JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

המהפכה בענף השיט

מחינוך ימי לדיג ולספנות – לספורט ימי אולימפי

המהפכה בענף השיט סירות מדגם 470 צילום: Edank he.wikimedia.org
פברואר 28
19:30 2017

מלכתחילה רעיון "כיבוש הים" היה תולדה של הגישה ההתיישבותית בארץ, ולפיה גם הים הוא מקום שבו ניתן לחרוש "ולהוציא לחם מן הארץ".

במאמר זה אתאר את שלבי התפתחותו של ענף השיט התחרותי בישראל ואספר על האנשים שתרמו להצלחתו.

ראשית פעילותן של האגודות הימיות נועדה ליצור עתודה להתיישבות בתחום הדיג מחד גיסא, ולהכשיר ספנים לצי הסוחר מאידך גיסא, אולם בד בבד הבינו העוסקים בתחום שאנחנו יכולים להשתלב גם בספורט הימי העולמי.

לישראל תנאים אקלימיים מעולים. ניתן לפעול בים כל השנה כולל בחורף שאינו נורא במושגים האירופיים. אולם קו החוף שלנו לים הפתוח, כמעט ללא מפרצים היכולים להגן על הפעילות, ומשטר הרוחות במזרח הים התיכון מקשים על הפעילות, ולפיכך היה עלינו להתרכז בענף שיט המתאים לתנאים אלו.

ענף השיט הישראלי החל לפעול כבר בשנת 1929. ההגנה הקימה יחידה ימית בשם חי"ם שהופעלה על ידי מועדוני הימייה של הפועל. על תקופות אלו כתב בהרחבה יצחק אופק, שהיה חניך בימייה של הפועל חיפה, ולימים עמד בראש הוועד האולימפי והתאגדות הפועל.

ההתנסות בפעילות ספורטיבית בשיט החלה בתחרויות ארציות של שיוטי הערים. שיוט הערים הראשון התקיים בשנת 1939 (בימי המנדט הבריטי). נוצרה מסורת שבכל שנה, בחג סוכות, התקיים שיוט בין חיפה לתל אביב ובו משתתפות הסירות הגדולות של האגודות בארץ – הפועל, זבולון, צופי ים ואליצור ימייה. בתחרויות הימיות הראשונות שימשו סירות גדולות וכבדות, שהיו שונות במשקלן, באבזורן ובמערכות המפרשים זו מזו, כלומר בלתי אחידות.

הרצון לעבור לספורט הימי הבין-לאומי נתקל בהתנגדויות מצד מערכות ההנהגה של אגודות הפועל והאחרות, שראו את ההכשרה להתיישבות, לדיג ולצי הסוחר כעיקר תפקידו של הענף הקיים ולא לספורט תחרותי.

בשנת 1952 שהתה המשלחת האולימפית של ישראל בהלסינקי, מנהליה התבקשו להביא עמם ארצה חומר על נושאי השיט הספורטיבי, וכן כל מידע אפשרי: תקנונים, חוקות שיט, מידע על דגמי שיט וכדומה. לראשונה למדנו כאן על השיוט התחרותי: השימוש בסירות מדגמים אחידים, שיפוט, חוקה וסוגי דגמים שונים.

מכאן החלה הדרך הארוכה להשתלבות בשיט העולמי בנתונים שהתאימו לישראל. מובן שחיפשו דגמי סירות שיתאימו לחוף ים שאין בו מעגנות (מרינות) ושכל סירה חייבת להיות במשקל שניתן להוציאה בגמר השיוט מהמים ליבשה.

שלוש הסירות הראשונות שהגיעו לבחינת היכולות התחרותיות היו מדגם "ההולנדי המעופף". התחלה יומרנית למדי שהתבררה כמעל ומעבר ליכולות הקיימות. "ההולנדי המעופף" הייתה סירת הדגל בתחרויות עולמיות ובמשחקים האולימפיים.

ב-1955 חנינא גולדברג, שהיה אז בחור בן 20 ובוגר הקן הימי של "השומר הצעיר" בתל-אביב, נבחר לרכז את הימייה של הפועל תל-אביב. בהמשך עבר לריכוז הימייה הארצי. כשהוקמה בשנת 1962 ועדת השיט בהתאחדות לספורט (כיום איגוד השיט) הוא התמנה לעמוד בראש ענף השיט הספורטיבי הארצי.

גולדברג היה חבר בהתאחדות הבין-לאומית לשיט IYRU שהתכנסה לעתים בבריטניה, ומשם רכש את ההיכרויות הבין-לאומיות שלנו. גולדברג חיפש פתרונות לאפשרויות לשיט בכלי שיט קלים ולסגנון פעילות, שיהווה בסיס חדש ומקצועי לענף השיט.

בתחילה הובאו לארץ סירות קלות מדגמים בין-לאומיים. סירות אלו החליפו את הלווייתניות הכבדות, שהתאימו למטרות החינוכיות המסורתיות הקודמות. במקביל, מבלי להפסיק במהלך הלימוד היסודי והממוקד מטרות הקודם, החלו בבניית סירות מדגם "סנונית" שנתנו מענה קל יותר, ושילבו פעילות קבוצתית עם מתן אפשרות להתנסויות ספורטיביות.

לארץ הובאו שלל סירות מהדגמים הבין-לאומיים, ששימשו בתחרויות ספורטיביות בעולם הרחב: "חרטומן", "420", "ההולנדי המעופף", "פין", "פיירבול" שהובאה לניסיון קצר, ולבסוף דגם "470" שמשמש עד היום כסירת הדגל בתחרויות שלנו.

נקודת השיא הראשונה, שממנה המשכנו וטיפסנו, הייתה אליפות העולם בדגם "420" שהתקיימה בסנדהם, שוודיה בשנת 1969. באליפות זו זכה הצמד הישראלי כרמל צפניה ולידיה לזרוב מזבולון בת-ים במקום הראשון. במשלחת היו היו"ר יצחק אופק, הרכז חנינא גולדברג ומאמן השייטים דוד בן דב.

בתום התחרות בשוודיה נקבע שאליפות העולם הבאה תתקיים בישראל. עד אז היה על השייטים הישראלים ללמוד את מערכת החוקה הבין-לאומית ואת תקנוני התחרויות.

גולדברג הביא להתאחדות את חוקת השיט הספורטיבי, שאותה תרגמה אילנה גולדברג ז"ל, רעייתו. מאז נפתחו קורסים להכשרת שופטים מקרב השייטים הבוגרים והוותיקים לניהול תחרויות. היה הכרח ללמוד וללמד את החוקה, ולהכיר את הפסיקה הבין-לאומית בערעורים באירועי שיט, להכיר את הטקטיקה של שימוש בחוקה בתחרויות וכד'. הוקמה ועדת ערעורים עליונה להעלאת רמת השיפוט.

בשנת 1970 התקיימה אליפות העולם לדגם "420" בישראל. אליפות זו פתחה לנו את האשנב לכל התחרויות בענף בעולם. קבענו סטנדרטים מיוחדים שהיו פריצת דרך בעולם: ראשית, לרשות השייטים, מהארץ ומחו"ל, הועמדו 110 סירות אחידות מדגם "420", ונמנע הצורך בשקילה ובמדידות מיותרות. כל צוות הגיע עם מערך המפרשים שלו. הסירות נבנו במפעל "סנפיר" בקיבוץ חמדיה, שאותו ניהלו עמירם שטיינברג (שייט ואדריכל) וחיים שרת. מספר הסירות בארץ זינק מ-40 למספר שיא: 150 סירות;

שנית, שימוש במערכת ממוחשבת של התוצאות בסיוע חברת IBM שנתנה לנו תוצרים מיוחדים בשיקוף התחרות (אז עבדו עם כרטיסיות מנוקבות);

שלישית, בכל תחנה (מצוף סיבוב) במסלול הוצב צוות בסירת שיפוט שרשם את סדר ההגעה. סדר המעבר קיבל ביטוי לאחר מכן בתוצאות הממוחשבות על לוחות הפרסום בתחרות;

רביעית, הצבת כלי שייט של חיל הים שהיוו את המערכת התומכת בליווי, בעמדות הזינוק והגמר. וכן השתמשו בתחרות כיחידת אימון מיוחדת בסירות גומי שליוו אל התחרות.

בראש הוועדה המארגנת עמד האלוף (מיל') מוקה לימון, ראש ועדת הכספים היה אלוף (מיל') חיים הרצוג (לימים הנשיא), ראש עיריית תל-אביב רבינוביץ הזניק את התחרות ושר החינוך אהרון ידלין העניק את הפרסים בסיומה. נמל תל אביב שעד אז עמד בשיממונו, נקבע למקום ריכוז התחרות בנושאי לוגיסטיקה, שינוע וכדומה.

בכל סירה השתתפו לפחות 4 שייטים בתחזוקה ובשימוש, לסירוגין. וכך בשנת 1970 נרשם שיא במספר הספורטאים בענף "420", כ-600 שייטים בוגרים. למספר זה יש להוסיף שייטים גם בדגמים אחרים.

התוצאה מהזמנת הסירות המסיבית הייתה הכפלה של התשתית הספורטיבית בשיט. לראשונה נכלל נושא ציוד השיט – סירות, מפרשים, עזרי שינוע – בתקציב הממלכתי לספורט כמתקן לכל דבר.

ישראל הפכה למעצמה גם בבניית סירות מדגם "420". סירה ישראלית מתוצרת "סנפיר", נבחרה להיות הדגם הסטנדרטי בתחרויות בין-לאומיות. לאליפות העולם לנוער עד גיל 16 שהתקיימה בטרוומונדה בגרמניה, לפני המשחקים האולימפיים בשנת 1972 הוזמנו ונרכשו כ-30 סירות מ"סנפיר" לתחרות.

המהפכה הכמותית הניבה איכויות. באליפות העולם לנוער של ההתאחדות העולמית לשיט IYRU בטרוומונדה, זכו במקום הראשון צמד "הילדים" עד גיל 16, שמשון ברוקמן ויוסי מילר מנהריה. בין המתחרים בצוות אחר היה גם איתן פרידלנדר, שחבר לאחר מכן לשמשון ברוקמן ויחדיו הגיעו להישגים בין-לאומיים בדגם "470".

אליפות העולם הייתה נקודת מפנה לשיט בישראל – שייטים מישראל זכו בתוארי אליפות עולם לנוער ולבוגרים.

באותם זמנים, נסיעות לתחרויות בחו"ל היו כרוכות בלוגיסטיקה כבדה: שינוע סירות, נגררים, רכב שכור, מעבר באניות וכד'. גולדברג, בהשקעה רבה, הצליח לבסס את השיט הישראלי, בדגמים הבין-לאומיים, במפת האירועים הבין-לאומית. צוותים שלנו החלו להשתתף בתחרויות מסורתיות, כך עלתה רמתם. לאט לאט נרכשו כלים וניסיון בשבילי אירופה בתחרויות ובאליפויות. השייטים הישראלים כבשו את מקומם במשפחת השייטים העולמית.

צוותים ישראלים הפגינו יכולות ונוכחות גם בדגם היוקרתי "ההולנדי המעופף". בזכות הישגיו של האיגוד בארץ התקיימה אליפות אירופה בדגם זה בישראל באוקטובר 1973. אולם מלחמת יום כיפור קטעה את ההתארגנות לתחרות, ושני צוותים מגרמניה ומהולנד נתקעו עם סירותיהם בארץ בימים הראשונים של המלחמה.

גולדברג, שהצטיין בנועם הליכותיו, מימש את חזונו להעמדת השיט ברמה בין-לאומית גבוהה. קשריו הבין-לאומיים הובילו לקבלת ישראל למסגרות האירופיות הייחודיות והשונות בכל דגם. בשנת 1975 השתתפה ישראל, לראשונה, באליפות אירופה לדגם "470", בסטוק-ביי אנגליה, הנבחרת כללה שלושה צוותים. באותו מסע, שנמשך כ-45 ימים, השתתפה הנבחרת הישראלית גם בתחרויות בברלין ובקיל, שם זכו בהישגים ראויים. מסע זה היה נדבך נוסף לחיזוק ולביסוס מעמדו של השיט הישראלי בהתאחדויות האירופיות.

במסעות אלו הלכו ורבו הקשרים האישיים והחבריים בינינו לבין המארחים. רבים מחשובי החברים בוועדות הבין-לאומיות היו לחברים בלב ונפש של השייטים הישראלים ומנהלי הנבחרות. הנבחרות התארחו בבתי שייטים בגרמניה, בהולנד, בדנמרק ועוד. אנחנו אירחנו שייטים בארץ בבתי החברים.

איגוד השיט הישראלי העניק לחנינא גולדברג את אות היובל כהכרה וכהוקרה על פועלו, על חזונו ועל תרומתו לענף השיט התחרותי בישראל.

על המחבר / המחברת

Avatar

דוד בן דב

בעבר כיהן בתפקידים בכירים בתחום המוניציפאלי. אימן אלופי עולם בשייט. שימש יו"ר איגוד הג'ודו בשנים 1988 עד 1993.

3 תגובות

  1. גידי שטרית
    גידי שטרית מרץ 01 2017, 14:28
    אדם אחד או שניים שאיכפת להם

    מסוגלים לחולל שינוי גדול

    השב לתגובה
  2. דינה בלום
    דינה בלום מרץ 04 2017, 11:19
    בעקבות המאמר שלך ראיתי גם את הקודם

    ושאלתי את עצמי למה אנחנו טובים במקצועות של יחידים ובענפים נידחים יחסית ולא טובים בענפים פופולריים של ספורט קבוצתי.

    השב לתגובה
  3. ניר
    ניר מרץ 05 2017, 12:19
    במדינה שיש לה חופים כה ארוכים

    סביר שהספורט הימי יהיה יותר מפותח

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בספורט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!