JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

החילוניות הישראלית לגווניה

הזהויות המרכיבות את החילוניות הישראלית

החילוניות הישראלית לגווניה צילום: Godot13 he.wikipedia.org
ינואר 09
12:10 2015

על משקל המושג "החוויה הדתית לסוגיה" (Varieties of Religious Experience) ניתן לומר שקיימת זהות חילונית ישראלית לגווניה. את מכלול הגוונים של החילוניוּת, ואפשר שאיננו מודעים לכולם, ניתן לכנות בשם כולל "חילוניות ישראלית" (ליתר דיוק, יהודית-ישראלית). בהגדרת החילוניות כהופכית לדתיוּת אין די. כשם שהציבור שאנו מכנים "דתי" נחלק לקבוצות ולזרמים, כך גם הציבור שאנו מכנים "חילוני" מורכב מרצף של זהויות. את הרצף מאפיינים קווי גבול מעומעמים, שאינם תמיד ברי הגדרה. באותם קווי גבול אנו מוצאים גם חילוניות גם דתיות חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ. להלן נשרטט כמה קווי מתאר כלליים לגווני החילוניות הישראלית. דברים אלה נכתבים על סמך חוויות ותובנות אישיות בלבד של המחבר.

נקדים ונאמר כי במקורות ישראל נתפסת המילה "חול" כמה שאיננו מקודש. יום השבת מקודש לעומת שאר ימות השבוע. אין להסיק מכך שיום השבת נושא תוכן חיובי יותר מ"שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה". בתלמוד נקבע כי בשבת מקבל האדם "נְשָׁמָה יְתֵרָה" (תענית כז, ע"ב), אך קיומה של זו תלוי בנשמה העמלה לטובתה כל ששת הימים. בדומה לכך אין החלוקה שלהלן לשני הרצפים – דתי וחילוני – מחייבת או שוללת אחד מהצדדים על פני רעהו. כיום אנו מבינים שמדובר בשני רצפים הכרחיים לקיומו של עם שלם אחד ("כיוון שגלו ישראל, נעשו עדר אחד", איכה רבה הקדמה כה).

קווי המתאר הכלליים שלהלן בנויים על שני צירים בסיסיים בלבד. האחד, תיאולוגי – האמונה או אי-האמונה בה' אלוהי ישראל או בישות עליונה בכלל. השני – סוציולוגי, התנהלות בחיי היום-יום הן בפרקטיקה דתית והן בנראות של האדם בציבור. נתחיל בקו הדמדומים שבין דתיות לחילוניות.

מאמין בה' שאינו מקיים – מי שמקבל על עצמו את האמונה באלוהי ישראל, כפי שהיא מתוארת בסידורי התפילה הקדם-מודרניים, אך מסיבות כל שהן איננו מקיים את ההלכה היהודית על פי שולחן ערוך ונושאי כליו. אדם זה עשוי (ולא בהכרח) להיראות בהתנהגותו כסוג של חילוני והתנהלותו החיצונית איננה מעידה דבר על עולם האמונה הפנימי שבו.

מאמין בה' ומקיים במקצת – מי שמקבל על עצמו את האמונה בגרסתה הנ"ל ומקבל על עצמו לקיים מקצת הכללים ההלכתיים על פי שיקול דעתו. ישנם חוגים המגדירים יהודי כזה כמסורתי לפי אמונתו, אך יש שיראו בו כאחד החילוניים על פי התנהלותו החיצונית. לקבוצת זהות זאת עשויים להשתייך חברים בקהילות המסורתיות (מזרחיות) והליברליות.

מאמין שאינו מקיים – מי שמאמין בישות עליונה המשגיחה על היקום ועל החברה האנושית, אך ישות זאת אוניברסאלית ואיננה מיוחדת לעם ישראל בלבד. מכאן שהכללים ההלכתיים המיוחדים לעם ישראל חסרי משמעות בעיניו ולכן אינו מקיימם. לקבוצת זהות זאת עשויים להשתייך פרטים וקבוצות מתופעת הניו אייג' בגרסותיה השונות.

מאמין ומקיים במקצת – מי שמאמין בישות עליונה כנ"ל ובכל זאת מקיים מקצת המנהגים וההלכות היהודיות על רקע הזיקה שיש לו לתרבות היהודית ועל רקע התפיסה שהתרבות הישראלית נמצאת בדיאלוג עם המסורת היהודית המפוארת רבת השנים. לקבוצת זהות זאת עשויים להשתייך פרטים וקבוצות מקהילות השבת השונות שקמו בעשור האחרון.

לא מאמין ולא מקיים – מי שאין לו כל אמונה בישות עליונה המנהיגה את המציאות ולכן מבחינתו גם לא יכולה להיות מערכת כללים תיאולוגית מחייבת. הוא עשוי להיות ישראלי מודע, הנוטל חלק בחובות המדינה מתוך הזדהות, ולעסוק בתרבות היהודית והישראלית בהעמקה רבה. בקבוצת זהות זו ניתן למצוא את החילוניות הישראלית האידאולוגית.

לא מאמין ומקיים במקצת – מי שמתנהל ללא אמונה בהשגחה עליונה, אך רואה עצמו מחויב למורשה ההיסטורית והתרבותית של עם ישראל ולכן משמר כמה מן ההלכות והמנהגים הנפוצים. הוא מקבל את התפיסה שהתרבות הישראלית נמצאת בדיאלוג עם המסורת היהודית המפוארת רבת השנים. אין הוא רואה הכרח לנמק לעצמו או לאחרים את הלוגיקה או את התיאולוגיה העומדות מאחורי קיומם של מנהגים והלכות. בקבוצת זהות זאת ניתן למצוא גם פרטים וקבוצות המזדהים עם תופעת ה"התחדשות היהודית".

לא מאמין ומקיים במידה רבה – מי שגדל בסביבה אורתודוקסית מחמירה ומבקש שלא להיפלט מן הקהילה אף על פי שבתוכו הוא כופר בעיקרי האמונה היהודית, לרבות כפירה בקיומו של אלוהי ישראל וישות עליונה מסוג כל שהוא. זהו זן נדיר יחסית (אולי משום שאין אנו יודעים עליו מספיק), אך הוא יכול להיחשב כחילוני במובן מסוים. ניתן למצוא פרטים בודדים מקבוצת זהות זאת מבלים במחתרת במועדוני הלילה.

היוצא נגד האמונה והמאמינים – מי שרואה את האמונה היהודית באל והאמונה הכללית בישות עליונה כל שהיא רעה לאנושות. הוא רואה חובה לעצמו לצאת נגד המאמינים, המתנהגים באופן לא הומניסטי ולא דמוקרטי. הוא איננו מאמין ואיננו פועל לפי מערכת כללים הנובעת מאמונה כל שהיא אלא תופס את החיים רק באופן שכלתני ותועלתני. את קבוצת הזהות הזאת ניתן לכנות קבוצת "חופש מדת".

האדיש לאמונה ולמסורת – מי שאיננו רואה סיבה טובה לעסוק בענייני אמונה או אי-אמונה באל ואיננו רואה כל טעם בבירור הזהות היהודית שלו ומתוך כך גם לא המורשה והמסורת היהודית תרבותית. אין לו כל תחושת זיקה לשלשלת הדורות והוא רואה עצמו כאזרח העולם. הוא יכול להיות ישראלי מודע, שומר חוק וערכי, והוא יכול להיות ישראלי מנוכר המבקש את עתידו בתרבויות העולם.

מנינו עד כה תשע דוגמאות לקבוצות זהות, חילוניות במידה כזאת או אחרת. ניתן היה לפלח את הקבוצות על פי תבחינים נוספים ומדויקים יותר. המגמה הייתה לפשט ולהמשיג את פסיפס הזהויות. די בכך שנבין כי מדובר ברצפים של זהות וניפטר מן התפיסה הדיכוטומית של חילוניים ודתיים. תפיסה מורכבת יותר של ריבוי ושל שוֹנוּת עושה אותנו לחברה המודעת יותר לעצמה, סובלנית ופלורליסטית יותר. כדי להימנע מתיוג של קבוצות וארגונים לא הובאו כאן דוגמאות ספציפיות יותר לקבוצות הזהות הנמנות למעלה. ככל הידוע למחבר, חקר תופעת החילוניות היהודית בישראל כמעט שאיננו קיים, ואולי הגיעה העת לעשות זאת ברצינות.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

7 תגובות

  1. מיכל ש.
    מיכל ש. ינואר 10 2015, 11:10
    כעת קטלגתי את עצמי

    הבעיה שהמכנה המשותף בין כל סוגי החילונים הוא הרבה פחות מאשר המשותף בין כל סוגי הדתיים

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז ינואר 11 2015, 10:29
      תגובה למיכל

      מה שנראה כבעיה הוא האתגר של החברה הישראלית; להרחיב ולחזק את הבסיס שיוצר לכידות חברתית, על בסיס של הבנה וסובלנות דתית.

      השב לתגובה
  2. מנחם
    מנחם ינואר 11 2015, 18:51
    הדתיים הולכים להיות הרוב

    זה ברור. החילונים יהפכו מיעוט ויברחו. אז כל החלוקה שלהם לקבוצות משנה לא חשובה בעצם.

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז ינואר 13 2015, 08:00
      הדתיות מיצרת חילוניות

      מנחם. רוב החילוניים הם דתיים לשעבר. התהליך יימשך בעתיד וטוב שכך.

      השב לתגובה
  3. מנשה
    מנשה פברואר 24 2015, 23:05
    מסכים בהחלט לחלוקה שלך

    אבל מה זה נותן באופן מעשי? דתיים יתחתנו עם דתיים וחילונים עם חילונים וכן הלאה. יש חריגים אבל אלה היוצאים מן הכלל המוכיחים את הכלל

    השב לתגובה
    • יעקב מעוז
      יעקב מעוז פברואר 28 2015, 21:34
      יש אור בקצה המנהרה

      מנשה ידידי, אני מקווה שהיוצא מן הכלל ילמד בסופו של דבר על הכלל. לפחות בין הציונות הדתית לבין החילוניות יש המון מן המשותף, ובכלל זה "נישואי תערובות". מי שמבקש להוציא את עצמו מן הכלל, הזה, כדאי שיבדוק מה נאמר על הבן השני בהגדה של פסח.

      השב לתגובה
  4. מיכאלה ברקוביץ
    מיכאלה ברקוביץ נובמבר 16 2017, 12:47
    בכל יהודי. יש ניצוץ קדוש

    אין חילוניים כמו שאין יהודי קודש ויהודי חול. בכולנו זרע הקדושה. נקודה. אמר הרבי מליובביץ. ואני בדעה זו עימו לחלוטין

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!