JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הם שקופים

הולכים לאיבוד בסבך הבירוקרטיה

הם שקופים צילום: חביבה רוטשילד
ינואר 16
19:30 2016

אני פוגשת אותם מדי יום ולבי יוצא אליהם. חסרי אונים, עייפים, חסרי אמון. שקופים קשי יום.

הם אינם מחבבים את הממסד והוא לבטח היה שמח לוותר עליהם, על בקשותיהם, על רצונותיהם ויותר מכול על כבודם, שהרי הם תקועים לו כמו עצם בגרון, עמוק בפנים, מבלי יכולת לחלץ אותם לכיוון כל שהוא – כלפי חוץ או לכיוון הים, שאליו זורם כל מה שמיותר. "הם" – גוף שלישי נסתר. ילידי הארץ או כאלו שעלו מאי שם מתוך תקווה לממש חלום ישן ולסייע בייבוש של ביצה או שתיים בארץ הזו.

הם משלמים מסים, חלקם שירת בצה"ל, אחרים לא מסיבות כאלו ואחרות, יש שהחלו את דרכם במעברה, הסתגלו לתרבות חדשה ויכלו לה. הם אוהבים לגור כאן גם אם אין להם תקווה אמתית. הם חיים בידיעה שהם בלתי נראים, איש אינו סופר אותם. שקופים במלוא מובן המילה.

מי שחי במדינה שלנו יודע היטב שסבך הבירוקרטיה כאן מפותל להחריד, קשה להתמצאות, מתיש ולא ידידותי בעליל. קל מאוד להתייאש ולוותר. כולנו כאזרחים חווים זאת השכם והערב, בכל תחום, נושא או עניין הקרוב ללבנו, וגם כזה הרחוק ממנו – כל עניין שדורש טיפול או בירור, החזר כספים או מיצוי זכויות. זה קשה, לא כל שכן עבור אזרח קשה יום, חולה, קשיש, מוגבל או סתם אזרח שלא מפעם בו רצון עז להיאבק בתחנות רוח כל עוד נשמה באפו.

אני פוגשת אותם מדי יום ולבי יוצא אליהם. חסרי אונים, עייפים, חסרי אמון. כמו רבים מאתנו.

מעניין לדעת כיצד הפך השירות הציבורי, שאמור לספק מענה הולם לאזרחים, לשירות שאנחנו עובדים אצלו, במקום להפך. ביצעת עסקה ורצית לבטל? המתן ותיענה לפי התור. קרתה טעות בחיוב החודשי שלך? אנא נסה להתקשר ותיווכח שמענה קולי יקדם את פנייך בברכה, ובאמצעותו תוכל לנוע מנציג אחד לאחר במשך דקות רבות, ללא צורך בפעילות גופנית מואצת. רצוי שתעשה זאת בישיבה ארוכה ובלתי נינוחה על הכורסה בבית. זה ייקח הרבה זמן.

מבצעים חסרי מנוח הם בעלי תאריך תפוגה, ואז המחיר עולה פלאים ואין מושיע. חפצת בבירור לגבי הטבת תנאי התשלום? שלם תחילה, ואחר כך נדבר ונראה מה אפשר לעשות, אם בכלל.

צריך סבלנות אין קץ, כוח נפשי ויותר מכול יכולת התמדה מדהימה כדי להצליח לקבל משהו חזרה. כסף ששולם בטעות, חיוב מיותר, מוצר פגום שיש להחליפו. נכון, ישנם יוצאים מן הכלל, אך לא רבים. אותם יוצאים מן הכלל ראויים למלוא ההערכה, אפילו טכנאים שמגיעים בשעה שנקבעה – אנחנו מצדיעים להם, הם בבחינת צדיקים. אנחנו מתרגלים לזה. מופתעים כל פעם מחדש וממשיכים לקבל את המצב בהעדר ברירה.

חנה המתינה בתור לרופא מומחה במשך כמה שבועות. כשהגיעה תורה – שלא בשעה היעודה אלא באיחור מה – היא ראתה את הרופא יוצא. הוא לא שב. בירור קל העלה כי יש תקלה במכשיר הרפואי המצוי במשרדו, אך הוא לא טרח להודיע או להישיר מבט אל עבר עדת הממתינים בפתח חדרו. שיחכו, ורצוי שישתקו. הוא ישוב מתי שהוא.

רחל, אשר לא יצאה מביתה זה חמש שנים בשל נכות קשה, ביקשה שמרַפאה בעיסוק תגיע אליה על מנת להכין חוות דעת באשר לניידותה. היא לא נענתה, אלא הופנתה הלאה והלאה. היא משלמת את דמי הקופה שנים רבות. אז מה.

הם לא יודעים מה לעשות, מה להגיד. אין להם פייסבוק, גם לא אינטרנט. הם עייפים מהחיים ומהכספים המבוזבזים, לעתים על לא עוול, עייפים מלרדוף אחרי מה שמגיע להם, אך ארוכה דרכם אל הבנק, הם מוטרדים מבעיות בריאות, והם רק רוצים שמישהו יתייחס אליהם בכבוד, כי הם בני אדם. רוצים רק שיקשיבו להם, שינסו להבין.

מדינה עתירת מוחות וטכנולוגיה, כזו המסייעת בעתות משבר למדינות נפגעות רעש אדמה ושאר אסונות, לא רואה את עניי עריה. הם שקופים כל כך, אי אפשר להבחין בהם.

אף אחד לא קם. מן הראוי לעשות מעשה. פחות נכונות לתספורות לחילוץ טייקונים, יותר חמלה למי שזקוק לה באמת. אנשים שקופים רוצים שיראו אותם, כי יש להם שמות ופנים, חלומות ורגשות.

 

על המחבר / המחברת

חביבה רוטשילד

לשעבר קצינה בשירות בתי הסוהר. כיום מתמקדת בשירותי כתיבה.

14 תגובות

  1. י.ד.
    י.ד. ינואר 17 2016, 01:14
    חביבה היקרה

    מאמר מטלטל. מה צריך לעשות בשביל לשפר ?

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד פברואר 07 2016, 10:36
      דרושה טלטלה עמוקה

      צריך להאמין שלכל אחד ישנן זכויות בארץ הזו.
      לצערי דרושה טלטלה עמוקה בכל כך הרבה תחומים שאין לי מושג…כיצד ניתן לגעת במשהו ולהתחיל להצליח…

      השב לתגובה
  2. צביה
    צביה ינואר 17 2016, 12:40
    סבך הבירוקרטיה

    הרשי לי, חביבה היקרה, לשתף כאן משהו קטן בסבך אותה בירוקרטיה שעליה מדבר המאמר החשוב שלך. ומעשה שהיה כך היה:
    הלכתי לעירייה להוציא תעודת תושב לצרכי מס, כמידי שנה.
    הפקידה: "את כבר לא גרה בנהריה מלפני חודש"
    אני: "אהההה???!!!"
    הפקידה: "בכתובת שלך גרה גברת בשם אחר "(מפאת חיסיון לא אומר את שמה)
    אני: "אההההה???!!!"
    הפקידה: "זה מה שרשום לי כאן. אז איפה את גרה?"
    אני: (סופסופ מצליחה לנשום) "ממש הבוקר יצאתי מהדירה הקבועה שלי… לא מכרתי אותה לאיש…"
    הפקידה: "אבל זה מה שרשום לי כאן."
    אני: (מתחילה להרגיש שאני בסרט, שמישהו העלים אותי ואני כבר לא קיימת) "סליחה, אבל יש לכם טעות חמורה. אני גרה בדירה שלי, לא עזבתי ואין לי מחשבות לעזוב."
    הפקידה: "אבל זה מה שכתוב כאן"
    אני: (קצת מאבדת סבלנות, כמעט על סף איבוד שליטה) "סליחה, תבדקו את עצמכם בבקשה, אני גרה בדירה שלי, אין שם שום גברת X"
    הפקידה קמה לבדוק.
    אחר כך היא חוזרת, מתנצלת, טעות הקלדה של פקידה אחרת, גוש/חלקה לא נכונים, והדירה שלי רשומה על שם מישהי אחרת.

    אני נשבעת שזה נכון, הסיפור הזה. לא הייתי מצליחה להמציא אותו.

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד פברואר 07 2016, 10:42
      עולה על כל דמיון

      צביה יקרה,
      הסיפור שלך לא מפתיע אותי.
      המפגש עם הבירוקרטיה מזמן לנו סיפורים הזויים כדוגמת הסיפור שלך.
      אנו חיים במדינה מתוקנת בה חוסר השירות לאזרח במקרים מסויימים עולה על כל דמיון.
      כמה כח נדרש לזה, אוף!

      השב לתגובה
  3. אילת ר.
    אילת ר. ינואר 17 2016, 13:53
    חביבה, את נהדרת

    איזה איכפתיות מול הניכור מסביב בעיקר של המימסד

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד פברואר 07 2016, 10:43
      אין מושיע

      תודה רבה.
      קשה לראות אנשים במצב של חוסר אונים, בעיקר כשמדובר במימוש זכויות המגיע להם על פי חוק ואין מושיע!

      השב לתגובה
  4. סידי
    סידי ינואר 18 2016, 15:04
    חלק גדול מהחברה הישראלית

    שקופים
    שקופים
    שקופים
    לא רק בעיני הממסד
    גם בעיני יתר האוכלוסיה
    שלא רוצים לדעת עליהם

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד פברואר 07 2016, 10:45
      עצוב

      עצוב שזה כך, לצערנו, כל אחד עסןק בענייניו. לא תמיד יש פנאי וכח לראות הכל מסביב ולסייע.

      השב לתגובה
  5. ששונה
    ששונה ינואר 18 2016, 19:57
    מגיע לנו כי אנחנו מסכימים

    לכל נותן שירות אני מאחלת "שתקבל שירות כמו שאתה נותן" …. יש כאילו שמקללים בחזרה…:)

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד מרץ 05 2016, 20:05
      חיוך ומקצועיות

      ששונה יקרה,
      אני מאחלת לכולנו שלא נזדקק למענים כאלה. באמת. אפשר עם חיוך ומקצועיות להזיז הרים. לא צריך יותר מזה.

      השב לתגובה
  6. מ.
    מ. ינואר 20 2016, 07:30
    האינטרס של הלא שקופים

    הלא שקופים נפגעים מכך שיש שקופים. יש לכל החברה אינטרס שלא יהיו שקופים. השקופים לא מרבים לשרת בצבא ולא משלמים הרבה מיסיםם. הנטל נופל על הלא שקופים. השכלת השקופים נמוכה ותרומתם לתוצר נמוכה. וכן הלאה.

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד מרץ 05 2016, 20:09
      לא בהכרח

      הי למ.
      אני חושבת אחרת. המחוייבות שלנו כחברה היא לעזור לאוכלוסיות מוחלשות. לא בהכרח השקופים הם אלו שלא משלמים מיסים או לא שירתו בצה"ל.קיימות סטיגמות ועובדות סטטיסטיות, אבל כל מקרה לגופו.מדובר באנשים.

      השב לתגובה
  7. מירי
    מירי ינואר 21 2016, 10:44
    המאמר והתמונה הנואשת כואבים

    כמה עצוב שכל כך מעט עוסקים בזה במדינת ישראל.

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד מרץ 05 2016, 20:10
      עצוב מאד

      הי מירי,
      מאד מסכימה איתך. יתכן שאף עוסקים בזה יותר ממה שנדמה לנו, אך התקציבים מאד זעומים ואין מושיע!

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחברה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!