JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

באירופה צהוב ובישראל אדום

קשים חייו של אוהד הפועל שאוהד את מכבי

באירופה צהוב ובישראל אדום צילום: אבי קדמי wikipedia commons
מאי 24
10:34 2014

סליחה. מתנצל בפני אוהדי הכדורסל והספורט בישראל. שנים אני מתייג את עצמי כאוהד כל הפועל שהיא בכדורסל, העיקר שמכבי תפסיד. ואם אפשר גם שתרד ליגה. העיקר שמכבי ת"א לא תיקח אליפות, והעיקר שתהיה בארץ תחרות אמתית, מעניינת, ספורטיבית וראויה; למען ענף הכדורסל בישראל והספורט בארץ בכלל.

צריך להבין. מכבי שולטת ללא תחרות וללא עוררין בכדורסל הישראלי בצורה שהיא חסרת תקדים בעולם. לא רק זה, אלא היא גם נלחמת ומחבלת בעוצמה רבה בכל ניסיון שנעשה לשנות את ההגמוניה. כמו למשל ברעיון שישחקו בליגה יותר שחקנים ישראלים ופחות זרים. בתחומה, מכבי היא המונופול העשיר והחזק ביותר בישראל.

חטאתי. כי כבר שנים אני למעשה מסתגר בבית בימי חמישי ורואה כל משחק של מכבי ת"א ביורוליג. יותר מזה, אני רואה את התשדירים המקדימים ומהמר איזה שפן יוציא בלאט מן הכובע, וקורא כל ניתוח שנכתב וכל פיסת מידע אחרי המשחק. אני חסיד גדול של ההגנה הכי מתוחכמת באירופה, המאצ'-אפ-זון של מכבי. החילופים המהירים והאינטנסיביים בין שמירה אישית לאזורית והוספת דאבל אפ מדי פעם. אני חסיד של משחק המעבר ושל ההתקפה המהירה שהביאו גרשון ובלאט לאירופה עוד לפני עשור וחצי. ההתקפה הזו שינתה את פני הכדורסל האירופי, שעדיין לא הפנים שקיצרו את זמן שעון השלושים שניות ועברו לארבעה רבעים. וחמור מכך, כבר שנים אני רוצה שמכבי תנצח ותצליח באירופה.

דו פרצופי. באירופה אוהד את מכבי, ובארץ מייחל שיפסידו בכל משחק. פעם אפילו צעדתי במחאה על חיסולו של אוסישקין, נכחתי כמה פעמים במשחק במלחה וגיבור נעוריי הוא ללא ספק עדי גורדון. עד היום אני זוכר את סל הניצחון שלו שהביא את הגביע לירושלים. הבעיה היא שאני גם זוכר בדיוק איפה הייתי ומה עשיתי כשגור שֶלף שלח כדור ארוך לשארפ, וזה קלע את השלשה שכפתה הארכה והביאה את מכבי לפיינל פור ולאליפות אירופה במה שמכונה נס ז'לגיריס. אז כבר שנים אני מנהל חיים כפולים: לא מחמיץ משחק של מכבי באירופה ואפילו מחסיר כמה פעימות מדאגה תוך כדי, אבל מתרגש משמחה כשהיא מפסידה את האליפות למכבי חיפה.

אחד מקווי פרשת המים היה כשסופו רדף אחרי אוהד הפועל במטרה להכותו. בכל משחק בעולם, אחת ממטרות האוהדים היא להפר את שלוותם של שחקני הקבוצה היריבה בעזרת מגוון קללות עסיסיות שהם שולחים לעברם. במשחק המדובר צעק אוהד הפועל לסופו "סיפורים על אמו", וסופו החליט לעלות ליציע ולרדוף אחריו כדי להכותו. ובדרך הוא גם דרס כמה אנשים. הבעיה העיקרית היא שהוא אפילו לא חשב שהוא צריך להתנצל על זה. גם הנהלת מכבי הזחוחה האשימה את האוהד בעניין, כאילו אין זה דבר שבשגרה בספורט העולמי שאוהדים מחליטים לגדף את השחקנים היריבים (למרבה הצער). אגב, רק בשנה שעברה השתמש קפטן מכבי בקללות שואה נגד שחקן הפועל. אפילו התקשורת סיקרה את פרשת סופו בצורה מוטעית. אולי כי ככה זה כשאודי רקנאטי, מבעלי מכבי ת"א, הוא גם בעלי ערוץ הספורט. אבל, מצד שני מדובר בסופו, שחקן שעולה בכל משחק יורוליג לשחק פצוע. סופו, שנותן את כל הלב, הריאות והנשמה בכל משחק. משתטח וקופץ לכל כדור, נפצע תוך כדי ומבקש להמשיך ולשחק למרות הפציעה. תכונה נדירה שכבר שלא קיימת בספורט המודרני, שבו כל אחד דואג אך ורק להמשך הקריירה שלו ואינו לוקח שום סיכון. כמה שהוא ענק ככה ענק גם הלב.

מוסר כפול. ולא אוכל להשתמש בתירוץ שאני תמיד בעד האנדרדוג, כי באירופה מכבי ברוב המקרים היא ממש לא האנדרדוג. ולמרות זאת אני בעדה ורוצה שהיא תנצח. לא אוכל גם להשתמש בתירוץ של פטריוטיות. בטח כאשר ישנם רק שניים וחצי ישראלים בקבוצה שבקושי משחקים, והמועדון מתנגד בכל פעם להתחייב לשתף יותר ישראלים בליגה. גם אי-אפשר, כמובן, לכנות כל אוהד שפוי שאינו אוהד את מכבי באירופה עוכר ישראל. אף אוהד ברצלונה לא ירצה שריאל תנצח רק כי היא מספרד, כשם שכל אוהד לוקומוטיב קובאן לא ירצה שצסק"א תנצח רק כי היא מרוסיה. יותר מזה, אוהדי אברטון האנגלית רצו שקבוצתם תפסיד במשחק הליגה לסיטי, רק כדי שליברפול לא תיקח את האליפות. אין זה אומר שהם אוהבים פחות את העיר שלהם, הם פשוט אוהדים אמתיים שרוצים בהפסד של יריבתם המושבעת. דומה הדבר לאדם שמטיף לטבעונות, הוא הרי לא יתמוך בשף בעל מסעדות בשר בתחרות בין-לאומית לשפים רק כי הוא ישראלי. הנבחרת, לעומת זאת, זה סיפור אחר. בנבחרת מתאחדים שחקני כל הקבוצות תחת דגל אחד. רק כך אוהד הפועל ירושלים מושבע יעודד את פניני וישמח כשהוא משחק.

אולי אוכל לתרץ את עצמי. כי מדובר בצורך לניגודיות ולמורכבות בחיים, ובצורך להגיע לאמת גם כשהיא לא נוחה. אך טיעונים כאלה הרי שום אוהד לא יקבל. לכן בהתוודות זו אני מוריד את עצמי בדרגה. אינני אוהד יותר, קִראו לי מעודד או אוהב, מחבב, מסמפת. אני יודע שבכך אהיה חשוף ללעג מהמין הנהוג כלפי מי שאינם מבינים דבר וחצי דבר בכדורסל או בספורט הקבוצתי התחרותי. אבל בינתיים אוכל לצפות שוב בשקט בתקצירי הפיינל פור, להתרגש מהשלשות של בלו, להתלהב מהחדירות של רייס ולהתענג על מהלכי השחמט של הגאון בלאט. ועם זאת לקוות שמכבי תפסיד בכל משחק שנשאר לה העונה, ושהצלחת לא תשוב ליד אליהו.

על המחבר / המחברת

הידי נגב

הידי נגב

עורך מדור סטודנטים. סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

3 תגובות

  1. הלל
    הלל מאי 24 2014, 12:57
    התקפה מהירה

    ז'לגיריס קובנה ב-99, הייתה הראשונה שזכתה ביורוליג עם התקפה ומשחק מעבר מהיר. אבל נכון שרק אחרי שמכבי של גרשון זכתה ב2001 הבינו כולם באירופה שזו הדרך הנכונה לשחק תחת שעון ה24. דווקא הקבוצה של בלאט השנה שיחקה בצורה איטית מאוד ומחושבת (לפחות בכל זמן שסופו על המגרש)

    השב לתגובה
  2. שמעון
    שמעון מאי 25 2014, 16:13
    מונופול

    המונופול של מכבי לא מסתכם רק בחמישים אליפויות וארבעים ואחד גביעים. אלא גם בשליטה וטביעת רגל חזקה באיגוד, בתקציב שהוא פי כמה מכל קבוצה אחרת בליגה מזה שנים, בפרשיות שנשמעו בתקשורת ולא הובא לדין כמו מתן כרטיסים למשחקים באירופה לכאורה לשופטים כאלה ואחרים בעבר ובקשרים ענפים רבי שנים עם השלטון (שנותנים להם בין השאר את תהליך האזרוח הכי מהר בארץ)
    להיות אוהד מכבי בארץ זה כמו לאהוד את האחים עופר בתחום השוק המקומי

    השב לתגובה
  3. יאיר
    יאיר מאי 30 2014, 21:15
    עדי "מלך ישראל" גורדון

    השחקן נשמה הכי גדול אי פעם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסטודנטים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!