JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

היכן החצי השני?

על הרכב המשלחת הישראלית לאולימפיאדה

היכן החצי השני? commons.wikimedia.org
ספטמבר 06
09:30 2016

אולימפיאדת ריו הסתיימה לה, וכעת אפשר להתחיל לסכם. במאמר זה אין בכוונתי לסכם הישגים ושיאים אולימפיים שנקבעו באולימפיאדה זו, אלא ברצוני לבחון דווקא סוגיה אחרת.

נבחרת הספורטאים שלנו ייצגה לכאורה את מדינת ישראל כולה. אולם בפועל היה ייצוג רק למחצית מן העם, שכן לשני מגזרים, שהם כמחצית מתושבי ישראל, לא היה ייצוג כלל. המשלחת הישראלית לא כללה אף לא ספורטאי יהודי חרדי אחד ואף לא ספורטאי ערבי.

איננו יכולים להלין באשר לחרדים. שהרי זוהי אוכלוסייה שמלכתחילה מתייחסת לספורט בכלל ולתחרויות בפרט בסלידה. העיסוק בספורט ובעיקר בתחרויות אולימפיות שמקורן בתרבות יוון פסול, לדעתם, ויש להימנע ממנו מכול וכול. אפשר לבקר את עמדתם ומדיניותם אלו, אך אין סיכוי לשנותן.

המגזר השני באוכלוסיית ישראל שלא יוצג באולימפיאדה – הוא המגזר הערבי-ישראלי. 47 הספורטאים המאושרים הם כולם ללא יוצא מן הכלל יהודים. המשלחת לא כללה אף לא ערבי אחד, לא נוצרי, לא מוסלמי, ואף לא דרוזי אחד. למעלה מ-20% מאוכלוסיית ישראל לא היו מיוצגים.

לכאורה לא היה כאן קיפוח. הספורטאים שיצאו לאולימפיאדה נדרשו כולם לעמוד בתנאי הסף של התחרות. ומי שלא הגיע לרמת ההישגים הנדרשת לא יכול היה להיכלל בנבחרת. מבחינה זו, אכן לא היה לערבים מקום. אך שלא כחרדים, ערביי ישראל דווקא רוצים ומוכנים להיות ספורטאים, רוצים להשתתף בתחרויות. ואכן – אנו מוצאים אותם משולבים ומצליחים בקבוצות הכדורגל, או ראו למשל לוחם הטאקוואנדו אחמד אבו גוש, ירדני שמוצא משפחתו מאבו גוש, שחזר מריו עם מדליית זהב.

זו לכאורה בחירה אובייקטיבית, אלא שהבעיה מורכבת הרבה יותר. אי אפשר להגיע להישגים בענפי הספורט השונים ללא מאמץ רצוף ומתמשך, מגיל צעיר מאוד.

מאמצים אלה אינם מתאפשרים במגזר הערבי בשל סיבות אחדות. אציין את העיקריות שבהן: אין מתקני ספורט ראויים בבתי הספר וברחבי היישובים הערביים; אין מדריכי ספורט ומאמנים ראויים; אין חינוך לספורט; ובעיקר, אין תקציבים המוקדשים לספורט במגזר הערבי.

אין לי ספק – במאמץ לא רב ניתן היה לאתר ספורטאים מצטיינים, ושילובם בנבחרת הלאומית אף היה משרת מטרה הסברתית-פוליטית של ישראל. מציאות זו לא תשתנה אלא אם כן תתקבל החלטה ברמה הלאומית.

המציאות של היום איננה באשמתה של שרת התרבות והספורט הנוכחית. מציאות זו היא פרי הזנחה של 68 שנים. חינוך לספורט והשקעה בענפי ספורט שונים ובספורטאים עצמם אלו דברים שנבנים במשך שנים ארוכות. אך אל לנו להלין על העבר אלא להיישיר מבט אל העתיד, ולכן שרת התרבות והספורט יכולה וחייבת לטמון את הזרעים היום.

אני קורא גם לשר החינוך – דרושים לנו לא רק חמש נקודות במתמטיקה, דרוש גם ספורט במערכת החינוך. הקֵם צוות שיבדוק את המתקנים הקיימים, שיבדוק את המורים-המדריכים, וכמובן, יבדוק את ההקצבות למטרה זו. אני קורא לשר הפנים שיבדוק את הרשויות הערביות ואת מתקני הציבור העומדים לרשותן.

לסיכום, כדי שבעתיד יהיה ייצוג הולם לכלל אוכלוסיית ישראל, יש צורך בתכנית, בתקציב ובתחילת עבודה מיידית. תוצאות נראה אולי רק בעוד 10 שנים. אבל בל ירתיע אותנו לוח הזמנים. כדברי מאו צה טונג – מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

3 תגובות

  1. אמיר
    אמיר ספטמבר 06 2016, 14:27
    היה חסר ספורטי ערבי ישראלי

    גם לי חסר ספורטאי ערבי ישראלי במשלחת הגדולה לאוליפיאדה. מדובר על אוכלוסייה של 20% מאזרחי המדינה.

    השב לתגובה
  2. מלכה נ.
    מלכה נ. ספטמבר 08 2016, 16:04
    אל תשכח בבקשה

    גם אצל המוסלמים יש מגבלות בעיקר על ספורט נשים

    השב לתגובה
  3. יהודי
    יהודי ספטמבר 09 2016, 18:33
    הקיפוח של הערבים בכל התחומים

    אם לא נשלבם זה יעלה לנו ביוקר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בספורט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!