JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מקצוע של נשים-שהושכח

מבט אחר על הסרט "משחק החיקוי"

מקצוע של נשים-שהושכח צילום NACA (NASA) commons.wikimedia.org
פברואר 17
11:24 2015

אל תחמיצו את הסרט משחק החיקוי (אם לא צפיתם בו עדיין), אין זה סרט ל"חנונים" בלבד. מוצגת בו דמות טרגית של מדען דגול, שכמה מהגדרותיו הפכו לתקן מחייב בעולם הממוחשב שלנו. דמותו של טיורינג, על קשייו האישיים כגון תסמונת אספרגר, תשבה אתכם ואתכן בלי ספק. נוסף על כך, בסרט מומחשת סוגיה אתית קשה מאוד שעמה התמודדה ממשלת בריטניה בימים הקשים של מלחמת העולם השנייה בכבוד ראוי להערצה: מתי לנצל את התועלת במידע שהופק מפיצוח האניגמה ולהסתכן בכך שהנאצים יבינו שהם ללא הגנה של הצופן שלהם? הפרטים לא שוחזרו בדיוק, אבל אין ספק שבסרט מוצגת סוגיה זו לראשונה באופן הדרמטי ביותר. בסוף המלחמה הומצאו סיפורים אחדים כדי להמחיש את עוצמת הדילמות שעל מנהיגים לפתור בזמן מלחמה: סיפור הפצצת העיר קובנטרי, הפגיעה במטוס שבו טס השחקן המהולל לסלי הווארד וסיפורים אחרים.

הסרט מטעה ושוגה בכמה פרטים וראוי לתת על כך את הדעת. אתחיל בפרטים שאני משאיר לקוראים לשפוט עד כמה הם חשובים בכלל, וחשובים לשלמות האמנותית של הסרט בפרט, ואמשיך בעיוותים תרבותיים בעלי משמעות.

המאמר המכונן של טיורינג, שפורסם ב-1936, הכיל הגדרה למושג תהליך החישוב שהתקבל כתקן מחייב של מהות המחשב. המאמר הוזכר בסרט, אך בכותרת שגויה. למען האמת, כותרת המאמר הייתה "אודות מספרים הניתנים לחישוב עם יישום לבעיית ההכרעה" ולא "משחק החיקוי". טיורינג מעולם לא כתב מאמר בשם "משחק החיקוי". הוא הזכיר את משחק החיקוי במאמר שפרסם בשנת 1950, שבו הוא דן באפשרות של חשיבה המתבצעת על ידי מכונות. הוא הציע את משחק החיקוי בתור מבחן שבו מכונה נחשבת לחושבת אם אפשר לתכנת אותה כך שהתנהגותה תטעה אותנו לחשוב שהיא יצור אנושי (בהנחה שחיקוי של מחשבה הוא מחשבה).

המאמר משנת 1936 נכתב על סמך תצפיות בהתנהגותן של נשים מחשבות, מחשבים אנושיים (ראו תמונת כותרת) במאמר יש ניתוח פשוט של התנהגותן, וניתוח זה הוביל באופן טבעי ביותר להגדרת מנגנונים ספרתיים (דיגיטליים) המבצעים חישובים. במאמר יש גם התייחסות מפורטת להגדרה אחרת הקשורה בתהליכי חישוב, הגדרתו של אלונזו צ'רץ', המוכרת לתלמידי מדעי המחשב. בהתייחסות זו, בנספח של אותו מאמר, מתאר טיורינג את ההוכחה של הזהות המפתיעה הקיימת בין שתי ההגדרות, אף שאחת מתארת מנגנונים והאחרת מתארת שפה לוגית פורמלית (תחשיב למבדה, שממנו נגזרו שפות תכנות רבות, כגון ליספ, לוגו וסכימה). למעשה, המאמר פורסם אחרי שטיורינג הוזמן לסיים את הדוקטורט שלו, על מערכות לוגיות של מספרים סודרים, באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב בהנחייתו של אלונסו צ'רץ' בשנים 1936–1938. לאף אחד מהפרטים האלה אין זכר בסרט. ייתכן שלהתעלמות זו יש הצדקה, כי היא נוגעת יותר מדי ברעיון מרכזי של טיורינג, שאותו הוא סיכם בקצרה במאמרו ב-1950: האנלוגיה המבהירה ביותר את מושג המחשב היא מתמטית.

נהניתי מאוד מהרבדים הפסיכולוגיים של הסרט, ומשום-כך אני ממליץ עליו. עם זאת הפריעו לי בו כמה עיוותים בעלי משמעות תרבותית מרחיקת לכת. בקדימון של הסרט מוצג מבחן הכניסה לפרויקט הסודי של טיורינג בפארק בלצ'לי. חדר הנבחנים מלא בגברים ויש רק נבחנת אחת. השאלה הראשונה העולה היא, האם הגברים לא היו מגויסים כולם באותה התקופה? ונניח שהנבחנים הזכרים היו חיילים שהופיעו למבחן ללא מדים. כיצד באה לידי ביטוי העובדה שבימים ההם נחשבו נשים למצטיינות ביכולת המתמטית שלהן? מדוע אם כן רק אחת מהן נגשה למבחן הקבלה? עובדה היא שכ-80% מכוח העבודה שהועסק בפארק בלצ'לי היו נשים. עובדה זו לא באה לידי ביטוי בשום צורה במהלך הסרט. ובמה עסקו אותן נשים? בסרט הן מאופיינות כקלדניות וכמזכירות. אפילו עיסוקה המקצועי של האישה היחידה שהגיעה למבחן (והתקבלה) אינו מתואר במפורש בסרט.

כאמור, הנשים הוזכרו כבר במאמר המכונן של טיורינג (1936). הכינוי המפורש שלהן היה computers (ראו תמונה ). עוד לפני מלחמת העולם השנייה (וזאת מוכיח המאמר של טיורינג), במהלכה וכעשרים שנה אחריה, הנשים היו ידועות במומחיותן בביצוע חישובים מתמטיים מדויקים, מומחיות שהתגלגלה באופן טבעי למומחיות בתכנות מחשבים. ויותר מזה, בתפקידן כ"מחשבים" הן עסקו בחישובים בליסטיים (מסלולי פגזים), מטאורולוגיים והנדסיים. בהמשך נשים היו מעורבות בפרויקט סודי אחר – תכנות אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בארה"ב. היה זה מחשב ה-ENIAC, שתוכנן ב-1943  באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב, והוצג לציבור הרחב רק בשנת 1946. כאשר הוצג המחשב לציבור, הוצגו המהנדסים הגברים שבנו אותו. את 6 הנשים ששלטו בפעולתו "שכחו" להציג. הסרט משחק החיקוי ממשיך אפוא במסורת מחפירה זו.

commons.wikimedia.org

commons.wikimedia.org

חשוב לציין שתופעת ההדרה הזו לא הייתה טוטאלית בשנות ה-50 כפי שהיא היום. לדוגמה גרייס הופר, שלמדה מתמטיקה לתואר שלישי באוניברסיטת ייל (1934), עבדה בדרגת פרופסור במכללת וואסאר (כי אז לא העסיקו נשים באוניברסיטאות בדרגות גבוהות אלה), שירתה בצי ארה"ב (עד דרגת תת-אלוף) וזכתה לעשרות רבות של תוארי כבוד והוקרה. כל זה על שום שלזכותה נזקפים, בין היתר, שניים-שלושה הישגים מדהימים בתחום מדעי המחשב ויישומיהם. היא אפילו כונתה גרייס המדהימה! היא פיתחה את הרעיון של שפות תכנות ניידות (שאינן תלויות בחומרה של מחשב זה או אחר), פיתחה את הקומפיילר הראשון (תוכנה המאפשרת לשפת תכנות להתבצע במחשב אף שהשפה המעוצבת בחומרה הנתונה שלו שונה) והשתתפה בפיתוח שפת COBOL (שפת תכנות לביצוע חישובים עסקיים, שנחלה הצלחה רבה וארוכת שנים) ובמשימות נוספות הקשורות בתכנות (ראו תמונה). בשנים האחרונות לחייה היא הקדישה מזמנה כדי להסביר לדור הצעיר את לקחי עבודתה. היא הייתה בעלת חוש הומור וחוש לחינוך. היא לימדה מתמטיקה במכללת וואסאר בשנות ה-30 באמצעות פרויקטים שימושיים. במשרדה התקינה שעון קיר שמחוגיו נעו נגד כיוון השעון, כדי לעודד יצירתיות. אחת מאמרותיה המפורסמות: "ספינה בנמל היא ספינה בטוחה, אבל לא לשם כך נבנו הספינות". גרייס הופר נפטרה בגיל 85, ומשחתת של צי ארה"ב נקראה על שמה.

גרייס מסבירה את תכנות המחשב UNIVAC Flickr commons.wikimedia.org

גרייס מסבירה את תכנות המחשב UNIVAC
Flickr commons.wikimedia.org

היום רבים מקשרים את ההתעניינות בתכנות עם "חנונים" או עם "גיקים". הם חושבים, בדיוק כפי שרטנה בתרעומת תלמידה שלי בתכנית לימודים לתואר שני שנושאה מחשבים בחינוך (שבו העזתי להציג בפני התלמידים מהו תכנות), שלתכנות נדרשת חשיבה גברית.

כיצד נוצר המהפך הזה בתודעה של הציבור (ושל אנשי חינוך), מן התקופה שבה הרוב המכריע של העוסקים המצטיינים בתכנות היו נשים ועד למצב שבו הנשים הפכו למיעוט זניח בתחום? אין לכך תשובה חד-משמעית, אם כי בשנים האחרונות מתחילים לשים לב לפרטים המושכחים האלה, ומנסים לתקן את המעוות. ראו למשל הסרטון המעניין: http://fivethirtyeight.com/features/the-queen-of-code/ . חבל שסרט טוב כל כך כמו משחק החיקוי הצטרף אל משכיחי ההיסטוריה. זאת הסיבה שהשגיאות שבו מפריעות לי כל כך.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

12 תגובות

  1. חנן דרורי
    חנן דרורי פברואר 19 2015, 10:33
    מקצועות נשיים מאוד

    מאמר ענייני שנון וגם נכון – יישר כח. אצלנו בסאיטקס עוד בשנת 1969 ואילך היה כוח התכנות בידי נשים בחברת בת בשם "מיני מערכות בע"מ" משם גם יצאה רוני רוס יזמית תוכנה שהצליחה בגדול.

    השב לתגובה
  2. הדרה שפלן-קצב
    הדרה שפלן-קצב פברואר 19 2015, 12:02
    תודה!

    תודה על המאמר ועל נסיונותיך להאיר זרקור על לקונות בידע ובהבנה!

    השב לתגובה
  3. תמיר א.
    תמיר א. פברואר 19 2015, 20:01
    אין ספק שעדיין אין שוויון מלא

    אבל אל תשכחו כי בתקופה עליה מדובר הסרט בחלק מהארצות לנשים לא היתה אפילו זכות הצבעה …..

    השב לתגובה
  4. לא פמיניסטית
    לא פמיניסטית פברואר 21 2015, 12:28
    נהנתי מאד

    העובדה שיש מי שמזכיר את ההתעלמות מחלקן של נשים לפני עשרות שנים עשתה לי טוב.
    ועוד כותב על זה ומפרט ומנמק ומוכיח.
    אני לא פמיניסטית אבל אני בעד צדק היסטורי כי ממנו לומדים איך להתנהג בעתיד.
    תודה.

    השב לתגובה
  5. חדוה בק
    חדוה בק פברואר 22 2015, 22:40
    משחק החיקוי

    מאחר וזו לי "טעימה ראשונה" בנושא הוא עניין אותי במיוחד והעשיר אותי בנדון. טוב עשה מחבר המאמר פרופ' יהושפט גבעון שהאיר והרחיב את הנושא והעיר את ההערות בעניין חלקן של הנשים בפיתוח.ממליצה ללכת לסרט מכל הבחינות.

    השב לתגובה
  6. החיפאית
    החיפאית מרץ 01 2015, 12:42
    אתה רוצה להגיד שפעם היה יותר טוב?

    שפעם נשים שובצו יותר בתפקידים מקצועיים עליתיים?

    השב לתגובה
    • שפי
      שפי מרץ 01 2015, 23:03
      זה לא ש"פעם היה יותר טוב" אלא שפעם הנשים

      היו היותר מקצועיות בחישובים מדוייקים ואח"כ בתכנות וגם במדעי המחשב עצמם (עוד לפני שקראו לתחום ככה). והיום משכיחים את זה ומעוותים את ההיסטוריה.
      בכל זאת, גרייס הופפר, תרמה לתחום בצורה מדהימה. קראו לה גם בחיבה "גרייס המדהימה" וזאת כאשר הביטוי הוא חלק מתפילה נוצרית. מדוע לא שומעים על זה?? עכשיו, לאט לאט מתחילים לחשוף את ההיסטוריה הקבודה הזאת.

      השב לתגובה
  7. טנא
    טנא מרץ 11 2015, 09:50
    זה לא שיך דוקא לענף זה או אחר

    נשים מקופחות בכרל הענפים גם בהכנסה וגם בהכרת היכולות

    השב לתגובה
  8. ליאור
    ליאור מרץ 19 2015, 12:15
    לא רק תפקידן של השנים טושטש

    גם עצם הפרויקט ומה עשו לא הובהר
    הזמן אמנם עבר מהר אבל בסוף לא נשאר כלום

    השב לתגובה
  9. ליאור
    ליאור מרץ 25 2015, 07:50
    הבנתי טוב?

    חלקן של הנשים בעשייה המקצועית הבכירה ירד?

    השב לתגובה
  10. דר' אמנון טיל
    דר' אמנון טיל מרץ 28 2015, 11:13
    משחק החיקוי

    ראיתי סרט זה וגם בתי ראתה אותו ובכתה בקטע הרומנטי שבו טיורינג מציע לאשה המתמטיקאית נישואים ואח"כ דוחה אותה. השאלה היא האם אישה זו הייתה קיימת במציאות, או שהיא דמות פיקטיבית שהוכנסה לסרט רק כדי ליצור מתח.
    בספר "אניגמה: סיפור הקרב על הצופן" של יו סיבאג-מונטיפיורי וכן בספרו של סיימון סינג "סודות ההצפנה" דמות זו לא מופיעה.
    כמו כן לא מופיע בסרט את החשיבות הרבה של המדענים הפולניים שהגיעו להשגים רבים עוד לפני פיצוח האניגה של טיורינג. המדענים הללו העבירו את סודות השיגיהם לאנגליה (בתקווה שאח"כ זה הגיע גם לטיוריג, ולא נמצא באיזה מרתף בירוקרטי שם.
    בברכה אמנון

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 17 2015, 09:38
      גם בספר "אניגמה: סיפור הקרב על הצופן"

      הנשים, שהיו אז מיטב הכוח המקצועי בחישובים מתמטיים, הושכחו לגמרי.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!