JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

תאטרון האייל המרקד – דו"צ עם רגל אחת בשמיים

פסטיבל ירושלים לאמנויות 2017

תאטרון האייל המרקד – דו"צ עם רגל אחת בשמיים דו"צ עם רגל אחת בשמים
מרץ 23
15:20 2017

ספר קצת אודות המייזם, כיצד הכל התחיל? למה החלטת להקים אותו? כמה זמן הוא קיים? לשם מה הוא נועד? למי הוא נועד?

שמי גדי ויסמן, אב ל-3 ילדים, גר בקריית אונו. בשנת 2006 נפצעתי במלחמת לבנון השנייה מדו"צ (אש כוחותינו). טרם הפציעה עבדתי בבניה בפתרונות לעבודות גובה. בעקבות הפציעה (פגיעה פיזית ונפשית – פוסט-טראומה) לא יכולתי לחזור לעבודה. חיפשתי הסבה מקצועית והגעתי ללמוד טיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז בדגש על נוירו-התפתחות וויסות חושים, במקביל לקחתי חלק בפעילות גופנית לגיל הרך לילדים עם PDD ("בבית של מרסלו" בקריית-אונו). הרגשתי שעם ילדים ובנישה הזו יותר קל לי לחוות, להתחבר ולתקשר. נתתי דגש גם לאומנות, התחלתי לפסל בקורס ערב בתוך השכונה וכן התוודעתי למרכז לתיאטרון בובות בחולון. במרכז היה קורס של הנחיית קבוצות בעזרת תיאטרון בובות, ומשם נגלה אלי עולם ומלואו. במהלך הלימודים, התחלתי כבר לתרגל את הסטאג', במסגרתו עבדתי עם הלומי קרב בסדנת גל בת-השומר (מועדון שיקומי חברתי ייחודי לנכי צה"ל נפגעי תגובת קרב מתמשך). הבנתי את הכוח של הבובה בתהליכי השלכה, הנפשה, חיבור וטיפול, ומשם צמחתי והצמחתי. במהלך הלימודים העליתי כל מיני הצגות קצרות, רובן ככולן עוסקות למעשה בנושא הטראומה. ראיתי את התגובות של הקהל ואת ההתעניינות הרבה, כמו גם התהליך התראפויטי עבור עצמי. זה בעצם נתן לי ונטילציה (אוורור). דברים שלא יכולתי לשוחח עליהם הצלחתי להעלות על-גבי במה ואז לייצר שיח פתוח ביני לבין הקהל שהדהד גם בהמשך. כל זה הוביל אותי לרצות להקים הצגת יחיד באורך מלא, שעוסקת בנושא הטראומה בכל מיני זוויות והיבטים, ובשילוב טכניקות שונות. חברתי לאדם יכין (במאי) ושלי פרינדלנדר (עוזרת במאי) מעמותת תיאטרון האיל המרקד. התחלנו תהליך של בנייה ועבודה על ההצגה, במשך כשנה וחצי, הגענו להצגה של 50 דקות. זה היה מסע משותף שלי עם אדם יכין ושלי פרינדלנדר, בו הרגשתי שאני משיל הגנות וחושף את עולמי הפנימי לטובת בחינה כיצד להגיש את החוויה לקהל. ההצגה מעלה תכנים פנימיים שעוסקים בהיבטים שונים של הטראומה, כמעט ללא מלל, באופן שמבוסס על מחשבות ופלאשבקים, כמעט כמו החוויה היום-יומית המורכבת של חיים עם פוסט-טראומה. המטרה של ההצגה היא העלאת מודעות ויצירת שיח רב-גוני עם כל מיני קהלים (המתמודדים עם פוסט-טראומה בעצמם, קרוביהם, בני/בנות-זוגם, מיועדים לשירות ובכלל הקהל הרחב שיכיר באנשים שחיים לצדיו). זאת, מתוך רצון לאפשר יותר הבנה ושפה משותפת, הכרה בחוויה ואחריות חברתית. בנוסף,  אופציה לדבר על מה שמרגישים בלי לפחד או לחוש אשמה ובושה. וגם לסייע אחד לשני בפתרונות, באפשרויות והרגשה של שייכות.

כיצד הוא פועל?

ההצגה היא תיאטרון פרינג', מועלת באולמות אינטימים ונגישים כולל מחשבה על מחירים שמונגשים לכלל האוכלוסייה (ובנוסף הנחות לחיילים, לסטודנטים, לקשישים ולאנשים עם מוגבלות). בסיום ההצגה מתקיים שיח פתוח ביני לבין הקהל.

מהי תרומתו?

כאמור המטרה היא העלאת מודעות חברתית לנושא (פורט קודם)

מה מיוחד בו?

ההצגה מעלה תכנים פנימיים שעוסקים בהיבטים שונים של הטראומה, כמעט ללא מלל, תוך שימוש בעקרונות של תיאטרון בובות, כגון חיילי פלסטיק ובובת ספוג אנושית. זאת לצד חשיפת הקהל לטכנים מורכבים לצד הומור מרכך. כל אלו מייצרים חוויה קרובה-רחוקה של הקהל, ואפשרותם להרגיש קרובים למה שמתנהל על הבמה ויחד עם זאת מוגנים ומרוחקים מהטרייגרים. בנוסף, שילוב מדיה, וידיאו-ארט וטכניקות שמאפשרות להעלות תכנים בצורה סוריאליסטית, וקנות לכל אחד את האפשרות להכניס את עולם הפנטזיה, החוויות והרגשות האישיים והשלכתיים שלו. בסיום ההצגה, מתאפשר שיח פתוח איתי, מגדי השחקן והשותף לתהליך שהקהל חווה כרגע, אני הופך לגדי האדם, ומייצג שיח אישי וקרוב שמתחיל תהליך של עיבוד החוויה הרגשית של הקהל והכרה משותפת.

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!