JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חברה
  •  » סביבה מקיימת: משאב קיומי או טרנד פופוליסטי?

סביבה מקיימת: משאב קיומי או טרנד פופוליסטי?

השקעה בסביבה היא צורך קיומי של החברה בישראל

סביבה מקיימת: משאב קיומי או טרנד פופוליסטי?
יוני 24
13:00 2014

זה זמן רב מקננת בי התחושה כי ההתייחסות לרעיונות הסביבתיים המבוססים על מעגל הקיימות (כלכלה/חברה/סביבה) היא בגדר אופנה חולפת, טרנד המובל על ידי כמה "משוגעים לדבר" שעיקר כישרונם ניפוח בלוני מתאן ברשתות החברתיות. חדשות לבקרים אנו שומעים ידיעות על ההתחממות הגלובלית, ידיעות המגובות באסמכתות אקדמאיות של גופים בין-לאומיים המאשימים את האדם, אנו שומעים על הידלדלות המגוון האקולוגי בים ועל השתלטותן של מדוזות הענק מסוג נומורה על אזורים שלמים, על נטישת מינים המונית של ארכיפלגים באוקיינוסים השונים בשל עליית מפלס מי הים ועל תהליכי מדבור, בצורות, סופות הרסניות ושיטפונות בקנה מידה שלא היה מוכר וידוע לאדם עד כה. אך כל הידיעות האלה נותרות מיותמות ונתפסות כטרחניות.

המצב הכלכלי-חברתי שעליו אנו קובלים השכם והערב הוא ללא ספק פועל יוצא של התייחסותנו למרחב ובתוך כך לסביבה שבה אנו חיים. מבלי משים, אנו נוטים לקבל את המצב הקיים ובד בבד להלין על מר גורלנו. לא אכפת לנו מהסביבה וגם לא אכפת לנו לשלם את תג המחיר החברתי והכלכלי על הזנחתה. ובהתייחסות לסביבה אין אני מצביע רק על הלכלוך, על הזוהמה ועל זיהום האוויר, הקרקע והמים בארץ, אלא על עצם הזכות לחיות במקום נקי, בריא ומקיים.

במדינת ישראל 2014 אין כמעט נחל אחד הנשפך אל הים התיכון שלמימיו ניתן לקפוץ לטבילה צוננת בימי הקיץ או אפילו לשכשך בו את הרגליים. הנחלים שלנו – הבשור, שקמה, לכיש, שורק, באר שבע, ירקון, איילון, אלכסנדר, חדרה, תנינים, קישון – כולם מזוהמים אף על פי שעברו שיקום, בכולם זורמים מי ביוב בדרגות טיהור שונות ובסופו של דבר כולם נשפכים אל חופי הרחצה של הים התיכון. לאחרונה הסתבר שאל הים התיכון מגיעים גם מי הגשמים הזורמים בתעלות הניקוז של ערי החוף, ומדי שנה נסגרים חופי רחצה שונים בשל הזרמת מיליוני מטרים מעוקבים של ביוב גולמי לים. בכל המדמנה הזו אנו שוחים ומתפלשים, וטוב לנו.

מפלס ים המלח יורד במטר בכל שנה ובולענים נפערים על חופיו. במפרץ אילת נחרבו שוניות האלמוגים המפוארות שהיו סמל של העיר ואטרקציה לנופשים עד לפני שנים ספורות. באשקלון זיהום האוויר הוא הגבוה ביותר בארץ, בעיקר בגלל תחנת הכוח הפחמית הצמודה. היעדר מערך הובלה המונית בארץ, בעיקר בגוש דן, הופך את אזור המרכז לאחד הכרכים המזוהמים והצפופים ביותר בעולם. למרות החוק המונע עישון במקומות ציבוריים, ואולי בגללו, מושלכים בכל יום מיליוני בדלי סיגריות אל כבישים ואל מדשאות, נמעכים בתנועת רגל סיבובית ונותרים גלמודים.

שמורות הטבע והגנים הלאומיים שלנו אפופי עשן מנגלים, ומרבצי העשב מכוסים שאריות גחלים שהושלכו אחר כבוד ונותרו ללא מענה. חופי הרחצה של הכנרת (אלו שלא נגזלו על ידי גורמים עסקיים) וכן קרקעיתה הבוצית עמוסים בזבל של מטיילים. בנגב יושבים המועצה האזורית נאות חובב ומפעליה הכימיים ומשחררים רעלים לסביבה (מדי פעם מקבלים התושבים הבדואים שבכפרים הסמוכים התראות על פינוי) ובצפון הארץ שוהה מתחם בתי הזיקוק שעושה את העבודה. גם היישוב הפסטורלי בת חפר כוסה לפני שנה בצונאמי קטן של מי ביוב, מים שהצטברו מאחורי חומת ההפרדה והביאו לקריסתה.

למה הפכנו? אנו מפגרים בשנים רבות אחרי עמים ואומות אחרים. לפני כמה שנים ביקרתי בטורקיה בשמורת הטבע קרטפה הסמוכה לעיר אדנה. יחד אתי הגיעו לשמורה חמישה עשר אוטובוסים של ילדי בית ספר שהשתוללו במקום והתרחצו באגם הצמוד. כשהם נסעו משם המקום נותר נקי כאילו לא היו שם כלל. מסופקני אם דבר כזה יכול היה להתרחש בארצנו. הישראלי הממוצע מייצר בכל יום כשני קילוגרם אשפה, ומרבית האשפה עוברת להטמנה ללא מחזור. ברוב הערים בארץ עדיין אין הפרדת פסולת במקור. בערים שבהן יש הפרדה, אין פיקוח ואין אכיפה. בישראל עדיין מחלקים שקיות ניילון בחינם לציבור במקום שקיות נייר. לנקות אחרינו בחוף הים? בחניון? ברחוב? בפארק? בגן הציבורי? לשם כך מועסקים פועלי הניקיון, הלוא כן?

האם קיימת בארץ מדיניות סביבתית המבוססת על מעגל הקיימות, או שמא הטיפול במפגעים הסביבתיים הוא בבחינת מקרה ותגובה? מהם הקווים הסביבתיים המנחים רשויות מקומיות, מתכנני ערים, משרדי ממשלה, צבא, מפעלים ובעלי עסקים פרטיים בבואם לתת היתר בנייה או לנהל מרחב גאוגרפי?

מידת האכפתיות שאנו משקיעים בסביבה מלמדת על האכפתיות שאנו משקיעים בעצמנו, בילדינו, בחיינו ובמדינה שלנו. יתרה מכך, להשקעה בסביבה יש משמעות כלכלית. יש מדינות שהשכילו להבין זאת לפני שנים. בניו זילנד השלכת פסולת ברחוב דינה קנס כבד. כך גם באוסטרליה, בקנדה ובארצות הברית, כולן מדינות הרואות בשמורות הטבע, בקרקעות, בנהרות ובאקוות שלהן משאב קיומי, כלכלי ותרבותי. ומדינות אלו אינן חסרות משאבי טבע כמו ישראל. בישראל מתנהל משא ומתן עם חברות גז על הקמת מתקני טיפול בגז בעמק חפר אשר בצפון השרון, הריאה הירוקה של מרכז הארץ, אזור השדות והפרדסים, המושבים והקיבוצים. מספר הפקחים במשטרה הירוקה בכל הארץ אינו עולה על 45 איש. מספר הפקחים האוכפים את חוקי הסביבה בחופי הים נמוך אף יותר.

הסביבה היא מציאות קיומית, היא תרבות וכלכלה ואיכות חיים, והיחס לסביבה שווה ליחס לעצמנו כחברה. עלינו לזכור שהסביבה אינה טרנד חולף.

על המחבר / המחברת

Avatar

מאור כהן

דוקטורנט בגיאופוליטיקה ולימודי סביבה באוניברסיטת בן גוריון. מרצה במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללה להישגים.

3 תגובות

  1. ירקרק
    ירקרק יוני 25 2014, 10:29
    למה אתה מתפלא?

    המנהיגות הישראלית בולטת בכך שהיא תמיד חושבת רק שבוע אחד קדימה
    במקרים מסויימים היא חושבת אחורה
    אין כאן ראיה ארוכת טווח
    אז למה שזה יקרה דווקא בתחום של שמירת הסביבה?

    השב לתגובה
  2. דינדי
    דינדי יוני 28 2014, 02:43
    סדרי עדיפויות

    כאשר חוטפים נערים או כאשר מדובר על איום גרעיני אירני על עצם קיומנו איך אתה חושב שיהי זמן לדון ולחשוב על בעיות הסביבה שעם כל הכבוד הן דחופות פחות ………………..

    השב לתגובה
    • מאור כהן
      מאור כהן מאי 24 2015, 22:27
      תשובה

      האם אכן הן חשובות פחות? לכל הפחות, מידן חשיבותן שווה מאחר וכמות הנפטרים בישראל בשנה ממחלות הקשורות בסביבה היא עצומה. וזאת מבלי להפחית כלל בחשיבות הטיפול בטרור.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור