JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חרדים ממה?

תהליך שקט של התקרבות בין חרדים לסביבה החילונית

חרדים ממה? חיילים חרדים עם הרמטכ"ל he.wikimedia.org
פברואר 21
08:30 2015

שאלת יחסם של החרדים לחברה הישראלית מייצרת מדי פעם כותרות דרמטיות. השיח הישראלי השטחי לא רק נמשך אל הדרמה הצעקנית הכרוכה בניגוד שבין גברים חבושי פרווה לבין ימי הקיץ החמים בתל אביב או בירושלים, אלא גם מתרחק מהבחנות משנה חשובות המפריעות לדרמה ולסנסציה. כך נדחקות לשוליים שאלות בסיסיות, כמו מיהו חרדי? מהי החברה הישראלית שבה הוא אמור להשתלב? ומהי בעצם הציפייה ההדדית בידיעה שתמיד יהיו חרדים ולנצח הם יהוו מיעוט מעצם הגדרתם?

לא זה המקום לענות בהרחבה על שאלות אלו. עם זאת, פטור בלא כלום – ולו בקיצור – אי אפשר. ראשית, לשאלה 'מיהו חרדי' תשובות רבות ומגוונות. הערכות סבירות מדברות על כ-800 אלף אזרחים הנכנסים להגדרה 'חרדי', ולמעשה מדובר בקבוצות ובתת-קבוצות שהן לא רק שונות זו מזו, אלא לא פעם מנוגדות זו לזו בתכלית הניגוד. למשל ביחס ללימודי החול, עניין שעליו נרחיב להלן. גם לשאלה 'מהי החברה הישראלית' תשובות רבות. לא שאין מכנים משותפים, שהרי החברה הישראלית על מוסדותיה מתפקדת באופן סביר. אך מכאן ועד להציג את 'החברה הישראלית' כמקשה אחת שאליה אמורים מיעוטים למיניהם להתאים עצמם – הדרך ארוכה מאוד.

בנוגע לציפייה ההדדית, דומה שכאן הדברים עשויים להיות פשוטים יותר, אם נאמץ את שתי התובנות הראשונות שלפיהן 'חרדים', כמו 'ישראלים' (שמהם מורכבת 'החברה הישראלית'), הם בגדר כותרות המכילות תופעות שונות ולא פעם מנוגדות. הכיצד? אם נניח שרוב הישראלים שאינם חרדים מוכנים להמשיך ולהשלים עם קבוצות אזרחים שונות, לפחות במישור הסוציולוגי-חזותי, ואם נניח באותו האופן שרוב החרדים יודעים שאפילו הדתיים 'הרגילים' אינם מתכוונים להפוך ל'חרדים', הרי ברור שהציפייה ההדדית היא להמשך סובלנות דה-פקטו, שעם הזמן אולי תהפוך לסובלנות דה-יורה.

עניין הסובלנות מוביל אותנו ישירות לשדה החינוכי, שהוא לכל הדעות אחד ממרחבי השיח החשובים ביותר שבהם אפשר לגבש תודעת סובלנות משני הסוגים: זו שבדיעבד (דה-פקטו), וזו הנשגבת ממנה – שמלכתחילה (דה-יורה). השדה החינוכי נבדל מהותית מכל שדה שיח ציבורי אחר. הוא אינו אנונימי ולכן אין בו פוטנציאל לסתמיות מתלהמת כמו השדה הווירטואלי של הרשתות החברתיות, והוא אינו משועבד ללוח הזמנים של הסקופים ושל הרייטינג המאפיין את השדה התקשורתי. לבסוף, הוא לא נמדד במונחי עוצמה או נראות המאפיינים את השדה הפוליטי.

ואמנם, בשנים האחרונות אנו עדים בישראל לתהליך שקט מאוד של התקרבות משמעותית בין קבוצות של חרדים לבין סביבתם הישראלית הרחבה יותר. התהליכים הללו עובריים במידה רבה. אבל הם מתרחשים. הצמא בישראל על כל מגזריה לשיפור עמדות בשוק העבודה באמצעות רכישת השכלה קיים גם בחברה החרדית. באותו אופן, התחרות העצומה בין המוסדות להשכלה גבוהה מביאה אותם לפתוח את שעריהם לשוק הלומדים החרדי. במונחים ידועים של ניהול, יש כאן מצב WIN-WIN מובהק: לא רק הסטודנט החרדי היוצא ודיפלומה בידו; לא רק המוסדות המגדילים את מספר הבאים בשעריהם ומעשירים בכך את המפגש בקמפוס ואת קופתם המדולדלת בדרך כלל; אלא החברה הישראלית כולה מרוויחה.

האם הכול פשוט ונפלא? ודאי שלא. עם כל השוני בקרב החרדים, דבר אחד ברור. עוד לא נולד החרדי שיראה את מחוז חפצו בלימודי מגדר למשל או בלימודי מחשבת ישראל שמעביר מרצה חילוני. הסוציולוגיה החרדית המוכרת, המבוססת גם על הפרדה בין החברה החרדית לחברה שמחוצה לה וגם על הפרדה מודעת וקפדנית בין גברים לנשים, אינה נעצרת ואינה יכולה להיעצר בשערי הכניסה למכללות ולאוניברסיטאות.

הפתרונות קיימים כי הצרכים קיימים. אך כל הפתרונות מעלים קושיות, שלא לומר רטינות, כעסים, פחדים ואמירות קשות. הקמת מכללה חרדית היא פתרון מוכר אך בעייתי, שכן כך משתמרת ההפרדה. אבל מכללה חרדית היא גם חדשות טובות, כי אפילו אם לא קיים מגע עם העולם החוץ-חרדי, המדע החוץ-חרדי מוזמן פנימה. מצד שני מדובר רק במדעים מדויקים, מדעי הרוח עדיין ממתינים לתורם. מציאות דומה קיימת במידה רבה גם בפתרון הנועז יותר: פתיחתם של קורסים וקבוצות לימוד של חרדים במכללות ציבוריות וכלליות. המגע החברתי קיים במידה מוגבלת כמובן, וגם המדע מוגבל באופן דומה לתחומי דעת שאין בהם משום איום על ליבת התודעה החרדית, אבל מי שמאמין בתהליכים ארוכי טווח יודע שהפור נפל.

סביר להניח שגם בעוד דור (נצח במונחים ישראליים) נמשיך לראות ברחובות לאורך הקיץ הישראלי גברים לבושים במעילים שחורים. באופן דומה ימשיכו עיתונאים זריזים לדווח על הפגנות אלימות מדי פעם, ופמיניסטיות ימשיכו להזהיר מפני הדרת נשים. אבל רצוי שניתן דעתנו לתהליכים המשמעותיים הללו שמתרחשים ממש עכשיו במרחבים הישראליים השקטים יותר, תהליכים הנענים למקצב חיים שונה, אטי יותר, מסוער פחות, אחר.

על המחבר / המחברת

אודי מנור

אודי מנור

ד"ר, היסטוריון ומרצה בכיר במכללת אורנים. מלמד במדרשת עין-פרת. חיבר מספר ספרים.

10 תגובות

  1. עדי ס.
    עדי ס. פברואר 22 2015, 01:03
    אני חושב הפוך

    ככל שהחרדים יהיו חלק יותר גדול בעם כך הם יסכימו פחות להתחבר עם החילונים וכך גם הגתיים הלא חרדים ילכו ויתחרדו

    השב לתגובה
  2. גילי
    גילי פברואר 23 2015, 00:16
    אני קשור אליהם ומסכים לניתוח

    כן יהי רצון.

    השב לתגובה
  3. חרד מהבאות
    חרד מהבאות פברואר 24 2015, 13:21
    מה הכיוון?

    אין ספק שתחול התקרבות בין החרדים לחילונים אלא שזה יהיה כנראה בכוון הפוך ממה שאתה חושב. הציבור החילוני ילך מחוסר ברירה ליותר ויותר כניעה לצווי הדת המחמירים

    השב לתגובה
    • אודי מנור
      אודי מנור פברואר 25 2015, 17:59
      אין לי כדור בדולח

      הכל יכול להיות. אבל אם לשפוט על פי מהותה של החרדיות, הרי שהיא לא יכולה להתקיים אלא כתגובת נגד לעולם 'המתירני'. האם במקרה ישנם על כל 'חוזר בתשובה' לפחות שלושה שהולכים הפוך? לא ממש. עד כאן באשר לצד החרדי שכפי שכתבתי במאמרי הוא מנומר ומורכב ומגוון פי כמה מכפי שנהוג לחשוב, וגם בדברים המהותיים כמו היחס לעם היהודי, למדינת ישראל וכן הלאה. עד כאן לגבי הצד החרדי. כי הבעיה הגדולה והמדאיגה יותר היא הרוב הלא-חרדי, בין אם מדובר בתרייגיסטים על פי הצהרתם (מוכרים יותר בשם 'דתיים') ובעיקר אם מדובר ברוב הציבור שיש לו פינה חמה למסורת ולתרבות אבל לא הרבה יותר מזה. על מנת להפוך את החברה הישראלית לעשירה יותר מבחינה תרבותית, כזו שהשיח בה לא שטחי, עלוב, סיסמאתי ופלקטי, יש להשקיע השקעה עצומה בלימוד העבר היהודי על כל מרכיביו. לימוד היסטוריה יהודית, מחשבת ישראל, מקרא, תלמוד, וכן הלאה וכן הלאה. באופן חופשי, יוצר, מחובר. רק ככה אפשר לקוות שהעם היהודי היושב בציון יהיה חסין בפני תופעות של קיצוניות חרדית ואנטי-חרדית גם יחד.

      השב לתגובה
  4. יהודית
    יהודית מרץ 01 2015, 09:40
    אני לא מבינה מאיפה האופטימיות שלך

    אתה מנסה להתייחס בצורה רציונלית לציבור שאמונותיו ודרכי פעולתו אינם כאלה

    השב לתגובה
    • אודי מנור
      אודי מנור מרץ 02 2015, 08:14
      אני מתייחס למציאות

      כל השאר – בכלל ובפרט הכרזות על ציבור שלם כעל 'רציונלי' או לא (בלי קשר כרגע לשאלה מה בדיוק זה 'רציונלי' והאם למושג הזה יש משמעות אחת [אין לו משמעות אחת] – הערות שוליים. המלצה קבועה לכל תחום: להביט על המציאות כפי שהיא ומשם להתחיל לבנות תובנות. זהו, אגב, מהלך רציונלי לעילא.

      השב לתגובה
  5. צביקה
    צביקה מרץ 03 2015, 11:12
    החרדים יקבלו חוקי המשחק החילונים?

    האם הם יסכימו לעובדות במכנסיים? לאנשים שיאכלו בעבודה בתשעה באב, למקום עבודה שעובדים בו בשבת, לכזה שיש בו מסעדה לא כשרה, ועוד ועוד.
    מכאן אתה רק יכול להבין שבעצם בשל כוחם העולה הם יכפו את חוקיהם עלינו החילונים.
    אצל החרדים אין מקום לשום פשרה.

    השב לתגובה
  6. מקשיב ובוחן
    מקשיב ובוחן מרץ 06 2015, 11:45
    מר אודי אתה טועה

    תראה מה אומרים מנהיגי החרדים כעת לקראת הבחירות. והם אומרים ועושים. לא רק שכוחם עולה באוכלוסיה, אלא שהחילונים המפוצלים נותנים להם במו ידיהם כוח. כעת ראש הממשלה בעצמו, איש המחנה הלאומי הגאה כבר הצהיר שהוא יוריד את המיימד הפלילי של אי התגייסות לצבא (בתנאי שאתה דתי).

    השב לתגובה
  7. טנא
    טנא מרץ 11 2015, 09:52
    מאיפה האופטימיות?

    אני ממש חושב אחרת, כמעט הפוך, על סיכויי ההשתלבות של החרדים.

    השב לתגובה
  8. גיל נתן
    גיל נתן מרץ 19 2015, 12:16
    אני חרד מביטול חוק הגיוס לחרדים

    בקואליציה הנוכחית יוותרו להם לגמרי מה שיקטין עוד יותר את ההשתלבות שלהם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בדת ואמונה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!