JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"יהלומי דמים" – הפן המכוער של אבני החן

איך משמשים היהלומים למימון מלחמות

"יהלומי דמים" – הפן המכוער של אבני החן אילנה יאסו
יוני 10
19:30 2016

במכרות היהלומים ברחבי העולם מפיקים יהלומי גלם בשווי של 12.5 עד 13 מיליארד דולר בשנה, ומחיריהם עולים בהתמדה. אין פלא כי כריית יהלומים היא ממקורות העושר החשובים בעולם. כ-98.5% מכריית היהלומים מתבצעת ב-11 מדינות ואזורים: אוסטרליה, אנגולה, בוצואנה, ברזיל, דרום אפריקה, מרכז אפריקה, נמיביה, סיירה לאון, קונגו, קנדה ורוסיה.

יש שתי שיטות לכריית יהלומים. האחת היא כרייה ממרבצים אלובליים, מרבצים הנוצרים כתוצאה משחיקת סלעי קימברליט נושאי יהלומים שבמהלכה משתחררים היהלומים וכן מרכיבים מינראליים אחרים, ונסחפים אל ערוצי נחלים ונהרות או אל קרקעית הים. על פי רוב אלו יהלומים באיכות נוי גבוהה, שכן אבנים באיכות נמוכה מתקשות לשרוד את הסחף. בדרך כלל הכרייה נעשית בידי קבוצות כורים עצמאיות וקטנות.‏ השיטה השנייה היא חפירה וקדיחה יזומה בבטן האדמה וגילוי ארובה וולקנית – "ארובת קימברליט". לאחר גילויה נערך חקר ההיתכנות הכלכלית שלה ונבדקת התאמתה לדרישות החוק המקומי והבין-לאומי. אם אלו מאושרים מתחילים בתכנון המכרה ובבנייתו ועורכים סקירת צפי של התפוקה העתידית ממנו. מרגע גילויה של ארובת קימברליט ועד שמתבררת כדאיותה הכלכלית עלולות לעבור 8–10 שנים.

כריית יהלומים התגברה בהתמדה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. כ-75% מהתפוקה העולמית נכרית במעבה האדמה, בארובות קימברליט. ניתן להפיק כ-14 גרם יהלומים (70 קרט) בממוצע מ-100 טון סלעים. חמישה תאגידים גדולים שולטים על הכרייה מארובות הקימברליט ברחבי העולם, והם חולשים על כ-79% מהתפוקה העולמית: אלרוסה, ריו טינטו, דה בירס, ואבר ו-BHP Billiton. לצדם פועלים שלל ארגונים כלכליים: חברות לחיפוש יהלומים ולכרייתם, בעלי רישיונות כרייה וחופרים מורשים (על פי חוקי המדינות ותנאיהן), פועלי ומנהלות מכרות וספקי שירותים הקשורים לענף היהלומים. מספר החופרים (מורשים ושאינם מורשים) נאמד במיליון עד שני מיליון בני אדם ביבשת אפריקה. בדרום אפריקה מספר החופרים המורשים נאמד ב-1,500 איש מאז ראשית המאה ה-21, ותפוקתם היא כ-400,000 קרט בשנה. החופרים משתכרים כדולר אחד ליום עבודה.

ב-1998 נשמע לראשונה המושג "יהלומי דמים", או יהלומי סכסוך/קונפליקט: ארגון NGO (לא ממשלתי וללא כוונת רווח) בריטי שנקרא "Global Witness" פרסם דו"ח שכותרתו "A Rough Trade". מטרת הדו"ח הייתה לעורר את התודעה הציבורית להכיר בתפקידם של היהלומים במימון מלחמות האזרחים ביבשת אפריקה. בדו"ח זה נאמר שמשנת 1992 שלט ארגון מורדים ששמו UNITA (National Union for the Total Independence of Angola) בכ-60%–70% מענף היהלומים באנגולה. UNITA איבד את תמיכתן של ארצות הברית ושל דרום אפריקה לאחר סיום המלחמה הקרה, והחל להשתמש ביהלומים כדי לממן את מאבקו בשלטון המרכזי של אנגולה. המורדים כפו על האוכלוסייה המקומית לכרות עבורם יהלומים וסחרו בהם, וכך הצליחו לממן את פעילותם – לרכוש נשק ולשלם משכורות לחיילים שגויסו ללחימה. כך הצליחו המורדים להמשיך בסכסוך עם השלטון המרכזי עוד כעשר שנים.

מלחמת האזרחים בסיירה לאון, שהתחוללה בין השנים 1991 ו-2001, הייתה אלימה במיוחד. ארגון המורדים R.U.F (Revolutionary United Front), בתמיכת ממשלת ליבריה, החל להילחם בכל שטחה של סיירה לאון.‏ המורדים שלR.U.F  הרגו כ-50,000 בני אדם, גירשו כמחצית מהאוכלוסייה המקומית והרסו חלק משמעותי של תשתיות המדינה, וכל זאת בעזרת הרווחים מסחר ביהלומים. מלחמת אזרחים נוספת התנהלה בקונגו וגם שם הועלו טענות על מסחר ביהלומי קונפליקט.

הנושא עורר דיון ציבורי והאו"ם, בסיוע ארגונים לא ממשלתיים שבדקו את הנושא, טען כי הסחר ביהלומי קונפליקט מסייע במימון מלחמות במדינות אפריקה. השליטה באזורי כריית היהלומים הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמות, והרווחים העצומים מיהלומי הדמים, המוערכים בכ-3.7 מיליארד דולר בין 1992 ל-1998 באנגולה בלבד, סייעו להמשך המלחמות ולמותם של כמיליון אנשים.‏

בשנת 1998 הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות על מכירת יהלומים שנכרו בשטחה של אנגולה (החלטות 1173, 1176), על מנת לאסור את מכירת היהלומים שלא אושרו על ידי השלטון הלגיטימי באנגולה. היה זה הצעד הראשון בהקמת "תהליך קימברלי" – פורום בין-לאומי המסדיר את תחום הסחר ביהלומים. הפורום הוקם בשנת 2000 ביוזמת מדינות אפריקניות ששאפו להגן על המסחר הלגיטימי שלהן ביהלומים. בדרום אפריקה, בבוצוואנה ובנמיביה לא היו מלחמות אזרחים וסחר היהלומים בהן היה חוקי, אך הסחר ביהלומי קונפליקט, למרות היקפו המצומצם – 4% מהסחר ביהלומים בעולם על פי הערכות – גרם נזק ממשי ואף נזק תדמיתי לענף היהלומים בכל העולם. ענף היהלומים לא רצה שתדבק בו תדמית שלילית בדומה למה שקרה לענף הפרוות, ואותן מדינות אפריקניות יזמו כינוס שאליו הוזמנו נציגי ארגונים לא ממשלתיים ונציגי ענף היהלומים כדי לדון בדרכי התמודדות.

הפורום התכנס לראשונה בעיר קימברלי שבדרום אפריקה ומכאן שמו. במשך השנים גיבש הפורום נוהלי מעקב, תיעוד ובקרה על תנועת יהלומי הגלם בעולם. הפורום יצר את "מערך תיעוד קימברלי" (KPCS = Kimberley Process Certification Scheme), שלפיו כל יבוא או יצוא של יהלומי גלם מחויב בתעודת מקור רשמית של המדינה המייצאת. מועצת היהלומים העולמית (WDC) התחייבה להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירת היהלומים, וההטבעה על גבי החשבונית מעידה על ניקיונם של היהלומים. חל איסור על סחר ביהלומים עם מדינות שאינן חברות בתהליך, ומדינות שאינן עומדות בתנאי התהליך מושעות מחברותן. כיום חברות בתהליך 75 מדינות. יישום התהליך החל ב-2003 וישראל הייתה המדינה הראשונה שהחלה להנפיק תעודות קימברלי. פורום תהליך קימברלי ממשיך להתכנס, כל שנה במדינה אחרת, ודן בנושאים הקשורים להידוק ולעדכון הבקרה והפיקוח על יהלומי קונפליקט.

דוחו"ת תיעוד של ארגוני NGO הצליחו להוכיח שיש קשר ישיר בין סוג היהלום לבין הסיכוי שקבוצת מורדים תשתלט על משאב טבע זה ותנצל אותו.‏ התברר שבמדינות שבהן נמצאים יהלומי קימברלי פורצות פחות מלחמות אזרחים, והיהלומים אף תורמים לעושרה של המדינה ולהתפתחותה. דרום אפריקה ובוצואנה, שהן מדינות יציבות ועשירות, הן דוגמה טובה לרווחים האפשריים ממשאב טבע מסוג זה.‏ עוד הוכח כי היהלומים הנמצאים באזורי הסחף הם אחת מנקודות התורפה למדינות האפריקניות וגורמים לאי יציבות שלטונית. את היהלומים האלו קל לאסוף ולהוציא, ובמדינות שבהן השלטון חלש ובעל לגיטימציה נמוכה, קבוצות המורדים מצליחות להשתלט על אזורי היהלומים בלי אורגניזציה מסובכת. די להן לכבוש את האזור ולכפות על האוכלוסייה לעבוד עבורם בתנאים מחפירים. מצב זה קיים במדינות כמו אנגולה, סיירה לאון והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

בכל האמור לעיל יש ראיה חותכת לכך שתרבות הצריכה המערבית, על האידאלים וסמלי הסטטוס שלה, היא האחראית – בעקיפין או ישירות (תלוי במיקום על פני הגלובוס) – להרג, אונס, שוד וניצול בתנאי עבדות של אוכלוסיות נרחבות ברחבי יבשת אפריקה. ייתכן שהצהרה זו תיתפס כבוטה, אך ברור שמדובר בתופעה נרחבת הגוזלת חיי אדם ומותירה את מדינות אפריקה מדממות ורחוקות שנות אור מקצב ההתפתחות של מדינות אחרות ביבשת, חרף מקורות העושר הטבעי הנמצאים ברוב האזורים.

העלאת המודעות לנושא זה היא בבחינת צורך חשוב והכרחי לקידום רגולציה וחוקי שוק חופשי שיאכפו על ידי מנגנוני הממשלה באותן מדינות העשירות במשאבים טבעיים, תוך דחיקת גורמים חיצוניים אינטרסנטיים הפועלים בחזירות קפיטליסטית על ידי הנצחת מערכות המעודדות שחיתות, גזל ונפוטיזם.

על המחבר / המחברת

Avatar

אילנה יאסו

סטודנטית לתואר ראשון במדעי המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן.

9 תגובות

  1. תקווה
    תקווה יוני 10 2016, 20:23
    יהלומי הדמים

    מאמר מעולה ומעניינת המבוצעת בטוב טעם.עלי והצליחי:)

    השב לתגובה
  2. נתן מימון
    נתן מימון יוני 11 2016, 13:01
    כל השווי והערך שבני אדם נותנים ליהלומים

    ממש לא הגיוני

    השב לתגובה
  3. ליאורה
    ליאורה יוני 11 2016, 20:16
    יהלומי הדמים

    מאמר אמיתי, מעניין וסוחף המון בהצלחה יקירה

    השב לתגובה
  4. בני בן דוד שלך
    בני בן דוד שלך יוני 12 2016, 11:55
    כתבה טובה מאוד

    כתבה חזקה ביותר
    כול הכבוד ומחכה בקוצר רוח לעוד
    בהצלחה (מתאים לך כתבת)

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני יוני 12 2016, 16:11
    לאילנה

    מלוא הערכתי על בחירת הנושא, המחקר שערכת והמאמר המאלף שפורסם כתוצאה מכך.
    יש נחת מהלומדים. יישר כוחך.

    השב לתגובה
  6. מאיה
    מאיה יוני 13 2016, 13:53
    מאמר נהדר!

    אילנה נהינית מאוד לקרוא את המאמר שלך, חשוב להתוודע לכל הנעשה סביב יהלומים והניצול שעומד מאחוריהם. בהצלחה בלימודים אהובה נראה שבחרת תחום שמעניין אותך ומוציא ממך את המיטב.

    השב לתגובה
  7. מרצה
    מרצה יוני 14 2016, 14:11
    מדור סטודנטים ברמה

    רוב המאמרים במדור מכבדים את הכותבים. הכי חשוב שיש להם אומץ להתחיל. וכל הכבוד שנותנים להם במה כזאת.

    השב לתגובה
  8. אבי
    אבי דצמבר 07 2017, 16:49
    נשאר אותו דבר

    עדיין קל מאוד לייצר כסף מיהלומי דמים,תהליך קימברלי לא שינה כמעט כלום..זה רק נתן תנופה לתבוסת המורדים על הממשלה,חברות יהלומים גדולות עדיין מכניסות לשוק מלא יהלומי דמים וזה לא קשה בכלל לעקוף את קימברלי ושאר הארגונים שנלחמים בתופעה

    השב לתגובה
  9. עוזרי שמוליק
    עוזרי שמוליק מרץ 27 2019, 11:51
    חולון

    היי אילנה שכחת את הארנק
    בפיצוציה טלפון לבעל פיצוציה
    טלפון054-4860882

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסטודנטים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!