JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אחריות הדדית

קריטיות הביטחון הלאומי החברתי

אחריות הדדית PikiWiki – Israel free image collection project
אוקטובר 03
10:25 2015

מומחים לנושאי ביטחון מדגישים בדרך כלל את חשיבותם של עוצמה צבאית, נשק, מודיעין, בריתות בין מדינות וכדומה, ויש המדגישים גם את חשיבותם של משאבי האנרגייה והתשתיות, כחלק מן המדדים להערכת רמת הביטחון הלאומי. לעומת זאת, מעטים מדי רואים את המרכיב החברתי כבעל חשיבות עליונה וקריטית במדד זה.

במדינת ישראל, שבה מרבים לדבר על נושאים כמו גבולות, עוצמה צבאית, עומק אסטרטגי וארסנל נשק, לא מייחסים חשיבות מספקת לנושאים החברתיים, אף שהם מהווים מרכיב חשוב וקריטי בהקשרים של כושר עמידה, נחישות, הזדהות, התגייסות והקרבה.

במה בא לידי ביטוי ״הביטחון הלאומי החברתי״? על פי ההנחה הרווחת הוא כולל שני מרכיבים מרכזיים:

א. נכונות להתגייסות, לערבות הדדית ולהקרבה;

ב. סיבולת וכושר ספיגה לאורך זמן.

ללא קיום מוצק ומוטמע היטב של מרכיבים אלה בהוויית המדינה, קיים חשש סביר מהתערערות הביטחון הלאומי כולו.

היכולת של המדינה לעצב כושר הרתעה אפקטיבי מותנית בצורה קריטית בהטמעת כמה מרכיבי מפתח – הן בקרב החברה בישראל, והן בקרב חורשי רעתה של ישראל שעה שהם בוחנים את הסיכוי שלהם להסב נזקים משמעותיים. בעבר הצליחה מדינת ישראל להשתית את עוצמת ״הביטחון הלאומי החברתי״ על מרכיבי תודעה מרכזיים שכללו:

א. ערבות הדדית;

ב. אחריות המדינה לכך שאזרחיה יזכו נוסף על ביטחון גם לקורת גג, לתעסוקה, לבריאות ולחינוך;

ג. תמיכה בקבוצות הממלאות תפקידים חלוציים, כגון יישובי ספר, שירות ביחידות צבא מובחרות וכדומה.

במהלך השנים חלו שינויים משמעותיים באופן התנהלות המדינה, והבולט בהם הוא הפרטה מאסיבית של מרבית תחומי החיים, למשל החינוך, הבריאות, הדיור והתעסוקה. המדינה הפכה מגורם הנושא באחריות כוללת למרבית תחומי החיים, לגורם רגולטורי מסדיר התומך בכוחות השוק. התוצאה הבלתי נמנעת היא שבקרב שכבות רבות חלחלה התודעה ש״אם אין אני לי, מי לי״.

אי אפשר להתעלם מכך שמדיניות ההפרטה עודדה תחרות, התייעלות ויזמות, אך אסור גם להקל ראש בספיחיה, הבאים לידי ביטוי בשלוש מגמות עיקריות שאינן תומכות בחוסנו של "הביטחון הלאומי החברתי":

א. אם ״כל אחד לעצמו״, אז הערך העליון הוא ה״אני״ ולא הקבוצה;

ב. אם המדינה אינה לוקחת אחריות משמעותית על הצרכים הבסיסיים של האזרח, אז גם האזרח כבר לא מוכן ״להקריב״ עצמו למען המדינה;

ג. אם מחלחלת תודעה של ״אין מי שדואג לי״, נוצרים תנאים מדאיגים, מעין צונאמי חברתי, שעלול להתעצם ולפגוע בביטחון הלאומי החברתי במיוחד בתקופות משבר.

המציאות הגאופוליטית באזורנו רחוקה מלהיות ורודה. הגורמים העוינים במזרח התיכון מציבים אתגרים ההולכים ומעצימים והסיכון למלחמות תדירות ומתמשכות מסתתר מאחורי כל צומת. הסיכון של בידוד בין-לאומי וחרמות הולך ומתממש. מול כל אלה מתבקשת אסטרטגיה של ״כיפת ברזל חברתית״, שתחזק את מגמת האחריות ההדדית, את הנכונות להקרבה ואת כושר העמידה, וכזו אפשר להשיג רק בהרחבה ובהעמקה של אחריות המדינה ל״ביטחון הלאומי החברתי״.

על המחבר / המחברת

אפרים כהנא

פרופסור. עמית מחקר במכון אירופה באוניברסיטת בר אילן וחבר מועצה במפלגת "צדק חברתי".

16 תגובות

  1. דפנה שרפמן
    דפנה שרפמן אוקטובר 03 2015, 12:07
    לתשומת לב ההנהגה

    המאמר מצויין ואני מסכימה עם כל הכתוב בו. כך נבנתה מדינת ישראל עוד מתקופת היישוב, ולא נראה שיש דרך נכונה יותר.

    השב לתגובה
  2. נחום עמית
    נחום עמית אוקטובר 03 2015, 15:05
    עמדתו של ד״ר כהנא נותנת חומר רב למחשבה

    במהלך ״טרדות היום״, דומה שאין שמים מספיק לב לחשיבות החוסן החברתי.
    מאז קמה המדינה, נדחקו הערכים של ערבות הדדית, חלוציות, הקרבה ועוד, לטובת אידיאולוגית השוק החופשי, שגורמת לרבים להפנים ש״אם אין אני לי, מי לי?״.
    היה ראוי שהניתוח המצויין של ד״ר אפרים כהנא, ישמע בקרב ראשי המדינה, ויופקו ממנו הלקחים הנדרשים.

    השב לתגובה
  3. יעקב גרצמן
    יעקב גרצמן אוקטובר 03 2015, 15:09
    לא הממשלה

    מאמר מאיר עיניים !! . לעניות דעתי , לאור הפערים האידיאולוגיים כל מגזר "עושה לביתו" ולכן בנושאים אלה מטפל " המגזר השלישי " .
    מומלץ לארגן יום עיון בנושא – יש מספר דמויות מופת בנושא – איתן ורטהיים , עוזי דיין , עמר בר לב , דורון אלמוג , חיים טופול ועוד רבים טובים ומבורכים .
    אפרים – שא ברכה ! חג שמח .

    השב לתגובה
  4. יעקוב חלבי
    יעקוב חלבי אוקטובר 03 2015, 20:19
    חשיבה מחוץ לקופסא

    מאמר זה הוא עדות מצויינת לחשיבה חוץ לקופסא בניגוד לחשיבה השמרנית שמאפיינת את קציני צה״ל הבכירים שלאחר שהם פושטים את המדים מצטרפים לשולחן הממשלה. הקפיטליזם הגדיל את הפערים החברתיים בישראל כאשר מדד ג׳יני בישראל הוא הגבוה מבין מדינות OECD.

    השב לתגובה
  5. חיים דהן
    חיים דהן אוקטובר 03 2015, 20:33
    מאמר בעל ערך! לתשומת ליבם של ״מנהיגינו״

    יישר כוח גדול לד״ר אפרים כהנא שמצליח כרגיל, במאמר תמציתי, ענייני, קולח וממוקד להצביע על האתגר החשוב מאוד עימו צריכה להתמודד כל הנהגה בישראל.
    ללא ״כיפת ברזל חברתית״ קיימת סכנה של ממש לכושר העמידה של החברה בישראל.

    השב לתגובה
  6. קולטר אהרון
    קולטר אהרון אוקטובר 03 2015, 23:18
    העם היושב בציון עייף?!!?

    מאמר חשוב ומעולה. העם היושב בציון עייף. אין לו כבר את אותה כושר עמידה כבעבר. חוסר האימון בפוליטקאים, מנהיגים וגם בצבא גם תורם למצב העגום בנושא חוסן החברתי הנדרש. המאמר מבטא את הצורך הקיומי בחסינות העם. כדי לקבל את החסינות הזו, יש צורך לתת לעם את האימון המחודש במנהיגם ובדרכם. אין עתיד מדיני, אין צפיה לשלום ולימים טובים יותר לצערינו. בהעדרם, העם פונה ל"כל אחד לעצמו". במלחמה האחרונה ב-2006 ראינו את ה"חוסן" שלא היה כלל. ערים שלמות התרוקנו מיושביהם. אני חושש שללא תהליך מדיני המשולב באימון העם בצדקת הדרך, מצבינו יהיה הרבה יותר גרוע במלחמות הבאות שאין ספק שעומדות בפתח. אלא אם יהיו צעדים בוני אימון של ההנהגה ותהליך מדיני/שלום בר קיימא. חג סוכות שמח!

    השב לתגובה
  7. ורדי דן
    ורדי דן אוקטובר 04 2015, 12:37
    תגובה למאמר

    מאמר ותזה נכונים
    היכולת ללכידות צריך שתהיה מנותקת מהשקפה והשתיכות פוליטית . לא ברור איך ניתן להשיג זאת

    השב לתגובה
  8. תחיה דב
    תחיה דב אוקטובר 04 2015, 20:24
    כל כך חבל שאנחנו מיחלים לכל הדברים הטובים הללו

    לא "רק" כדי להפוך לחברה טובה ומיטיבה,
    עם חבריה ועם שכניה.
    אלא כדי לחזק את "כיפת הברזל" הלאומית.
    חבל שבימים אלו אין אנו יכולים לחשוב על מדינה שיש לה צבא שצריך להגן עליה,
    אלא על ההפך.
    בתקוה לימים טובים יותר.

    השב לתגובה
  9. ל.
    ל. אוקטובר 06 2015, 12:52
    ראה מה קרה אחרי האירועים בסוכות

    כל מחנה מנצל את האירוע לזרוע עוד פירוד והסתה
    אנחנו מתדרדרים בדיוק בתחום החשוב כל כך עליו כתבת

    השב לתגובה
  10. ז.
    ז. אוקטובר 11 2015, 11:18
    מצב המתח דוקא מגביר הקרע הפנימי

    פעם דוקא חשבו שמצב חרום מביא התלכדות תראו כעת שהמצב הפוך

    השב לתגובה
  11. יאיר קורן
    יאיר קורן מאי 13 2016, 10:20
    האחריות ההדדית נעלמת

    כל אחד לעצמו. אגואיזם. הסיפורים על מתנדבים ותרומות זה רק עלה תאנה קטן.

    השב לתגובה
  12. עדה גורביץ
    עדה גורביץ יוני 29 2016, 16:42
    כולם נגד כולם

    כיום כולם נגד כולם ובחריפות גוברת. ספרדים נגד אשכנזים. דתיים נגד חילונים. ימניים נגש שמאלנים. פריפריה נגד מרכז. עניים נגד עשירים. וכן הלאה. עד כדי כך שתושבת ירושלים אומרת שהיא שמחה שהיה פיגוע בת"א. אז גמרנו עם הערבות? הכל אבוד?

    השב לתגובה
  13. שי עמרם
    שי עמרם אוגוסט 08 2016, 11:32
    אין ספק שאתה צודק, אבל זאת לא השאלה

    השאלה היא אם יש מנהיגים שמובילים אותנו על בסיס המשותף, והתשובה היא לא! לא! לא! כולם מכל הצדדים מבליטים את המפריד הגענו למצב שהצל עומד להפוך למנהיג, והוא עוד יחשב להכי פחות מפריד מכולם. אוי לנו.

    השב לתגובה
  14. בנימין יהלום
    בנימין יהלום יולי 29 2017, 13:14
    ככל שעובר הזמן הלכידות ממש מתרסקת

    ויותר ויותר הבטחון נסדק ועננים עולים באופק

    השב לתגובה
  15. ליאור תמרי
    ליאור תמרי ספטמבר 12 2017, 22:00
    כל יום שעובר מפורר את האחדות

    די לשמוע תגובות ברחוב וברשת האינטרנט
    פשוט שנאה בין תת פלגים באוכלוסיה הישראלית ששונאים האחד את השני

    השב לתגובה
  16. תמיר אהרוני
    תמיר אהרוני פברואר 26 2018, 14:31
    כל יום שעובר אני יותר מודאג

    פירוק ופירוד ואפילו שנאה קשה בן פלגים בעם ברמות בלתי מוכרות. מי ישים לכך קץ?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בביטחון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!