JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פיקציות חשבונאיות

הבנקים, רואי החשבון והמפקחת על הבנקים

פיקציות חשבונאיות ד"ר אליהו בורוכוב
יולי 08
09:30 2017

שתי ידיעות שהתפרסמו לאחרונה באמצעי התקשורת מעוררות שאלות קשות על ההתנהלות של הבנקים, של רואי החשבון שלהם ושל המפקחת של הבנקים. על פי האחת בנק לאומי מתכוון למכור את בניין הסניף הראשי שלו ברחוב יהודה הלוי פינת הרצל בתל אביב, תמורת 277 מיליון שקל . הקונים הם שתי חברות: חברת הבנייה "קנדה-ישראל" ו"אקרו נדל"ן". כמו כן נמסר שהבנק ישכור מן הקונים את הבניין, כלומר משרדי הבנק יישארו בו. מדובר אפוא בעסקה מן הסוג שנקרא "מכור וחכור" (sell and leaseback).

הידיעה השנייה הייתה שבנק מזרחי טפחות קשר עסקה דומה עם חברת "סלע קפיטל נדל"ן" וימכור לה 8 קומות במגדל משה אביב בצומת עלית ברמת גן, קומות שבהן נמצא מטה ההנהלה של הבנק. הבנק ימכור אותן תמורת 278 מיליון שקל וישכור מהקונים את הנכס. חוזה השכירות הוא ל-8 שנים עם אופציה להארכה. כלומר משרדי הבנק יישארו במקום לפחות 8 שנים. שכר הדירה שהבנק ישלם יהיה 17 מיליון שקל בשנה. חישוב פשוט מראה שהקונים יקבלו בערך 6% על השקעתם.

למעשה העסקה היא הלוואה שהבנק מקבל מהקונים, בריבית של 6% לשנה לזמן ארוך. לא מובן מדוע הבנק צריך ללוות ב-6% כאשר הם נותנים הלוואות לרכישת דירות (משכנתאות) בריבית נמוכה יותר, וכאשר הוא יכול ללוות בשוק ההון (ע"י הנפקת אגרות חוב) בריבית של 1% עד 2%.

יתרה מזאת, אם מהוונים את שכר הדירה שהבנק יצטרך לשלם ב-20 או 25 השנים הבאות, בשערי הריבית שהוא משלם עכשיו על אגרות חוב שהוא מנפיק, הסכום גדול בהרבה מן המחיר שהבנק יקבל עבור המשרדים. במילים אחרות, העסקה היא עסקת הפסד. ובאמת מדוע רואי החשבון לא ידרשו להוון את שכר הדירה העתידי? במיוחד כאשר מהוונים ויוצרים הפרשות עתידיות עבור תשלומי פנסיה שהבנק יצטרך לשלם לעובדיו אחרי שהם יפרשו בעוד 30 או 40 שנה?

הסיבה שבגללה הבנקים עושים את "העסקות" האלה היא שהן מאפשרות להם לרשום בחשבונות שלהם "רווחים" גדולים. בנק לאומי ירשום "רווח" של 260 מיליון שקל, מפני שהבניין ההיסטורי ברחוב יהודה הלוי, שממנו פעל הבנק, ושנמצא בבעלותו מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת, רשום בהנהלת החשבונות ב-16 מיליון שקל בלבד. רישום הרווח יגדיל את ההון העצמי של הבנק, וישפר את "הלימות ההון" שלו לשמחתם של המנהלים והמפקחת על הבנקים.

באותו אופן מכירת המשרדים של בנק מזרחי טפחות יאפשר לבנק לרשום בחשבונות "רווח" של בערך 74 מיליון שקל שישפר את "הלימות ההון" שלו.

וזאת בעוד שלאמיתו של דבר, בשני המקרים מדובר על כך שהבנקים לוקחים הלוואות יקרות כדי לבצע רישום תמוה של רווח בהנהלת החשבונות.

בשני המקרים הבנק לא יפנה את הנכס, ועובדיו ימשיכו לפעול בבניין. הבנק ימשיך לשרת את לקוחותיו ולעשות עסקים מתוך הנכסים האלה.

הגידול בהון העצמי של הבנקים איננו משקף שינוי של ממש במצבו של הבנק או שיפור באיתנותו הפיננסית, שהרי הבנק ימשיך להשתמש בנכסים האלה לצורך תפעולו וניהול עסקיו, הבנק צריך משרדים שמהם הוא יפעל ואיננו יכול לפעול עדיין מן "הענן" הווירטואלי.

מוזר שהמפקחת על הבנקים מאפשרת לבנקים לבצע את הפעולות המוזרות האלה, פעולות חסרות היגיון כלכלי, ואפילו מעודדת אותם לעשות אותן, בעוד שלמעשה היא נותנת את הסכמתה למניפולציה קוסמטית וליצירת פיקציה חשבונאית.

תקנו אותי אם אני טועה.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

8 תגובות

  1. עדי מ.
    עדי מ. יולי 08 2017, 13:02
    מדהים

    מה האינטרסים של המפקחת על הבנקים להסכים לזה?

    השב לתגובה
  2. ניצה מאיר
    ניצה מאיר יולי 08 2017, 18:15
    כל פעם אני המומה מחדש

    בעלי המאה קובעים הכל?

    השב לתגובה
  3. נ. מ.
    נ. מ. יולי 09 2017, 17:24
    מה האינטרסים של הממונה על הבנקים

    לאשר דבר כזה?

    השב לתגובה
  4. אברהם קירש
    אברהם קירש יולי 10 2017, 08:50
    פעם קראו לזה עבודה בעיניים

    חשוב להוציא מעשים כאלה לאור. כל המקורבים לנושא הרי יודעים. אבל מאמרים כאלה חושפים זאת לציבור הרחב.

    השב לתגובה
  5. מ
    מ"ט יולי 10 2017, 12:26
    ד"ר בורוכוב תבורך

    נחוצים עוד ועוד מאמרים כאלה

    השב לתגובה
  6. עדי ניסן
    עדי ניסן יולי 11 2017, 12:45
    לא מבינה בחשבונאות

    ועוד יותר לא מבינה איך מאפשרים פיקציות כאלה

    השב לתגובה
  7. פנחס ראובני
    פנחס ראובני יולי 12 2017, 13:17
    הבנקים מגזימים

    ומי שמאפשר להם זאת ישלם את המחיר בסופו של דבר

    השב לתגובה
  8. דוד
    דוד דצמבר 24 2019, 22:50
    אולי בכל זאת יש גם הגיון בעסקאות אלה?..

    אני מבין את החששות של הכותב והטרוניה של המגיבים, אבל מהמאמר עולה גם פן אחר -אכן שווי הנכסים הרשום לא הלם את המציאות, וצעד זה של מכירתם מאזן את המצב הנראה לשווי האמיתי. לפיכך, אין כאן פיקציה אלא תיקון של חזות הדברים – מעתה אכן המצב הנחזה יהלום את מצבו של ההון כפי שהוא באמת.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור