JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קשר של אמת

על ז'אק כהן ז"ל ועל פרלמנט הזקנות בנחלת ציון

קשר של אמת בית הכנסת עדס בשכונת נחלת ציון ירושלים צילום: dr. avishai teicher he.m.wikipedia.org
דצמבר 12
09:30 2016

לפני כמה ימים הלך לעולמו ז'אק כהן. כהן ז"ל היה שחקן ואמן מחונן, אזרחי ישראל יכלו לחזות בו בסדרות טלוויזיה, למשל "המסעדה הגדולה", בסרטי קולנוע, כמו "אביבה אהובתי" ואף בפרסומות. שנינו ירושלמים, הוא בוגר ממני בכמה שנים טובות. בכל פגישותינו היה לנו חוט מקשר אחד.

סבתי מצד אמי, שרה אלקיים ז"ל, הייתה על סף עיוורון מוחלט. ילידת חלב שבסוריה, שולטת רק בשפה הערבית, אבל מהירת מחשבה ויודעת כל פעולת חשבון בראשה. בילדותי נהגתי לבוא לבקרה בחדרה הקטן שבשכונת נחלת ציון הסמוכה לשוק מחנה יהודה, ולהביא לה מצרכים שלא יכלה לקנות בעצמה.

כמעט תמיד מצאתי בחדרה עוד כמה נשים בנות גילה מדברות ביניהן בערבית עסיסית. בזכות הקשר עם סבתי שלטתי בערבית מדוברת ויכולתי לקחת חלק בשיחה. כל אחת מהנשים המבוגרות קראה לחברתה לא בשמה, אלא בשם בנה הבכור. סבתי נקראה אם עזרא. האחרות נקראו אם ציון, אם שלמה ואם יעוב (יעקב). אם יעוב הייתה זקנה בעלת חוש הומור רב, שוב ושוב העלתה חיוך על שפתי חברותיה. היה לה כושר חיקוי מדהים. באחד מביקוריי מצאתי שם את ז'אק כהן, ואז הבנתי שאם יעוב היא אמו של ז'אק.

שנים עברו. לא אחת פגשתי את ז'אק בתל אביב או בירושלים, אחרי מופע או בפגישה מתוכננת מראש בבית הקפה, ותמיד העלינו זיכרונות על הנשים הזקנות שישבו בחדר הקטן וליהגו על הוויות עולם.

ז'אק כהן היה בן למשפחה מזרחית של אנשים עמלים. הוא עבד בעבודות שונות עד שהגיע לתחום המשחק, שבו יכול היה להציג את כישרונותיו האמתיים והמגוונים כל כך. אני הייתי בן למשפחה מעורבת. הצד של אמי היה דומיננטי יותר בעיצוב חיי, כיוון שהמשפחה המורחבת קבעה את מושבה בירושלים והתקשורת הייתה ישירה יותר.

אני מסתכל על התודעה המזרחית החדשה שפורחת כביכול, ומחפש את זהותי ואת זהות ילדיי, שגם אמם הייתה בת עדות המזרח, בתוך הז'רגון המזרחי. האופנה של העלאת הנושא עומדת בסתירה מובנית לנישואין הבין-עדתיים שכל כך רווחים בישראל.

חברים אשכנזים היו מבקרים אתי אצל סבתי והיו משוחחים איתה בתרגום שלי. לא הייתה שום מחיצה עדתית בשיחה, אלא אנושית בלבד, בין חבריי לבין סבתי המתקשה לראות. אבי, שמוצאו מאוקראינה, גם הוא פגש את ז'אק כהן באותן נסיבות של "פגישת הזקנות בשכונת נחלת ציון" וגם הוא שמר אתו על קשר.

נזכרתי בהווי המשפחתי הפשוט והבלתי אמצעי שעה ששמעתי על מותו של ז'אק כהן. איש לא יוכל להחזיר את ימי התמימות בחדרה של סבתי, אבל תמיד אזכור את השורשים האמתיים שקשרו בין אדם לחברו במציאות ירושלמית לא קלה. ברוח זו אני נוצר את זכרו של ידיד נעורים שהלך לעולמו.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

8 תגובות

  1. נחמיה
    נחמיה דצמבר 12 2016, 10:35
    כל הכבוד שמקדישים מאמרים גם לאנשים כאלה

    ולא מתעסקים רק בביצה הפוליטית ובצוללות

    השב לתגובה
  2. דינה ברוך
    דינה ברוך דצמבר 12 2016, 11:50
    זכרונו לברכה

    היה אדם נפלא ושחקן מוכשר. היום הצעירים לא מכירים אותו וחבל.

    השב לתגובה
  3. לבנה מנחם
    לבנה מנחם דצמבר 12 2016, 15:23
    אני אוהבת את הרגישות של עוזי ברעם

    בלי קשר לפוליטיקה

    השב לתגובה
  4. מ
    מ" דצמבר 13 2016, 08:59
    זכרונו לברכה

    היה יהודי יקר

    השב לתגובה
  5. בת הדור
    בת הדור דצמבר 14 2016, 13:23
    הוא היה קודם ולפני הכל אדם מיוחד

    צנוע

    השב לתגובה
  6. אמנון
    אמנון דצמבר 15 2016, 12:07
    כל הכבוד ברעם

    שאתה לא שוכח

    השב לתגובה
  7. ירושלמית
    ירושלמית דצמבר 16 2016, 07:51
    לדעתי ז'אק כהן לא זכה לכבוד הראוי בחייו

    לפחות כעת צריך לתקן את העוול

    השב לתגובה
  8. גלית עמרם
    גלית עמרם דצמבר 18 2016, 12:24
    אני חושבת שמשרד התרבות

    צריך להשקיע יותר בהנצחת שחקנים ואמנים ועוד יותר להשקיע בעזרה לאלה שנמצאים אחרי סוף הקריירה ומצבם לא טוב

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!