JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדליות הקיץ של עמישראל

אלופים, גיבורים והרוח האנושית

מדליות הקיץ של עמישראל גיינו ברטלי en.wikipedia.org
אוגוסט 20
16:30 2016

עם שובה של קומיסר התרבות (כפיים) שיצאה לעודד את ספורטאי ישראל המתחרים באולימפיאדת ריו, התיישבתי להתבטא בענייני ספורט.

בהתרגשות כנה קראתי את כותרות ynet שבהן צוטטו המדליסטים הישראלים החדשים ירדן ג'רבי ואורי ששון, כמי שחולקים את המדליות שבהן זכו עם כל עמישראל.

מובן שבגלל מוגבלותי הספורטיבית אין לי כל דרך אחרת להגיע למדליות אולימפיות – השיתוף החברתי-לאומי שימח אותי. השמחה קצת נפגמה כשראיתי שהמדליסטים החלו לנגוס במדליות בשיניהם הבריאות, דבר שאולי יותיר לנו, עמישראל, רק חלק מהמדליות.

בשמחה פגמו גם עיתונאים אחדים, כנראה עוכרי ישראל, שסברו כי המדליות הן הישג אישי, פרי מאמץ של שנים ואופי חזק והישגי של הספורטאים, ואין לנו עמישראל, זכות לחלוק במדליות עם ג'רבי ועם ששון.

בעת העתיקה ביוון וברומי נהגו לעטר את ראשי הזוכים בתחרויות הספורט, בזרים ירוקים מעלי זית ומעלי דפנה. הזרים סימלו ניצחון ותהילה. האמרה הידועה: "לא לנוח על זרי הדפנה", כוונתה – אל לא למנצח לשבת ולהתענג על זכייתו, עליו להיות מוכן לאתגר הבא.

זר המנצחים שימש כסמל לניצחון בתחרויות הספורט בעת העתיקה ורק מאוחר יותר, כנראה בימי אוגוסטוס הקיסר הרומי, החל הנוהג של מתן מדליות למנצחים בקרב. הענקת מדליות מתכת הפכה לנפוצה יותר כסימן לתואר אצולה ולכבוד אזרחי וחזרה בשלב כל שהוא למגרשי הספורט במקום הזר הירוק שעיטר את ראש הספורטאים בעבר הרחוק.

זר עלי דפנה “Laureate”, כאות להצטיינות, הפך ברבות השנים בשפות האירופיות לתואר. למשל"Nobel Laureate"  כלומר הזוכה בפרס נובל. כיום כל מתן עיטור ואות הצטיינות בשפה האנגלית מגיע מהשורש האטימולוגי הקדום של צמח הדפנה. אבל גם עלי הדפנה, כמו המדליות המתכתיות שבהן נועצים הספורטאים שיניים, נידונו לגורל אכזר, ובסופו של יום, הם משמשים תבלין בישול עדין.

את הזמן שנותר לי, בהיעדר ערוץ ספורט בחבילת ה-yes שמחתי להעביר בצפייה בסרט דוקומנטרי על אחד מגיבורי נעוריי, ספורטאי מצטיין, ואלוף בכל מובן אנושי של המילה – Gino Barteli.

ברטלי היה רוכב אופניים איטלקי, שזכה בשלושה מרוצי ג'ירו ובשני מרוצי טור דה פראנס. הפרסום שזכה לו בארצו משתווה לפרסום שיש כיום לכוכבים כמו פלפס, מרדונה, מסי או מייקל ג'ורדן. אבל סיפורו של הרוכב האיטלקי גדול יותר וחורג מעבר לגבולות הספורט.

ברטלי זכה במרוץ טור דה פראנס בשנת 1938 ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. איטליה ארצו כבר הייתה נתונה תחת שלטונו של המוקיון הפשיסטי מוסוליני, שראה בהישגו של ברטלי אות לעליונות העם האיטלקי. מוסוליני הזמין את המנצח עטור התהילה לארמונו כדי לחלוק לו כבוד, אלא שברטלי הודיע כי הוא איש פרטי, ספורטאי צנוע ואינו רוצה לזכות בשבחים ובכבוד מהדוצ'ה ואף לא לחלוק עמו בתהילת הזכייה. ברור שהיה זה מעשה רווי סיכון.

אך אומץ לבו של ברטלי לא הסתכם רק בסירובו אל מול מוסולני. בשל צניעותו נחשף סיפורו האישי רק לאחר מותו בשנת 2000. בעת מלחמת העולם השנייה היה ברטלי חבר פעיל במחתרת בְּאסיזי. המחתרת של הכנסייה הקתולית במרכז ובצפון איטליה שנכבשה בסוף 1943 על ידי הגרמנים, עסקה בהצלת יהודים מגירוש למחנות ההשמדה. כמרים, נזירים ונזירות קתולים השתתפו ברשת מחתרתית שעשתה הכול כדי להציל יהודים. ואכן 80% מיהודי איטליה נשארו בחיים אחרי השואה בזכות ההסתרה והסיוע של איטלקים רבים. ג'ינו ברטלי היה אז צעיר קתולי אדוק שגויס על ידי הכנסייה כשליח להעברת ידיעות ובעיקר דרכונים מזויפים עבור היהודים שהוחבאו במנזרים ובבתים פרטיים. הוא עשה זאת במסווה של אימוני האופניים שלו. הוא גם הציל את משפחת גולדנברג שאותה החביא.

עשר שנים לאחר זכייתו הראשונה בטור דה פראנס, זכייה שאותה סירב בתוקף לחלוק עם הדוצ'ה הפשיסט, ברטלי עשה זאת שוב וזכה בטור דה פראנס של שנת 1948. זכייתו תרמה רבות למורל הירוד בארצו המשתקמת מהרס המלחמה.

כל אותן שנים סירב ברטלי לספר על מעלליו במחתרת, על חקירות שנחקר בידי הפשיסטים ועל חיי היהודים הרבים שניצלו בזכות הסיכונים שלקח על עצמו באיטליה הכבושה. את מעשי הגבורה שלו, אמר פעם לבנו, לא יספר כי לא הוא הגיבור. הגיבורים הם הקורבנות הנרדפים שאת חייהם עזר להציל. ג'ינו ברטלי הוכרז לפני זמן לא רב כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם".

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

אבי גולדברג עורך דין, מנהל חברות וכותב ספרים.

6 תגובות

  1. דורית
    דורית אוגוסט 20 2016, 21:23
    תגובה

    החכמתי ונהנתי מהמאמר
    יישר כוח
    דרך אגב גם משפחתה של אמי כך ניצלה עי התחזות לנוצרים באחד הכפרים

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 20 2016, 21:31
    לאבי גולדברג

    תודה על סיפור מדהים. לא ידעתי. כל הכבוד לך.

    השב לתגובה
  3. ש.
    ש. אוגוסט 21 2016, 19:17
    המסר לא בדיוק ברור

    הכתיבה מרעננת

    השב לתגובה
  4. מזל מ.
    מזל מ. אוגוסט 22 2016, 13:36
    מצער שסיפורים כאלה אבדו

    העיקר מה אמר ביבי לג'ודוקא

    השב לתגובה
  5. אילת
    אילת אוגוסט 23 2016, 12:32
    בנינו-מזל שסוף סוף נפתרנו מההצגה הזולה

    של האולימפיאדה
    אפשר לחזור ולעסוק בבעיות האמיתיות

    השב לתגובה
  6. ישראלי פראייר
    ישראלי פראייר אוגוסט 24 2016, 13:41
    המשפט הכי חדוב במאמר

    האמירה על רומיסר התרבות
    כפיים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בספורט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!