JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הסלוט

קפצתי למים העמוקים באמת – איש הברזל

הסלוט
יולי 01
19:30 2016

עד לסלוט הכול היה חארטה. מהרגע שלחצתי על כרטיס האשראי והגיעה ההודעה הזאת:

,Dear Debby Kaufman

Congratulations! You are now registered for the 2017 IRONMAN Austria-Kärnten – Priority Entry – Individual

הכול השתנה. התחילו החיים מחדש.

אז קפצתי למים. למים העמוקים באמת. משהו קורה לך כשאת נרשמת לאיזשהו יעד מטורף שהיה בגדר חלום. יעד שהתקשקשת עליו לא מעט. יעד שבהית בהלם על כל מי שהגשים אותו.

והנה זה קורה גם לך. וזו לא טעות. והנה את מעזה להירשם.

אחרי כשש שנים בעולם הטריאתלון והריצה, לאחר שעשית מעבר "אלים" ממשקולות באולמות סגורים לעולם של סיבולת, רוח וחופש, את מעזה להירשם לדבר האמתי שחיכה כל רגע בפינה.

לאחר שהתמכרת לסיבולת, הגיע הרגע שבו את מקבלת החלטה. זהו, את כבר מוכנה לקפוץ למים העמוקים באמת. ואת לבד בהחלטה הזו. וכבר אין מי שיעצור אותך כי את מוקפת בכאלה שעשו את זה.

ואת במוכנות נפשית ופיזית להילחם על החלום הזה. ועכשיו זה כבר לא עוד מרתון ולא עוד טריאתלון ובטח שלא עוד ריצה. זה מרוץ שלם לאיש ברזל. למקום ש(ראבק) טוחן לך בראש כבר שש שנים.

לדבר הזה שאת לא מוכנה לוותר עליו. לתחרות הזו שבגללה אלפי אנשים ברחבי העולם קמים כל בוקר עם שחר לאימונים מתישים, ובסופו של יום – בסופו של תהליך – אומרים לעצמם שכל הדרך הזאת הייתה שווה כל מחיר, כל דקה וכל שלב.

ואת לא מוכנה לוותר על המשהו הזה. את פשוט גם רוצה אותו לעצמך. להתהדר עליו. וגם רוצה לנפנף בו, כי המשהו הזה, עד שלא תחווי אותו, לא תביני מהו. וגם הסביבה לא מבינה מהו אבל הסביבה גם לא מסוגלת להבין. כי המשהו הזה הוא לא נתפס במסגרת היכולת הפיזית שהאדם הממוצע יכול לעבור.

אז אחרי כל זה, ואחרי שטחנתי לעצמי לא מעט על הדרך ועל התהליך ועל האתגר והמוכנות, מתחילים להתכנס לדבר האמתי.

בטוח שזו הולכת להיות שנה מאתגרת. שנה שבה יישלפו לא מעט קללות. שנה של הרבה הרבה כאב פיזי, שהגוף, סביר להניח, טרם חווה, כי ככה זה כשמתכוננים ל-226 ק"מ של סיבולת, שמורכבים מ-3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה ו-42.2 ק"מ ריצה.

כן, זה היעד לעוד שנה בדיוק. ועד אז סביר להניח שרבים בסביבה שלי יסבלו. יסבלו את הקללות ויסבלו את הקושי. ופשוט יסבלו, כי הם בעיקר לא יבינו למה אני צריכה את "השטות" הזאת.

אבל אני צריכה. ואף אחד, כמו שהבן שלי אומר, לא יחליט עליי.

וסביר להניח שזה יבוא על חשבון הרבה מאוד דברים. וסביר להניח שלא אתן לאף אחד למנוע ממני את האימון של הבוקר או הערב, ובטח לא את אימוני שבת, שהולכים להיות ארוכים כאורך הגלות, כי זה ככה. זה ככה כששרויים באטרף של הגשמה עצמית.

ואף אחד לא יכול לעצור את ההחלטה הזו. וזה נכון לגבי כל החלטה גדולה שנקבל בחיים האלה.

אז יש סלוט לאיש ברזל, ויש חיים, אבל הסלוט בשנה הזאת יהיה חשוב יותר, כנראה גם מהחיים עצמם, כי הסלוט לאיש ברזל הוא בעצם החיים.

על המחבר / המחברת

דבי קאופמן

דבי קאופמן

עורכת: מדור ספורט. מרימת משקולות בעבר. מאמנת כושר וריצות ארוכות, עוסקת כיום בספורט טריאתלון וריצה. עורכת ויועצת תקשורת כלכלית, דירקטורית בחברה ציבורית ומנהלת תקשורת ופיתוח עסקי במוסד שמואל נאמן בטכניון.

5 תגובות

  1. מנחם זאבי
    מנחם זאבי יולי 02 2016, 12:43
    אני בטוח שזה לא כל כך בריא

    עינוי הגוף והעמדתו בלחצים מיותרים מעל ומעבר

    השב לתגובה
  2. ליזה גולן
    ליזה גולן יולי 03 2016, 06:32
    בהצלחההה

    כתבה מרגשת ביותר!! בעיקר למי שנמצא שם ויש לו את אותן המחשבות שהיו לך ועדיין! קפיצה למיים עמוקים זו הבחירה הנכונה! להרשם ואז כל השאר יבוא ובכל הכוח!! מאחלת לך המון הצלחה יקירה, אין ספק שתהי ironwoman !עבודה קשה אבל עם סיפוק אדיר!!! נעקוב אחריך

    השב לתגובה
  3. חגי בן-דרור
    חגי בן-דרור יולי 03 2016, 17:36
    כל אדם יקדיש חייו למטרות שיקבע לעצמו

    אחד לומד תורה
    אחד מבלה
    אחד צובר הון
    אחד רץ אלפי קילומטרים
    אין לאף אחד זכות לבקר העדפותיו של האחר

    השב לתגובה
  4. מתנצלת מראש
    מתנצלת מראש יולי 05 2016, 01:32
    ומה אחרי

    ריצה של 200 ק"מ ושחיה אל מעבר לאוקיאנוס וכן הלאה וכן הלאה? הרי אין לזה סוף. מה התכלית?

    השב לתגובה
  5. ענת
    ענת יולי 05 2016, 21:18
    דבי אל תיבהלי מהמשמיצים

    תמיד יש טוקבקיסטים רעים
    את תמשיכי בדרכך
    באמונה בעצמך
    ותנצחי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בספורט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!