JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הכסף הגדול מנצח

נאו-קפיטליזם בכדורגל האירופי

הכסף הגדול מנצח תמונה: Pumbaa80 wikimedia.org
אוגוסט 03
01:25 2014

הליגות באירופה נפתחות וכל מועדון מנסה למרק את עצמו לקראת הפתיחה. אבל מעונה לעונה עולים שיעורי אי-השוויון בין הקבוצות בטור הנדסי. בגרמניה שולטת בכיפה באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד מנסה להשיג אותה. אבל משימה זו הולכת והופכת בלתי אפשרית, כי באיירן קונה את כוכבי דורטמונד הגדולים. כך קנתה את מריו גצה בשנה שעברה וכך את רוברט לבנדובסקי הפולני בשנה זו. התאחדות הגרמנית עומדת מהצד, רואה את ערך התחרותיות נמוג ולא עושה דבר.

בארצות אחרות הסיפור דומה. אילי נפט מהמפרץ מחזיקים את פריס סן–ז'רמן ואת מונקו ומתחתן שממה תחרותית. בספרד שוברות את השוק ברצלונה וריאל מדריד במחירי ענק, ואין להן כל מתחרות אמתיות (אפילו לא אתלטיקו מדריד). הבנקים עדיין נותנים הלוואות לשתי הקבוצות אף על פי שהמודל כלכלי שלהן כושל והן על סף חדלות פירעון.

באנגליה יש שתי קבוצות של אילי נפט או טייקונים שחיות ללא חשבון – מנצ'סטר סיטי וצ'לסי. כאשר פלגריני או מוריניו ירימו ידיהם אל על עם תואר אליפות, יש לומר להם בשפת הילדים ש"זו לא חוכמה". נוספות למרוץ עוד שלוש קבוצות בעלות מוניטין – מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וליברפול, ובמאסף טוטנהם הוטספר, המנסה ללא הצלחה להידחק למועדון של הגדולות. קבוצות שהיו פאר הכדורגל האנגלי כמו ניוקאסל יונייטד, אברטון ואסטון וילה יכולות לחלום על שחזור הצלחות העבר.

לא נגזר משמים שאלו יהיו פני הכדורגל התחרותי. ההשקפה הנאו-קפיטליסטית שהכול מותר אם יש מזומנים בכיס עלולה להביא לשבר כלכלי של ממש, כי קבוצות מהמרות על עתידן וכל משבר כלכלי עשוי להורידן מהמפה. אבל מעל לכול זועק הרס התחרות ההוגנת. אמנם פיפא מדברת על סכומי גג שקבוצות אמורות לשלם, אבל הגדולות באמת ימשיכו בשיטתן וישלמו על כך קנסות כל עוד היד משגת.

מעניין שהמדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם, ארצות הברית, נוהגת אחרת – אפשר לומר "סוציאליזם" ספורטיבי. בליגות המקצועיות שם יש ממונה – commissioner – שדואג לשמר את ערך התחרותיות. לסכום המשכורות יש גבול שאין לחרוג ממנו. קבוצת הכדורסל העשירה של ניו יורק לא יכולה להביא את אנטוני, לברון, בראיינט, דוראנט ופול ולזכות באליפות ברצף, כי יש לה תקרת שכר שאין לעוברה. כך אף בליגות ההוקי והפוטבול האמריקני. לכך נוסף עיקרון שוויוני נוסף והוא ה-draft. היות שהכוכבים הגדולים נשאבים מהמכללות, הרי שכוכבי המכללות הולכים לקבוצות המפגרות בליגה ולא למובילות, וכך נוצר שוויון מסוים במאבקים על הפלייאוף ועל האליפות.

בארץ אנו חוזים בניצחונו הברור של הכסף הגדול וכאן אין הגבלה כל שהיא. ארקדי גאידמק בא בסערה ובהשקעה עצומה הביא שתי אליפויות לבית"ר ירושלים. כשירד מנכסיו הפכה בית"ר לקבוצת תחתית שאין בה כל עניין. זה גם מצבה של מכבי תל אביב של היום – הקבוצה השיגה דומיננטיות ברורה בעזרת משקיע נדיב מקנדה, אם כי במקרה זה ניכר ניסיון לבניית תשתית עתידית.

מייאש לראות שהכסף הגדול מנצח. יש צורך בבניית רגולציה ובחקיקה מתאימה על מנת להחזיר את התחרותיות לאירופה.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

2 תגובות

  1. אדום
    אדום אוגוסט 03 2014, 10:06
    מסכים-מסכים

    חותם על כל מילה

    השב לתגובה
  2. אדום עולה
    אדום עולה אוגוסט 07 2014, 12:02
    העסק נראה אבוד

    בטווח הרחוק לא נשאר כלום פרט להתלהמות לוקלית של האוהדים
    בקבוצות שחקנים מכל המגזרים ומכל הארצות אין בכלל הזדהות
    מעטים יחסית מתעניינים בקבוצות הלאומיות ונשארים לתמוך בקבוצות הספציפיות שהן כאמור חסרות זהות
    איזה סיכוי יש בכלל?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בספורט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!