JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ביוני בכורה של "כנרת כנרת" בתיאטרון החאן

מחזה מאת נתן אלתרמן

ביוני בכורה של "כנרת כנרת" בתיאטרון החאן צילום: רוני טוביאס-גדעון
אפריל 27
17:09 2015

אפריל 2015

הודעה לעיתונות

בימים אלו מתקיימות בתיאטרון החאן חזרות להצגה "כנרת כנרת" מאת נתן אלתרמן, בבימויה של שיר גולדברג.

הבכורה החגיגית של ההצגה תתקיים במסגרת פסטיבל ישראל ב-8 ביוני.

בחודש יוני הקרוב יעלה תיאטרון החאן את ההצגה "כנרת כנרת", מחזה מאת נתן אלתרמן, בעריכתה של שחר פנקס ובבימויה של שיר גולדברג. את ההצגה תלווה מוסיקה של דניאל סלומון.

זהו המחזה הראשון של אחד מגדולי השירה העברית, והפעם הראשונה שהוא מוצג מאז עלה לראשונה על בימת התיאטרון בישראל בראשית שנות השישים (בתיאטרון הקאמרי). הבכורה החגיגית תתקיים בתיאטרון החאן ביום שני 8 ביוני, במסגרת פסטיבל ישראל.

עלילה:

השנה 1912, חבורת צעירים מתיישבת באזור הכנרת כדי לבנות עולם חדש וטוב יותר. קשיים כלכליים, חבר ראשון שנהרג, טרקטור יחיד, מקולקל, ומשפט שנערך לאחד החברים על התנהלות כספית לא ישרה. ברקע בוכה התינוק הראשון של הקיבוץ.

מחזהו הראשון של אחד מגדולי השירה העברית, המשלב משולש אהבים עם סיפור על ערכים ורוח חלוצית בוערת ועל ימים אחרים ובני אדם שהסתפקו במועט והאמינו כי בכוחם ליצור חברה חדשה.

כנרת כנרת – מאת נתן אלתרמן

בימוי: שיר גולדברג, עריכה: שחר פנקס

מוסיקה: דניאל סלומון, תפאורה: אדם קלר, תלבושות: עפרה קונפינו, תאורה: רוני כהן

משתתפים: נטלי אליעזרוב, אדי אלתרמן, גיא גורביץ', יואב היימן, אריאל וולף, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, יהויכין פרידלנדר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר.

זו ההפקה השלישית שמעלה תיאטרון החאן בה משתפות פעולה שיר גולדברג הבמאית ושחר פנקס שערכה את המחזה. זאת, לאחר שבשנת 2013 עלתה ההצגה "האדרת" ובשנת 2012 עלתה ההצגה "תהילה" במסגרת פסטיבל "לילות עגנון". שתיהן זכו להצלחה גדולה בקרב הקהל ולשבחי הביקורות.

וכך כותב דן לאור בביוגרפיה על אלתרמן, שיצאה השנה:

באחד הימים זימן אליו אלתרמן את האנשים הקרובים אליו – את אשתו רחל, את צילה בינדר, את תרצה בתו ואת בעלה הטרי, השחקן עודד קוטלר. כשהתכנסו כולם בבית שבשדרות נורדאו ביקש אותם לסור לחדר העבודה שלו, מקום שלאיש לא היתה בו דריסת רגל. "בואו תכנסו, בואו תכנסו" – אמר אלתרמן בהתרגשות, שהיה בה אף שמץ של מבוכה. בחדר חיכתה לכולם הפתעה: הוא הוציא ממגרתו כתב יד של יצירה חדשה – המחזה כנרת כנרת – וביקש רשות לקרוא אותו בפניהם. אמנם היו בחדר שתי שחקניות ועוד שחקן אחד, אך אלתרמן בחר לקרוא את המחזה בעצמו, כשהוא ממלא לבדו את כל התפקידים. ואף שהיה כבד פה, הקריאה הפעם היתה שוטפת, קלילה, כשהוא מדלג ללא מאמץ רב בין הקטעים שנכתבו פרוזה לבין החלקים הפיוטיים, שהיו רוב הטקסט. ככלל, שרתה על המחזה רוח טובה, והיו בו לא מעט רגעים מעוררי צחוק. כשפונה מרדכי (שהוא בן דמותו של בן יהודה) אל אחד מחברי הקבוצה, יהודה שמו, בדרישה לקבל ממנו את הכסף, אומר לו יהודה: "אנחנו אוהבים אותך, מרדכי, אנחנו/ קשורים בך וצריכים אותך, אבל/ את מקומך בינינו לא תקנה בכסף./ אתה יודע מה אתה עושה?. אתה מציע לנו שוחד!"  ואלתרמן שנהנה כל כך מן האיפכא מסתברא של הסיפור, לא הפסיק לצחקק. אך היו במחזה גם רגעים של קדרות ועצב, הקשורים בנפילתו של חבר הקבוצה ליובה (בן דמותו של משה ברסקי). כשבאים הוריו של ליובה לארץ, אחרי שבנם איננו עוד בין החיים, שואלת האם את חברי הקבוצה: "אבל מה היו דבריו האחרונים? מה הוא אמר?" משיב לה יהודה: "הוא אמר- אמא". וכשהאם שואלת שוב: "הוא… אמר עוד משהו?" ויהודה משיב: "הוא אמר- אמא. אמא שלי." אלתרמן הפסיק פתאום את הקריאה ופרץ בבכי.

לפרטים נוספים:

תיאטרון החאן

 

 

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור