JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ההוצאה המוצדקת ביותר

במחיר הכרטיס לסטונז כלולה הבטחה לזיכרון בלתי נשכח

ההוצאה המוצדקת ביותר הרולינג סטונז צילום:Andrea Sartorati wikimedia commons
מאי 28
13:16 2014

היום הזמנתי שני כרטיסים להופעה של הרולינג סטונז. נכון, בתעריף המוזל, 600 ש"ח לכרטיס, ובכל זאת ב-1200 ש"ח עסקינן. טבין ותקילין. ומה אומר לכם? מהרגע שבו קיבלתי אישור על התשלום, אני לא יכול לחשוב על שום דבר אחר פרט לשאלה מה יכולתי לעשות עם אותם 1200 שקלים שמהם נפרדתי זה עתה.

בואו נבדוק את הסוגיה יחד. זה עשוי היה להיות לילה בצימר רומנטי עם אשתי. בכל זאת, חייבים לתחזק את הזוגיות הכורעת תחת נטל החיים. או שתי ארוחות רומנטיות עם אותה האישה. או שלוש ארוחות רומנטיות, עם מעט יותר הקפדה בסעיף היין.

זה עשוי היה להיות גם ריענון משמעותי של קולקציית הקיץ שלי. הייתי אומר שמדובר בשני זוגות מכנסיים ובשש חולצות, ועוד יישאר מקום לנעליים. או תשלום מראש של חשבון החשמל הדו-חודשי, מהרגע שבו ייכנסו לפעולה המזגנים. או רכישת חלקו הארי של מכשיר ה- x-box הארור, שהילדים לא מפסיקים לנדנד לגביו. אם אוותר גם על הכרטיס לניל יאנג (340 שקלים), אוכל אפילו לקנות להם שני שלטים.

ואולי קנייה בסופר לקראת ההאבסה המסיבית של שבועות. או שמונה הופעות של אמנים ישראלים בזאפה. או לפחות 24 דיסקים. כן, אני עוד קונה. או סך כל האוכל שאני קונה מחוץ לבית לאורך חודש שלם. או סתם זריקת עידוד לחשבון העו"ש השפוף שלי. ועוד לא התחלתי אפילו לחשוב באמת.

אבל יודעים מה? נראה לי שעשיתי את ההשקעה הכי טובה שיכולתי לעשות. קניתי זיכרון בלתי נשכח (רק שלא אנחס כאן את מיק, קית' וחבריהם. אל תתפרקו חבר'ה, לפחות לא עד סוף ההופעה). מסוג הזיכרונות שככל שמתבגרים, מבינים שאי-אפשר לאמוד אותם בכסף. כמו הזיכרון המתוק של ההופעה של מקרטני בפארק. או של ג'טרו טאל ב-1986. הפריטנדרס ב-1987. פיטר גבריאל באמצע שנות ה-90. היוריתמיקס ב-1986. בוב דילן בפסטיבל הבירה בחיפה(!) באמצע שנות ה-90. חלוצת הופעות הפארק, שלי לפחות, דייר סטרייטס ב-1984. U2 ב-1997. ניל יאנג בקיסריה ב-1995. שלום חנוך בצמח, בכל פעם ופעם. מני בגר מחמם את תיסלם ב"רוק לחופש הגדול" (בחיי). פורטיס וסחרוף ב"העיר השנייה" בחיפה בסוף שנות ה-80. ועוד רשימה ארוכה, בלתי נגמרת, של הופעות שהיה לי המזל וגם השכל להיות נוכח בהן. כמוסות קטנות ומרוכזות של זמן שמספקות לך עונג, צמרמורות וזיכרונות שילכו אתך תמיד.

במקרה של הרולינג סטונז, רק המורשת שמאחורי הלהקה הזו מספקת 50 אחוז מהצמרמורת. גם אם תהיה הופעה לא מוצלחת (ולא ייתכן שתהיה כזו), עצם המראה של מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס על רקע פארק הירקון שווה הון. זו הקרבה לאגדות אמתיות ששינו את החיים שלך ושיפרו את ימיך עד היום מבעד לאזניות (וגם אם אתם לא אוהדי הסטונז, אי אפשר להתכחש להשפעה האדירה שלהם על עולם המוזיקה כולו). זו הידיעה שהייתם קרובים באמת, ולו לרגע אחד.

אני לא נכנס כאן לדיון על גובה הסכום של כרטיסי הסטונז, ויוצא מהנחה (מבוססת למדי) שמדובר בסכום סביר בהתחשב בנסיבות. ולפיכך, אני קובע שמדובר ב-1200 ש"ח היותר מוצדקים שהוצאתי לאחרונה. כי זה רק רוקנרול, אבל אני אוהב את זה.

על המחבר / המחברת

שי להב

שי להב

עורך מדור: במה. עיתונאי תרבות, מבקר מוזיקה, מחזאי, תסריטאי ועורך.

3 תגובות

  1. רולי
    רולי מאי 28 2014, 16:17
    אשכרה

    .

    השב לתגובה
  2. לירוי
    לירוי מאי 28 2014, 20:12
    כיף לך!

    !

    השב לתגובה
  3. ליהי
    ליהי יוני 09 2014, 17:16
    כעט רק נשאר לדעת איך היה באמת

    לאחר מעשה, האם צדקת בהנחה הכל כך חזקה שהעמדת? אני ממש לא בטוחה לאור הביקורות שהיו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!