לא רק כלפי הצד השני אלא כלפי כל מי שעומד בדרכו לשלטון יחיד!

        השב לתגובה
  5. חסר אמונה
    חסר אמונה מאי 10 2020, 23:16
    לא מאמין יותר

    לאף פוליטיקאי

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author מאי 11 2020, 08:55
      אמונה?

      מבין אותך. הם הרוויחו את זה ביושר. אז אנחנו צריכים להיות פעילים וקולניים יותר ונסות לגרום להם לפעול לטובתנו ולא לטובתם, לטובת ביבי.
      חייבים להצליח. אין לנו ארץ אחרת.

      השב לתגובה
  6. א.
    א. מאי 20 2020, 14:08
    איך?

    יש צד אחד שאפילו לא רוצה לשמוע על הבנה ואחדות אנמתית

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור