JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בחינות או לא להיות

ככל שמשקל הבחינה עולה, כך גובר הפיתוי להעתיק בה

בחינות או לא להיות צילום: KF
אפריל 24
15:30 2014

במשך הסמסטר אנחנו רצים סביב עצמנו – תרגילים להגשה ומעבדות, אך גם עבודה, בני זוג, בילויים, ספורט ועוד. לעתים, הפעילויות השונות מסיחות את תשומת לבנו מהתפקיד המרכזי של תקופה זו בחיינו – להחכים ולרכוש ידע ומקצוע. הסטודנט הממוצע, למרות פעליו הרבים, אינו נמדד לפי פעילויותיו השונות, אלא אחת לסמסטר לפי הישגיו הלימודיים.

אני בטוח שיום לפני מבחן, כאשר הלחץ בעיצומו ואנו נתקלים במושג או בנוסחה שאיננו יודעים, אצל חלק גדול מאתנו חולפת המחשבה להכין "שליף" או להעתיק במבחן בדרכים יצירתיות אחרות. זו מחשבה אולי טבעית והגיונית, אך השאלה האמתית היא מה קורה בפועל בזמן המבחן. בזמן המבחן ההחלטה אם להעתיק אם לאו תלויה הרי בסטודנט בלבד. אינני מתכוון לפרט את שלל שיטות ההעתקה. אך ידוע לכול כי מי שרוצה להעתיק, יכול לבצע זאת בסיכוי נמוך להיתפס.

אם נסתכל על התופעה מנקודת מבט נוספת, יש כאן לדעתי ניגוד בין האינטרס הפרטי של הסטודנט לאינטרס של האקדמיה. האקדמיה מצדה רוצה להכשיר את הסטודנטים הטובים ביותר להוביל בתעשייה. אותם הסטודנטים נמדדים על פי ציוני המבחנים, ובעלי הציונים הגבוהים יהיו "נושאי דגל" של המוסד האקדמי שאליו הם שייכים. אני בטוח שהאקדמיה רוצה שהתלמידים הטובים ביותר ייצגו אותה, ולא המעתיקים המתוחכמים ביותר.

מצד שני, הסטודנט הממוצע עובד ולומד שלושה וחצי חודשים באופן רציף ואינטנסיבי. וכל ההשקעה הזו מתבטאת בסופו של דבר במבחן של שלוש שעות. האם זה הוגן לנקז תקופה ארוכה לכמה שעות בודדות? מה בנוגע לנקודות בונוס למתנדבים בארגונים קהילתיים? והאם אין מקום להערכה אישית של המרצה? ואולי סטודנט פעיל, המצטיין בזמן השיעורים, צריך לקבל בונוס לציון הסופי? הרי יש ערך לקיומו של שיח ולהעלאת שאלות התורמות לרמת השיעור. יש אף מי שיגידו שהדיון בזמן ההרצאה הוא הלימוד העיקרי.

מה בנוגע לאתיקה? לדעתי, על כל תלמיד לבחון את סוגיית האתיקה מול עצמו. אני יכול להבין את הסטודנט המתוסכל שחייב להעתיק כדי לעבור בחינה. עם זאת, מובן לי בהחלט הרצון של המוסד לשמור על נורמות אתיות מקובלות. בסופו של דבר, שמירה על אלו האחרונות מעלה את קרנו של המוסד ובכך תורמת ישירות לכלל בוגרי המוסד.

לסיכום: אשמח לפגוש מרצים בעלי רעיונות יצירתיים להרכבת הציון הסופי, כמו בונוס הערכה אישית מהמרצה, יד חופשית לסטודנטים בבחירת עבודה הקשורה לקורס, לאפשר לסטודנטים לאתגר את עצמם ולפתח חשיבה עצמאית ועל כך לנקד בהתאם. ובעצם – לתת משקל גם לדרך ולא רק לתוצאה. כי הרי מהי מטרת האקדמיה? האם רק להכשיר תלמידים ללמוד למבחן נקודתי או שמא גם, ובעיקר, לפתח חשיבה יצירתית וביקורתית ולרכוש ידע חדש? ואגב, אני בטוח כי אם ירבו מרצים שכאלה, אמות המידה האתיות בקרב הסטודנטים יתיישרו באופן ברור עם אמות המידה שלהן שואפים במוסדות האקדמיה.

לעניות דעתי, המדדים לבחינת סטודנט מוצלח לא מסתכמים במבחן בודד. אמנם חלק מהציון מורכב מעבודות ומהגשת תרגילי בית, אך אם המבחן תופס משקל משמעותימאוד – הפיתוי להעתיק, הנמצא לנגד עיננו, מפתה באותה המידה. אני סבור, אם כן, שרק מוסדות שישכילו להפחית ממשקלה של הבחינה בציון הסופי, יצליחו להפחית משמעותית את הפיתוי של הסטודנטים להעתיק.

על המחבר / המחברת

אוהד מזרחי

אוהד מזרחי

סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון. פעיל חברתית וחבר מועצת הסטודנטים.

2 תגובות

  1. בן ברנזון
    בן ברנזון אפריל 25 2014, 06:27
    אתיקה ואקדמיה

    נכון לטעון שאין אקדמיה בלי אתיקה. הייתי רוצה להוסיף שאתיקה היא אחד הסיבות העיקריות לקיומה של אקדמיה. הייתי מרחיב בנוגע לעניין אבל זה באמת יהיה מכלה זמן לאין שיעור. לגבי טענותיך בדבר אתיקה והעתקה, אני לא מצליח להגיע לסוף דעתך.

    בנוגע לסילבוס של מרצים ועניין הציון.
    אני לא חושב שמרצה ירצה ללמד חומר לימוד לא רלוונטי. אני לא מאמין שסטודנט לא ישים לב לגבי רמת הרלוונטיות של חומרי הלימוד. נתקלתי בזה ואין בעיה לטפל בזה. מה שבטוח, סטודנט לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. אם הייתה אופציה לסטודנטים לכתוב עבודה על מה שבא להם המרצה היה מציין את זה. גם בזה נתקלתי. תלוי במרצה וטיב הקורס.

    הנקודה האחרונה, אתה באמת מאמין שמי שמתנדב בארגון קהילתי ראוי לקבל נקודות בונוס? ציון אמור להתפרק להשתתפות ונוכחות ומבחן סופי ואולי נקודות נוספות אבל להוסיף מה שאתה רשמת זה ממש לא מקובל.

    יש שיטות לעשות בחינה משקפת. באקדמיה בישראל לא מיישמים את מרביתן.

    בהצלחה ידידי…

    השב לתגובה
  2. יורם שחר
    יורם שחר אפריל 25 2014, 10:37
    אובייקטיביות

    אוהד, כל אחד מהרכיבים האפשריים האחרים נגוע הרבה יותר מהבחינות באחד או שני הפגמים הבאים: חוסר אוביקטיביות או חוסר יושר. מצב בו הערכה אישית סובייקטיבית של המורה על תכונה או פעולה כלשהי מהווה רכיב גדול בציון (20%? 50%?) יוביל למהומת עולם. מצב בו מטלות בית כלשהן יהוו את עיקר הציון יוביל לתעשיית ענק של העתקות (כולנו יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים). ככל שזה נשמע מייאש, בחינות כרכיב עיקרי של הציון הן הרע במיעוטו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסטודנטים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!