JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ברוך הבא לג'ונגל האקדמי

מה חושב סטודנט על רמת ההוראה באקדמיה

ברוך הבא לג'ונגל האקדמי מייקל א. גריי
מרץ 25
19:30 2015

בישראל קיימת הבדלה חדה בין המילה תלמיד לבין המילה סטודנט. למילים אלו הקשרים שונים – תלמיד נתפס כילד או כמתבגר בתיכון וסטודנט הוא בדרך כלל בוגר שירות צבאי בשנות העשרים לחייו, אשר עבר את המשוכות הנדרשות או עקף אותן איך שהוא כדי להתקבל ללימודי תואר ראשון.

הסטודנט מתחיל את לימודיו כשמבחינתו תפקידו להצליח בבחינות, לרכוש ידע ולקבל את הגושפנקה הרשמית של החברה בדמותה של דיפלומה. אין לו מושג לאיזה ג'ונגל הוא נכנס.

כל מי שהתפכח ולמד להכיר את המציאות האקדמית שהיא מנת חלקו של "תלמיד מן המניין", יודע שהשיטה האקדמית כולה בעייתית. לא במחלקה אחת ולא במוסד אחד אלא במערכת ההשכלה הגבוהה בכללה. הוא יודע שבקורסים התובעניים אי אפשר להסתמך על ההרצאות ועל חובת ההגשה, שלא לדבר על הקורסים העמוסים, הכמותיים ואלו שספוגים בלוגיקה הפוכה לניסיונו של הסטודנט ולכל מה שלמד בעבר.

אז היום קם סטודנט לתואר ראשון ואומר: "טיפש הייתי כשסמכתי על אנשי סגל ההוראה, שמסתבר שאינם אנשי הוראה כלל, טיפש כשחשבתי ששילמתי שכר לימוד עבור ידע שיעבירו לי, וטיפש הייתי כשהאמנתי בזה שנתיים תמימות מחיי בעודי חוזר על קורסים ולא מבין מה השתבש אצלי."

בא סוף לתמימות, להלך הרוח שאומר "אני התקבלתי בשביל לקבל ידע ולהשתלב בחברה", ואת מקומם תופסת התעוררות לא נעימה. אותו סטודנט אומר: "בוא ונצא מנקודת הנחה שהמרצים, שחלקם הלא מבוטל שייכים לסגל ההוראה בעל כורחם, אינם כאן כדי לתת לי ידע, אלא כאן מתוך התחייבות חוזית." אותו סטודנט ממשיך ומדייק באומרו שהם לא ה-מקור לידע, והוא עצמו אינו סטודנט אלא חוקר בדרך לתואר, ובמשך הסמסטר עליו לנהל מחקר על מנת להשלים ידע, למצוא מקורות, להשוות ביניהם ולמצוא נקודות חפיפה לאישוש התשובות שהוא מוצא.

לאחר שהוא מבין איך ללמוד בצורה נכונה ותופס את המצב באופן אובייקטיבי, עולה שאלה שחשיבותה קטנה יותר, אבל מעלה התרסה והתרעמות גדולה: "האם הציונים שלי, אלו שאני מקבל מסגל הוראה שאינו מורכב מאנשי הוראה, הם בעלי תוקף? ואם לא, ומכיוון שאני אדם תכליתי ומעשי ומעדיף להגיע להישגים במקצוע ולא בלמידה – מה שווה הדיפלומה שלי בכלל?" פה מסתיימת ההבנה ומתחיל הייאוש.

בתור איש הוראה ובנה של מורה מחנכת אני יודע שללמידה שלוש אבני דרך. הראשונה, הסבר ברור על פי תקשורת משותפת ומובנת הן למוסר המידע והן לתלמיד. האבן השנייה היא תרגול הולם להטמעת המידע. האבן השלישית היא הידיעה. אבני דרך אלו אינן מתקיימות בג'ונגל האוניברסיטאי, ולכן לא מתקיימת למידה אמתית.

אין לשכוח את סקרי ההוראה של מוסדות ההוראה בארצנו, שכולם מתהדרים במרצים מעולים, בתכניות לימוד מצוינות ובתמיכה בסטודנט לאורך התהליך אם במקרה לא שפר מזלו והוא נמנה עם לקויי הלמידה או, חלילה, נכה מסוג שהוא. אבל אני מרגיש שהמציאות אחרת לגמרי. אני מדמיין פקיד אשר מדפיס את כל הסקרים, מכניס אותם לכמה ארגזים ומעביר אותם אחד-אחד במסדרון ארוך לחדר שבו תנור שריפה. אם זה לא נשמע לכם, אתם חופשיים לדמיין את הסקרים יוצאים ממדפסת ומחליקים ישירות לגורס נייר, בעוד פקידה אחת עסוקה בשיוף הציפורניים. אם לסקרי הוראה אין תוצאות בפועל, כמו סנקציות, שיחות בירור, הפניה להשתלמות בהוראה או – במקרה המועדף על סטודנט זה – התרעה לפני פיטורין, בשביל מה למלא את הסקר? האם ישנם מרצים ועוזרי הוראה שמתעניינים בציון שקיבלו? זהו עלבון עבור כל סטודנט בעל דעת אשר נרמס תחת רגליים אדישות שכאלה.

הייתי רוצה לראות פרסומת כנה שבה יירשמו חוויות הלימודים האמתיות: "הסברים חלקיים או מבלבלים", "התנכלות וביזוי מתוך מרמור על עמידה מול סטודנטים לתואר ראשון", "אוזלת יד ביכולת הוראה" ואחד מהבולטים והאהובים עליי: "חיובים כספיים ללא בסיס מוצדק או פרופורציונלי אשר נותרים חבויים עד לרגע שליחת דרישה לתשלום, בסמוך לתקופת מבחנים".

לדעתי אין ספק שרק בגלל הסיבות הלא נכונות עדיין לא הוגשה תביעה אזרחית ייצוגית נגד מוסד זה או אחר.  בין הסיבות: פחד – שלא יתנו לסטודנטים הללו ללמוד לאחר התביעה ללא קשר לתוצאה, עלויות – אי יכולת לנהל מאבק משפטי ארוך שנים, ולבסוף, הסיבה האחרונה היא עמוד תווך לכל מה שרע במדינה שלנו: אדישות ובדלנות – התחושה ש"אף אחד לא יעמוד לצדי כדי לתמוך במאבק הצודק הזה, אז אני אישית מתכוון לאטום את האף, לעבור בדרך לא דרך הזו ולקוות שזה יעבור מהר ועל הצד הטוב ביותר. אין מה לעשות – זה מה יש."

מה שיש לא טוב. עכשיו השאלה – מה אפשר לעשות?

על המחבר / המחברת

Avatar

מייקל א. גריי

לשעבר עיתונאי מקומי ברשת מעריב. הוגה שיטת 360 להוראה ממוקדת תלמיד. מייסד אתר מאג-סקול וכתב העת האלקטרוני "הפאלקון". סטודנט.

6 תגובות

  1. א'
    א' מרץ 26 2015, 13:18
    אם אתה טמבל שום מוסד לא יעזור לך

    ותמיד יהיו לך טענות לכולם… ככה זה טמבלים

    השב לתגובה
    • מאיר פלג
      מאיר פלג אוגוסט 29 2016, 06:25
      חינוך מזמן איננו מילה נילווית ללימודים

      יש גם "טמבלים" שמצליחים, עם או בלי אקדמיה.הבעיה במאמר היא התמקדות לא מדויקת בבעיה. אי אפשר להצביע רק על שיטת הוראה, כי שיטה איננה מתאימה לכולם בצורה זהה. יש גם בטלנים ששום שיטה לא תתאים להם פרט לשיטת ציון עובר.הבעיה העיקרית היא חומר הלימוד המיושן, מרצים עם טעם של פעם, ראשי חוגים שאינם באים מהשטח או מכירים את השטח במבט במשקפת סגורה או הפוכה. החכמה הינה לתת למרצה בכל גיל , שיודע להביא תכנים עדכניים, להעביר נושא כרצונו. מעט רעשנים בכיתה העושים רושם שהם הכלל – פוגעים בכלל, כי האקדמיה פתוחה לכל מי שמשלם, ולא בהכרח לכל מי שרוצה ללמוד. במיוחד במכללות, במיוחד בבתי ספר להנדסאים. שם, בבתי הספר להנדסאים – התקציבים מהמדינה הם רק עבור מי שמגיש פרויקט בסוף. לכן אלה לימודים שבהם מכינים תלמיד לפרויקט ולא מכינים אותו לדעת לחקור ולחשוב. בדיוק כמו בתיכון – תלמדו לשנן-תעברו בחינה- ותשכחו מה שלמדתם. כמה בוגרי תיכון ממשיכיים לאזן משוואות בכימיה ?

      השב לתגובה
  2. גור
    גור אפריל 01 2015, 13:52
    קצת הגזמת

    לא?

    השב לתגובה
  3. איילת
    איילת מאי 22 2015, 17:23
    פשוט מדויק

    הצלחת להעביר לכתב את מה שכל חבריי הסטודנטים מסננים לעצמם יום יום

    השב לתגובה
    • מייקל גריי
      מייקל גריי מאי 24 2015, 00:26
      תודה

      בניגוד למיינסטרים של אדישות, בניגוד לפחדנים שלא מעזים לרשום את שמם בתגובה, הזדהית קמת ואמרת ״נכון, המלך הוא עירום״. אמי תיאטרלי, אבל הפואנטה חזקה ומדוייקת. תודה לך על התמיכה והאומץ לקום ולתמוך באמת.

      השב לתגובה
  4. בן פורת יוסף
    בן פורת יוסף אוגוסט 29 2016, 05:18
    המחאות או מחאות, למכללות פתרונות

    נאה דיברת, למרות שאתה מייצג צד אחד.דעתי כמרצה במכללות בפנסיה, צא ולמד, הקביעות של המרצים, חלקם, המקובעות בתכניות הלימוד, הקביעות היותר עזה ובטוחה של ראשי חוגים וראשי תכניות שאותם לא סוקרים והם לא נשפטים על טיב הובלתם את המערכת,זו הרעה החולה. הדג מסריח מהראש. כשהראש חי במאה הקודמת מה הפלא בסקרי הורים על מערכת החינוך שרובם לא מרוצים? כך לגבי תלמידים, וכך לגבי סטודנטים. למרצה יגידו לא חלפת על משוכת סקר מרצים אבל לראש חוג לא יזעיפו פנים כל זמן שיש נרשמים והמחאותיהם. המחאות צריך ולא מחאות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסטודנטים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!