JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

להלחין בלי מחק

ג'אז – אמנות הסנכרון והתזמון

להלחין בלי מחק עמיקם קימלמן
מרץ 30
17:00 2015

נגינת הג'אז היא אחת מהצורות האמנותיות הבודדות שבהן קבוצת אנשים יוצרת יצירה שלמה ללא תכנון מוקדם ובתזמון מושלם. למאזין הלא מלומד קשה לעתים להבחין במתרחש ולרוב נתפסת נגינת הג'אז כאירוע מוזיקלי די מבולגן, ולא כך הוא. כדי להבין יותר כדאי לדעת מי הוא נגן הג'אז.

לא רבים מודעים לעובדה שנגן הג'אז הוא מלחין מובהק. יש אמרה ולפיה ההבדל היחיד בין נגן ג'אז לבין מלחין (composer) הוא בכך שלמלחין יש מחק. כן, כן, מחק. כמובן שזו רק מטאפורה, אך היא מתארת היטב את המיומנויות הגבוהות שעל נגן הג'אז לרכוש כדי שיוכל להוציא צלילים לאוויר העולם מבלי שתהיה לו דרך חזרה, ויחד עם זאת לגרום לכך שהם יעמדו בקריטריונים גבוהים מאוד מבחינה קומפוזיטורית, סגנונית וטכנית ויביאו לידי ביטוי את אמירתו האישית והאמנותית.

לא רק זאת. בו-זמנית נדרש אמן הג'אז להמציא לחנים, לפתח אותם, להקשיב ולהגיב לנגנים שעמם הוא מנגן ולסגנן את לחניו (אם בסווינג, אם במוזיקה לטינית ואם בג'אז-רוק, למשל). נוסף לכך עליו לשלוט בחוקי ההרמוניה, לדעת לעבד, לשלוט במורכבויות ריתמיות, לתקשר עם שאר הנגנים, להכיר היטב את הסגנונות שאותם הוא מנגן ולשלוט בכלי הנגינה שלו מבחינה טכנית, וזאת כדי שיוכל לבצע את רעיונותיו המוזיקליים בצורה מושלמת, ומעל לכול ליצור יצירה מרגשת ובעלת משמעות. ניתן להשוות זאת למשל לאדם המדבר בטלפון, קורא עיתון, כותב מכתב ורואה טלוויזיה בעת ובעונה אחת.

המפגש בין נגני ג'אז כמוהו לצאת להרפתקה או לטיול אל הלא-נודע. יחד עם זאת, אף שעד לרגע שבו מופק הצליל הראשון לאיש מהמשתתפים אין מושג מה יקרה במפגש המוזיקלי ואילו צלילים ינוגנו בו, נגני הג'אז אינם הרפתקנים חסרי אחריות אלא אנשים היודעים להוציא מן הכוח אל הפועל את המיומנויות הגבוהות שרכשו באופן המאפשר להם לבצע כל רעיון מוזיקלי העולה במוחם, לתקשר בינם לבין עצמם באמצעות הצלילים בלבד, להקפיד על דקויות וניואנסים וליצור רגעי מוזיקה מרטיטים ועוצמתיים.

אולי ניתן להשוות את נגני הג'אז לצוות של רופאים מיומנים בחדר מיון או טראומה בבית חולים. גם שם הלא-נודע עולה על הידוע כשמגיע חולה מבלי שאובחן מצבו הרפואי מראש. גם שם מצליח צוות הרופאים לייצב את מצבו ולהוביל אותו בבטחה לקראת החלמתו, הודות למיומנויות, ליצירתיות ולכושר האלתור שרכשו.

אמנות הג'אז היא תורה המועברת מדור לדור באמצעות מנטורים, הלא הם אייקוני הג'אז הגדולים, הלוקחים תחת חסותם אמנים צעירים המבצעים יחד עמם אינטרפרטציות לרפרטואר קיים ורפרטואר חדש המולחן במיוחד להרכב באופן הנותן ביטוי לאינדיבידואל בתוך הקבוצה.

השליחות המוטלת עליהם היא ליצור רפרטואר חדש וסגנון ייחודי שיהוו מודל לחיקוי למבצעי הג'אז השונים. כך נהג צ'ארלי פרקר למשל, כשלקח תחת חסותו את מיילס דיוויס הצעיר, ובבוא היום דיוויס לקח תחת חסותו אמנים צעירים כגון ג'ון קולטריין, "קנונבול" אדרלי או הרבי הנקוק, ובבוא היום זה האחרון לקח תחת חסותו את וינטון מארסליס וכן הלאה.

האלתור, המובנה בתוך אמנות הג'אז ומשקף את מהותה, מתבסס בדרך כלל על שירים או לחנים קצרים שהנגנים נותנים להם פרשנות ייחודית. זוהי הפלטפורמה שממנה יוצאים הנגנים להרפתקה מוזיקלית ארוכה המשלבת בין ספונטניות ויצירתיות, בין תקשורת אינטימית ואמירה אישית, בין דיאלוגים ונגינת סולו ובין הישענות על מסורת וחיפוש אחרי צליל או סגנון חדש.

להבדיל מהתזמורות וההרכבים הקלאסיים הפועלים תחת שרביטו של מנצח, שתפקידו, בין היתר, לאגד את הנגנים לכדי יחידה מתוזמנת עם באלאנס פנימי מבחינה דינאמית וקצבית, הרכב הג'אז מנגן ללא מנצח. הדבר מתאפשר הודות לחוש ריתמי מדויק המוטמע אצל כל נגני הג'אז באופן המאפשר להם לתפקד בצורה מסונכנת להפליא שלעתים מזכירה להק ציפורים או להק דגים המשנים כיוון בתיאום מושלם ובאלפית השנייה.

תכונה זאת וכן שמיעה מוזיקלית חדה, שליטה גבוהה בכלי הנגינה והיכרות מעמיקה עם חוקי ההרמוניה והקומפוזיציה מאפשרות להם להגיב במהירות לכל שינוי והתרחשות מוזיקלית, לצפות את הרגע הבא ולהתכונן לקראתו, להתמצא במבנה הקטע ולהתייחס אליו בבואם לאלתר.

כל האמור עד כה בא לידי ביטוי בג'ם סשן, המסמל יותר מכול את מהותו של הג'אז, ובו מתקיים מפגש בין נגנים העשויים להיות מכל מקום בעולם, שמעולם לא ניגנו יחד קודם לכן ולמרות זאת מצליחים לבצע יצירה שלמה שיש בה התחלה, אמצע וסוף, אמירה אישית וקבוצתית, ריגוש וייחודיות.

*

עוד על עמיקם קימלמן: http://www.rimonschool.co.il/team/%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%9F/

על המחבר / המחברת

Avatar

עמיקם קימלמן

סקסופוניסט ומעבד. ניהל את בית הספר רימון בשנים 1990-2014.

6 תגובות

  1. רעות
    רעות מרץ 30 2015, 17:30
    עמיקם היקר תודה

    כעת סוף סוף אנשים שאינם בברנז'ה יכולים להבין מה זה ג'ז. מדברים מדברים על ג'ז ולא בעצם יודעים מה זה.

    השב לתגובה
  2. חובב ג'ז
    חובב ג'ז אפריל 01 2015, 13:49
    זה נשמע לי מיופה מידי

    לא פעם יש בלגן בנגינת הג'ז וזאת אולי אפילו הכוונה המקורית.לעשות מכל נגן ג'ז מלחין זה נשמע מוגזם.לא כל הנגנים האלה אפילו ישמחו להגדרה.

    השב לתגובה
  3. עופר
    עופר אפריל 02 2015, 11:41
    שאלה לי אליך כמומחה בג'אז

    למה יוצאים כל כך הרבה נגני ג'אז ברמה גבוהה מהארץ? ולמה כולם מתקדמים רק בחו"ל? ובארץ אין כמעט הופעות וקהל לג'אז?

    השב לתגובה
    • עמיקם קימלמן
      עמיקם קימלמן אפריל 07 2015, 09:45
      תגובה

      שלום עופר, רבים יוצאים ללמוד בחו'ל ונשארים שם אם הם מצליחים להתברג לסצנה הג'אזית המקומית. בנוסף.טבעי לגמרי בעיני שאמן המקבל הצעה לנגן עם אייקון ג'אז גדול יישאר עמו כמו שנגן קלאסי יישאר במדינה אחרת אם הוא יקבל הצעה לנגן בתזמורת יוקרתית שם. ולגבי ארצנו, יש המון מופעים, פסטיבלים ואירועי ג'אז. רק צריך להתעניין.

      השב לתגובה
  4. גרי
    גרי אפריל 07 2015, 11:24
    ג'אז זה הטופ

    רק נגנים יצירתיים ממש יכולים לנגן ג'אז טוב…..

    השב לתגובה
  5. רענני
    רענני אפריל 17 2015, 07:49
    ביום יום כמעט ואין בארץ ג'ז

    כמעט ואין איפה לשמוע ג'ז בארץ, אם רוצים סתם כך לשבת במקום סביר באמצע השבוע, ולהינות מהמוזיקה הזאת אולי מקום וחצי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!