JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • במה
  •  » מדוע בן לילה הפך שיר לשיר עַם?

מדוע בן לילה הפך שיר לשיר עַם?

ירושלים של זהב: הסיפור האמתי

מדוע בן לילה הפך שיר לשיר עַם? שולי נתן 2007 צילום: Daniel Nasibov (uploaded by User Zaс allan) he.wikipedia.org
אפריל 19
22:52 2015

הזמן: מוצאי יום העצמאות 1967. המקום: בנייני האומה, ירושלים.

את הסיפור הזה כולנו מכירים היטב. גדלנו עליו והוא מיתוס של תרבותנו, ממש כמו מורשת קרב אמתית. על הבמה עומדת זמרת צעירה ואלמונית וגיטרה בידה. היא מתחילה לשיר, בבכורה, שיר שאיש לא הכיר עד אז. מי שנכח שם לא ישכח את אותו היום. מספר האנשים שטוענים כי היו שם באותו ערב גדול בהרבה ממספר האנשים שהאולם מסוגל להכיל. ככה זה באירועים היסטוריים, הזיכרון מטשטש את המציאות. אמנם לא נותרה אף תמונה של אותו מאורע, ורק הקלטת אודיו רעועה נשארה מהביצוע הזה, אבל כך בדיוק נולד מיתוס.

ביצוע הבכורה של השיר ירושלים של זהב הוא מקרה שיכול להתרחש פעם אחת בלבד בהיסטוריה של כל עם. שיר שהופך להמנון, לשיר עַם, בן לילה. והשאלה היא: מדוע? מה היה בו, בשיר הזה, שככה כבש את כולנו?

מאמרים רבים וספרים נכתבו על השיר הזה, על הטקסט שלו, על הלחן של נעמי שמר (שייתכן שמושאל משיר עַם באסקי) ועל הסיפור של כתיבת השיר. בשנת 1998 ערך קול ישראל את מצעד שירי היובל ובמרכזו משאל על השיר החשוב ביותר שנכתב בזמר העברי. השיר שזכה ברוב קולות היה, כמובן, ירושלים של זהב. תלי תלים כבר נכתבו על השיר, פרט לנושא אחד, חשוב מאין כמוהו.

במאמר זה נתבונן לראשונה על משהו שאיש לא התייחס אליו עד עתה: על תרומתה של שולי נתן להצלחתו האדירה של השיר, ולא רק כזמרת אלא דווקא כמעבדת. וזאת יש לדעת: על הבמה כבר עמדה התזמורת של קול ישראל, מוכנה ללוות את שאר שירי הפסטיבל. מדוע להושיב את 80 הנגנים של התזמורת חסרי מעש, ולהעמיד זמרת ששרה בליווי גיטרה בלבד? הרי היינו יכולים לחשוב שככל שהעיבוד יהיה מרשים יותר, גרנדיוזי יותר, בשימוש של יותר כלי נגינה ויותר אפשרויות לתזמור, כך ניתן יהיה להגדיל את השפעתו של השיר על הקהל. אך לא כך הדבר במקרה הזה.

תרומתו וחשיבותו של העיבוד בזמר העברי הוא תחום שומם ומדברי אשר רגל החוקר והמוזיקולוג הישראלי טרם דרכה בו. בשנים האחרונות יצאו לאור ספרים רבים על הזמר העברי, המטפלים ביד נאמנה בלחנים של השירים, בקשרים בין הלחן לטקסט ובהיבטים סוציולוגיים שונים. אך לא קיים חומר על תרומתם של המעבדים להתפתחות הזמר העברי, תרומה אשר לעתים הייתה מכרעת בהשפעה של השיר, כפי שקרה במקרה של ירושלים של זהב.

העיבוד של שולי נתן, לגיטרה וקול, הוא עיבוד פשוט לכאורה. אמנם יש בו כמה מורכבויות מוזיקליות שתקצר היריעה מלהיכנס אליהן כאן (לסקרנים שבינינו: העיבוד מכיל מספר חילופי משקלים מפתיעים; קישוטים עממיים בגיטרה; כמה שינויים הרמוניים מהמקור של נעמי שמר ועוד), אך בעיקר הוא מכיל שירה טרובדורית בקול רועד, בליווי גיטרה קלאסית בלבד ובפריטה באצבעות ולא עם מפרט. אם ג'ואן באאז (Joan Baez) עולה בזיכרונכם, אין זה מקרה. שולי נתן אפילו נראתה כמו ג'ואן באאז באותה תקופה, ועם גיטרה דומה להפליא.

מה בעצם עשתה שולי נתן עם השיר הזה? היא בנתה אותו בעיבוד שלה כשיר פולק (Folk) אמריקני. זִכרו את השנה – 1967. האלבום סרג'נט פפר של הביטלס בדיוק יצא לחנויות. ג'ימי הנדריקס, הדלתות וכמובן ג'ואן באאז ובוב דילן מהווים את תור הזהב של הרוק. ילדי הפרחים, מלחמת וייטנאם, בקיצור, שנות השישים…

ואצלנו? טלוויזיה בשחור-לבן ומשרד החינוך שביטל את בואם של הביטלס לארץ בתירוץ המפורסם "שלא ישחיתו את הנוער". מדינת ישראל עדיין לא הייתה בשלה לילדי פרחים משלה, אך בכל זאת ביקשה להיטמע בתוך התרבות הפופולארית העולמית ורצתה למצוא לעצמה דימוי של מוסיקת עַם. המוזיקה של הביטלס נתנה הד אנגלי עממי ובמוזיקה האמריקנית של אותה תקופה השתמשו אמנים כמו בוב דילן וג'ואן באאז בגיטרה ככלי עממי וליוו את עצמם בשירה פשוטה וצרודה באקורדים פשוטים. וזה מה שנתנה לנו שולי נתן בעיבוד שלה.

התרומה הגדולה והבלתי מוערכת של העיבוד הזה הייתה שהוא שלח את מדינת ישראל של 1967, רגע לפני מלחמת ששת הימים, היישר אל עבר התרבות האמריקנית של אותה תקופה. העיבוד הזה היה האינטרנט והפייסבוק של אותם ימים, כלומר הדרך שלנו להזדהות עם התרבות האמריקנית ולהתחבר אליה, עוד לפני שהיה כאן אפילו סניף מקדונלדס אחד.

העם רצה להיות חלק מקהילת העמים, ובמיוחד חלק מ"אביב העמים" המתעורר של שנות השישים, ושולי נתן ונעמי שמר נתנו לנו בדיוק את זה. להיות ישראלי מצד אחד, ומצד שני חלק מהתרבות הפופולארית הגלובלית. לשמוע זמרת משלנו, ששרה שיר משלנו, על העיר שלנו, עם טקסט פסאודו תנ"כי, ומהצד השני להתחבר לפולק האמריקני של סוף שנות השישים. להפוך את פסטיבל הזמר למעין וודסטוק משלנו ולהפסיק לראות את העולם בשחור-לבן.

תודה לך שולי, על שצבעת את חיינו באותו עיבוד מופלא, אשר תרומתו לא הייתה מוערכת דיה עד היום.

בקישור שלהלן תמצאו את הביצוע המקורי של שולי נתן בערב הבכורה. שימו לב שכבר בפזמון השלישי הקהל שר עם הזמרת, ומחיאות הכפיים ממשיכות במקור עוד דקות ארוכות! https://www.youtube.com/watch?v=2yR9KDduDVA

על המחבר / המחברת

עמית ויינר

עמית ויינר

עורך מדור: במה. ד"ר. מלחין, פסנתרן, ומרצה מבוקש בתחום המוסיקה הקלאסית לקהל הרחב. בעל קריירה בינלאומית עשירה, במסגרתה הופיע כמלחין, מעבד, ופסנתרן בין השאר ברחבי ארה"ב, בסין, וייטנאם, אנגליה, יפן, מלזיה, סין, נפאל, וייטנאם, אירלנד, איטליה ועוד. מרצה בכיר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

4 תגובות

  1. מ.
    מ. אפריל 20 2015, 22:52
    מעניין ומקורי

    העיסוק בשיר "ירושלים של זהב" הפך בנאלי ומשופשף, הרשימה הנוכחית מאירה פן ייחודי ומעניין ומעוררת למחשבה על תפקידו ומקומו של "העיבוד" בשיר הזמר העברי, כמו גם על ההתייחסות ה"עממית" הנגלית בביצוע המינימלי המוגש בדמותה של נתן החיילת הצעירה המלווה עצמה בגיטרה.

    השב לתגובה
  2. רחל
    רחל אפריל 21 2015, 10:09
    מרגש

    מאמר מעניין עם זוויות חדשות מרגשות המאירות את השיר שהפך להמנון שני של מדינת ישראל.
    חג עצמאות שמח.

    השב לתגובה
  3. אלעד
    אלעד אפריל 21 2015, 22:40
    ייחודי ומרתק

    מאמר מוצלח על שיר כל כך חשוב במדינתנו. מצליח להדגיש בצורה טובה את ייחודיות השיר והסיבות להצלחתו, אך גם מייצר קריאה נעימה וזורמת!

    השב לתגובה
  4. דייויד
    דייויד מאי 08 2015, 07:55
    הסביבה השתנתה

    פעם שיר היה צרוף של מלחין ומשורר וזמר עם קול
    היום כל אחד עושה את הכל למרות שלא יודע לכתוב בלי שגיאות, לא יודע לקרוא תוים וקולו לא ערב

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בבמה

יתר המאמרים במדור