JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • במה
  •  » כלווייתנים הנסחפים אל החוף

כלווייתנים הנסחפים אל החוף

אמני ישראל מתעקשים להוציא אלבומים דווקא בפסח

כלווייתנים הנסחפים אל החוף CD autolev crop derivative work: Dzucconi wikimedia commons
מרץ 18
05:33 2014

אני מרבה לכתוב על סוף עידן האלבומים. זאת לא התעקשות פרטית שלי – השטח מעיד על כך, לפחות בפן הכלכלי. מרבית האלבומים היוצאים בארץ לא מצליחים לכסות את ההוצאה עליהם, שלא לדבר על לייצר רווחים. הסיבה פשוטה וברורה: פחות ופחות אנשים רוכשים אותם, כדיסקים או כאלבומים דיגיטליים.

ובכל זאת, כלווייתנים הנסחפים אל החוף רק כדי למצוא בו את מותם, מוסיפים לצאת כאן אלבומים. ואפילו בקצב מתגבר. ההסבר הוא השיפורים הטכנולוגיים, שהפכו את העבודה לפשוטה ולזולה יותר, אך עדיין – אני מדגיש – ללא מתגמלת במרבית המקרים. מרבית האלבומים בישראל יוצאים בשני ריכוזי זמן: לקראת ראש השנה ולקראת פסח. גם כאן, ההיגיון ברור, יש ניסיון להפוך את הדיסק למתנת חג. אלא שההיגיון הזה נכון לסוג מסוים מאוד של אלבומים – כאלה של אמנים "גדולים", שמדברים לקהלים רחבים ורצוי גם מבוגרים למדי (שעצם הקונספט של "מתנת חג" בכלל מדבר אליהם). כל היתר שמתעקשים להצטופף עם אלבומיהם הטריים על אותה נקודת זמן, גם לא מרוויחים את פריבילגיות החג וגם מפסידים את תשומת הלב ואת יחסי הציבור, שכן הללו מתחלקים בין רבים אחרים. ובכל זאת, הפזמון הזה חוזר על עצמו, כמו תקליט, מדי שנה. וגם בפסח השתא.

ספרתי, בספירה לא מדוקדקת במיוחד, למעלה מ-15 אלבומים ישראליים חדשים המתדפקים על מדפי חנויות התקליטים בחודש הנוכחי. סליחה, התבלבלתי בעידן. כבר אין חנויות תקליטים. מקסימום סטימצקי או צומת ספרים. מספרית אין כאן שום מגמת ירידה ביחס לשנים הקודמות. אולי אפילו מדובר בעלייה. ומה שמוזר עוד יותר – התותחים הכבדים של המוזיקה הישראלית כמעט ולא יורים לקראת האביב. לא תמצאו ברשימה את שלמה ארצי, שלום חנוך, אהוד בנאי, אייל גולן, שרית חדד ודומיהם, בדיוק אלה שאמורים ומתאימים להפוך למתנה לחג. הנציג הבכיר ביותר שנמצא שם הוא יהודה פוליקר עם "מוזיאון החלומות" החדש שלו (ומדובר באלבום רביעי שלו מאז 2010, כלומר רחוק מאוד מלהיות "אירוע").

אלבום חג טיפוסי אחר הוא ההוצאה המחודשת של "שירי אברהם חלפי" של אריק איינשטיין ויוני רכטר משנת 1988, הכוללת חמישה שירים חדשים. ייתכן שגם "נשים שרות חווה אלברשטיין" – אלבום שבו גרסאות חדשות של זמרות רבות לשיריה של אלברשטיין – יוכל להשתחל לקטגוריה. הוא גם מעוצב כספר דיסק וכולל חוברת מהודרת. וכך גם אלבום משירי אבות ישורון המולחנים, שגם הוא מעוצב כספר ומשדר מכובדות של מתנת חג. אלבומו החדש של שלומי שבן מתקשר אולי גם הוא לחגיגיות של פסח, בגלל העיתוי: אלבומו האחרון יצא לפני שבע שנים ארוכות.

כל היתר יכלו לצאת בכל עונה אחרת של השנה, ואולי גם היו יוצאים נשכרים מכך. עמיר לב, אלון אולארצ'יק, דני רובס, דודי לוי, פבלו רוזנברג, נעם רותם, יובל דיין יוצאת the voice, גלעד כהנא ותמיר מוסקט, שאנן סטריט, אסתר רדא ועוד ועוד. ומניתי רק את הידועים שבהם. ללמדכם שהכלב של פבלוב ממשיך לנבוח, גם כשהמוזיקה כבר אינה נשמעת.

 

על המחבר / המחברת

שי להב

שי להב

עורך מדור: במה. עיתונאי תרבות, מבקר מוזיקה, מחזאי, תסריטאי ועורך.

תגובה אחת

  1. סול
    סול מרץ 24 2014, 10:10
    נדמה לי שאנחנו בארץ מיושנים ביותר

    הצד הפיזי של האלבומים כמו התכנים שלהם נראים לי מפגרים בארץ לעומת מה שקורה בחו"ל. זה רק לי נדמה או שאני צודק?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה

יתר המאמרים במדור