JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

על דמוקרטיה ומחלוקות

אחדות דעים מתקיימת רק לנוכח שומרים חמושים

על דמוקרטיה ומחלוקות חן מלול
אוגוסט 24
17:59 2014

אם נשאל כל אזרח מתעניין, ולו במקצת, מה דעתו על המצב – כל מצב שהוא – נקבל תשובות החלטיות ונחושות. הרי כולנו (חושבים שאנחנו) יודעים מה הכי טוב ומה עלינו לעשות, וגם אם אנחנו לא תמיד יודעים במדויק מה הצעד הנכון, לפחות אנחנו יודעים שהיריב שלנו לבטח טועה. פעמים רבות נראה לנו שהוא טועה כל כך עד שאולי צריך בכלל לאסור עליו להביע את הדעה השגויה וההרסנית שלו, שמא ישכנע אחרים לחשוב כמוהו. אם כן, אולי יש להתייחס לאופוזיציה לא כאל משהו מעצבן או מבלבל, אלא כאל דבר מסוכן באמת? אכן, בעבר היו דמוקרטיות שחשבו כך.

למשל, הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, הידועה כגרמניה המזרחית הקומוניסטית. ב-17 במאי 1957 התפרסם בעיתון הרשמי של המפלגה המזרח גרמנית מאמר קצרצר שהתמודד אחת ולתמיד עם השאלה המציקה "מדוע אסור שתהיה אופוזיציה במזרח גרמניה?" ביוהרה אופיינית לכותבים במדור הדעות הסביר המחבר שהתנגדות לשלטון "בדמוקרטיה אמתית" נוגדת את ההיגיון. דמוקרטיה אמתית פועלת באחדות דעים ולא כמערכת קבוצות הפועלות זו נגד זו וכל אחת מהן מבקשת לקדם את ענייניה על חשבון האחרות. שם במערב הקפיטליסטי – זה שנשלט על ידי בעלי ההון הנצלניים ועל ידי האליטה הצבאית – קיום אופוזיציה הוא ההוכחה הניצחת לדיכוי ההמונים, שכן אותם מדוכאים חייבים להילחם על זכויותיהם נגד המעמדות השליטים. מכאן שאופוזיציה היא ביטוי לעימות הבלתי פתור בין המדוכאים והמדכאים על השלטון. אבל אצלנו במזרח גרמניה, באחוות הסוציאליזם האמתי, ממילא רצון העם הוא השליט. להתנגד לשלטון פירושו להתנגד לזכויות עובדים, להטבות לנזקקים ולהגנת המדוכאים. זאת ועוד, בדמוקרטיה אמתית, כמו שלנו, אופוזיציה פירושה תמיכה בפשיסטים ובקפיטליסטים שבחוץ, אלה המבקשים להפיל את השלטון הנאור והמיטיב של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של מזרח גרמניה.

כותב המאמר לא טרח לשאול מדוע מיליונים מאזרחי המדינה עוזבים אותה מרצון ואיך ייתכן שמדינה שקיימת אך שנים ספורות מתרוקנת מיושביה במהירות. ראשי המשטר הקומוניסטי לא יכלו להרשות לעצמם להימנע משאלות אלו. בהתכתבות הענפה בין מנהיג מזרח גרמניה ולטר אולבריכט לבין הקרמלין תיאר אולבריכט את המצב בחוסר אונים. "הסיטואציה הבלתי אפשרית הזו מכריעה את הכלכלה שלנו", כתב. אובדן כוח העבודה, ההפסדים הכספיים האדירים והפגיעה התדמיתית שאינה ניתנת לכימות – כל אלו ועוד משתקים את המדינה. בקיץ של 1961 קבע אולבריכט שמזרח גרמניה נמצאת על סף קריסה כלכלית מוחלטת. גם אם הגזים בתיאור המצב, אין ספק שהמציאות לא הייתה רחוקה מכך.

בתחילת אותה שנה הוקמה ועדה מיוחדת כדי לחשוף את הסיבות לבריחה ההמונית למערב. כצפוי, בפתיחת המסמך שסיכם את פעילות הוועדה קבעו חבריה שמערב גרמניה היא האשמה בתופעה החתרנית. הרי בריחה היא פעולת התנגדות והתנגדות היא תמיכה באויבים שבחוץ, הלוא כן? אולם כשנכנסים לעובי הקורה העניינים מתסבכים והמסמך השגרתי לכאורה מתגלה כאחד המסמכים המבולבלים והמגומגמים ביותר שיצאו תחת ידיה של בירוקרטיה דיקטטורית. בחירוק שן נאלצו חברי הוועדה להכיר בעובדה שלא כל העוזבים הם חברי מועדוני ג'ז שהרדיו המערבי הרעיל את נפשם. יש העוזבים את המדינה כדי להתאחד עם קרוביהם במערב, יש כאלו שלא מסכימים עם מדיניות המפלגה, צעירים רבים עוזבים בגלל רצון לשינוי ובגלל רוח הרפתקנות והמבוגרים בורחים לטובת תחושת הביטחון שבמערב. והפרולטרים האהובים שלנו? הייתכן שהם יברחו ממדינת הפועלים והעמלים? ובכן, מסתבר שעובדי המפעלים אכן עוזבים בהמוניהם בעקבות חבריהם שכבר ברחו ולא מפסיקים לספר להם על החיים המצוינים שבמערב. ליתר דיוק, העצלנים רוצים את הסבסוד ואת האזרחות האוטומטית שמובטחים לכל אזרח המגיע למערב גרמניה, והעובדים החרוצים והמקצועיים מתפתים לאפשרות להתעשר ולהשיג, סוף סוף, הכרה ביכולותיהם. והאינטלקטואלים, לא מפתיע, מרגישים לא מוערכים.

המסמך, שהתחיל בנימה אידאולוגית החלטית וצפויה מראש, הסתיים בהכרה העצובה שביטחון הגבולות לא יכול להתמודד עם הכמויות העצומות של אזרחים הבוחרים לעזוב את המדינה עבור השקרים שבמערב. למעשה, נראה שכותבי המסמך החליטו לסיים את עבודתם לפני שהייאוש ישלח אותם עצמם לתפוס טרמפ לכיוון מערב. ומה הייתה תגובת המשטר? על הדעת עולה מחזה משוער כזה: המסמך הפנימי מתפשט ברחבי המפלגה וכמעט מביא להבנה שהמצב לא יכול להימשך ושיש לפעול במהרה כדי לטפל בבעיות הקשות שהובילו מיליונים לחפש עתיד אחר במערב. ואז, רגע לפני שחברי המפלגה וסוכני השטאזי מכתתים חרבותם לאתים וקלשניקוביהם למזמרות, מזכיר פקיד אפרורי אחד – ולטר אולבריכט שמו – ש"אצלנו אין דבר כזה אופוזיציה", שתלונות שמורות לבוגדים ושמה שבאמת צריך פה זה חומת ביצורים אדירה שתמנע מהפחדנים ומהשוטים לברוח מהסוציאליזם האמתי והנאור. אם לא נצטרך להתחרות במערב גרמניה על לב אזרחינו, נוכל לבנות לעצמנו מדינה צנועה שבה כולם, סוף סוף, יחשבו כמו שהם צריכים לחשוב (או ילמדו להוריד את הראש כשצריך).

אז בפעם הבאה שאנחנו מתרגזים על כך שיפי הנפש מהשמאל הם חבורת בוגדים וקוראים למאסרם, או טוענים שהמנוולים מהימין הם אוסף של פשיסטים שצריך לסלק, כדאי לזכור שבאותם מקומות נפלאים שבהם שוררת אחדות דעים מלאה, בדרך כלל נמצאת חומת ביצורים מוקפת שומרים חמושים, שתורמת לאותה אחדות דעים ומחזיקה אותה.

*

חן מלול הוא סטודנט לתואר שני בהיסטוריה אמריקנית באוניברסיטת חיפה. הוא מתעניין בהיסטוריה אמריקנית ואירופאית ובעיקר בממשק הפורה בין השתיים. לוקח חלק בפרויקטיים חינוכיים שונים המבקשים להעביר לקהל הרחב את היופי שבמדעי הרוח ואת חשיבותם.

על המחבר / המחברת

Avatar

חן מלול

סטודנט לתואר שני בהיסטוריה אמריקנית באוניברסיטת חיפה. לוקח חלק בפרויקטים חינוכיים המבקשים להעביר את יפי מדעי הרוח.

תגובה אחת

  1. ציפ
    ציפ אוגוסט 25 2014, 07:42
    וואו יפה

    אהבתי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסטודנטים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!