JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פרייבט אקוויטי

קרן השקעה פרטית – אפיק השקעה נוסף

פרייבט אקוויטי פרופסור זיו רייך
ספטמבר 01
09:54 2017

על רקע שוק ההשקעות המאתגר, אבקש במאמר זה להציג כיוון השקעה נוסף – קרן השקעה פרטית. אסביר מהי קרן השקעה פרטית ואמנה את יתרונותיה ואת חסרונותיה.

בשנת 1946 הוקמו שתי קרנות ההשקעה הראשונות – American Research and Development Company (ARDC) הוקמה על ידי פלאנדרס וקומפטון ו-J.H. Whitney & Company הוקמה על ידי ויטני ושמידט.

קרן ARDC הוקמה על מנת לעודד השקעה של המגזר הפרטי ביזמות עסקית של חיילים משוחררים. הקרן השקיעה בשנת 1957 70,000 דולר ב"דיגיטל אקוויפמט קורפוריישן" אשר הניבה לה בשנת 1968 ערך של כ-368 מיליון דולר בעת ההנפקה הציבורית הראשונה, אשר מהווה תשואה שנתית בגובה 101%. לאחר שהעובדים והחברים בקרן ראו את הצלחתה, הם החליטו לעזוב ולפתוח קרנות משל עצמם. בשנת 1972 מוזגה הקרן עם "טקסטרון" על ידי דוריוט.

ההשקעה המצליחה ביותר של קרן J.H. Whitney & Company הייתה בחברה אמריקנית שפיתחה שיטה להובלת מזון עבור חיילים, ולימים נמכרת לחברת "קוקה – קולה".

שתי הקרנות הללו הניבו תשואות גבוהות למשקיעים בהן ובכך עודדו הקמת קרנות נוספות. בשנת 1958 נחקק בארה"ב חוק המאפשר השקעה ועזרה ניהולית לעסקים היזמיים הקטנים.

בין השנים 1960–1970 עיקר הפעילות של קרנות ההשקעה הייתה בהרחבת חברות באמצעות פיתוחים חדשים בתחום הטכנולוגיה והמחשבים.

ההצלחה הציבורית של תעשיית קרנות ההון בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-80 המוקדמות עודדה הקמת קרנות רבות שנכנסו לתודעת הציבור והשפיעו על החברות. עם זאת, הייתה האטה בקצב גידול הקרנות ובהון המנוהל בהן בעשור זה. שנת 1989 הייתה שנת השיא של קרנות ההשקעה הפרטיות.

בין השנים 1990–2000 הייתה לקרנות תקופת שגשוג מוצלחת במיוחד, והן הגיעו לשיאן בתקופת "בועת האינטרנט".

בין השנים 2000–2003 התחוללה התרסקות, חברות רבות נסגרו, ובעקבות כך הקרנות הפסידו כספים רבים.

משנת 2003 החלו הקרנות להתאושש ובמשך חמש שנים השלימו את רוב עסקאותיהן בעקבות ירידת ריבית, התרופפות תקני הלוואות ושינויים רגולטוריים עבור חברות ציבוריות.

מהי קרן השקעה פרטית? זוהי קרן המנוהלת על ידי אדם פרטי או על ידי חברה ייעודית. מטרתה: גיוס הון מגופים שונים בעלי הון רב כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, בנקים ומשקיעים פרטיים. הקרן משקיעה במגוון רב של עסקים. גובה דמי ניהול ודמי הצלחה בהתאם. בקרן השקעה פרטית יש שני סוגי שותפים – שותף מנהל (כללי) ושותף מוגבל.

שותף מנהל (כללי) – אחראי לכל ההחלטות וההתחייבויות הניהוליות בקרן, יש לו חובת נאמנות לשותפים המוגבלים ובעקבות כך הוא חשוף לתביעות בגין ניהול לקוי או רשלני.

שותף מוגבל – משקיע בקרן, מסכן רק את סכום השקעתו. יכול ליהנות מרווחים שהקרן עושה, אך לא אחראי לחובות הקרן ולהתחייבויותיה. השקעתו מהווה את הבסיס לפעילות ההשקעה של הקרן. אין הגבלה במספר השותפים. על המשקיעים חלים דיני השותפות ולרוב הם יקבלו הטבות מס.

השותפים המנהלים מדווחים בפרקי זמן קבועים לשותפים המוגבלים על פעילות הקרן בצורה מסודרת, ומסבירים את תוכניות ההשקעה של הקרן לתקופה הבאה.

לקרן יש תאריך תפוגה, לרוב 10 שנים אך ניתן להאריך. בתקופה זו הכסף בקרן לא נזיל, ורק בתום תקופת ההשקעה הקרן מממשת את השקעותיה. בתום תקופת הקרן ימשיך, בדרך כלל, המנהל בניהול ויגייס קרן חדשה.

סוגי אסטרטגיות בקרנות ההשקעה הפרטיות:

  1. השתלטויות ממונפות – הקרנות לוקחות הלוואה גדולה (בשיעור של 50%–60% מסכום העסקה) ומשקיעות אותה בחברות עם ניהול לא יעיל. הקרן מבצעת שינויים בהתאם לאותה חברה, שינויים אשר נועדו להגדיל את שווי החברה ורווחיה. אם השינויים מצליחים – מחזירים את החוב במהירות ומנפיקים את החברה לציבור במחיר גבוה יותר.
  2. דיסטרס – בעסקאות אלו יש סיכון רב. קרנות אלו משקיעות בחברות שעתיד קיומן מוטל בספק. הן נוקטות אמצעים קיצוניים (כולל החלפת בעלים). לשם כך דרושים ניסיון והתמחות מיוחדת בנושא. אם אכן מצליחים לשקם את החברה, השקעה זו יכולה להניב תשואות גבוהות. דיסטרס יוצר שינוי מגמה.
  3. מזנין – נותנת מימון לטווח השקעה קצר או בינוני למטרת הצגת הון בסיסי הנדרש מחברות העומדות בפני אקזיט, עסקת נדל"ן, גיוס הון וכד'. הון המזנין מאפשר ליזמים להשקיע גם בפרויקטים גדולים מאוד.
  4. הון צמיחה – מדובר בחברות אמידות ומבוססות אשר מחפשות הון להרחבת הפעילות בחברה ללא שינוי בניהולה. לרוב, הבעלים ירצה לחלוק את הסיכון עם שותפים אחרים.
  5. קרן הון סיכון – קרן השקעה פרטית בעלת הסיכון הרב ביותר, ובהתאם מצפה לתשואות גבוהות. קרנות אלו משקיעות את כספן בטכנולוגיה ובחברות סטארט-אפ מתחום ההיי טק.

קרנות ההשקעה הפרטיות אינן חלק משוק ההון, אך הן ניזונות ממנו ומזינות אותו. בתקופה שיש עליית מחירים בשוק ההון, הקרנות מנצלות זאת כדי להנפיק חברות, ובתקופה שיש ירידת מחירים בשוק ההון, הקרנות מנסות לרכוש חברות ששוויין ירד ולהשביח את ערכן.

רגולציה – בשנת 2008 התפתחה רגולציה קפדנית בשוק ההון אשר נועדה להגן על כספי הפנסיה של האזרחים ולהקטין את הסיכון בהשקעות של המנהלים בתחום. אך למרות זאת, קרנות ההשקעה הפרטיות נשארו בפיקוח נמוך בהשוואה לשוק עצמו.

היעדר הרגולציה מתבטא בעיקר בכך שהמשקיעים מתעסקים בניהול ההשקעה ופחות בצד הרגולטורי, שכולל החתמת הלקוחות על טפסים, הקלטת שיחות ותיעודן וכד'. כמו כן, היעדר הרגולציה על הקרנות מתבטא גם בחוסר השקיפות שלהן, וכתוצאה מכך מנהל ההשקעה בתיק יכול לגרום להפסדים גדולים או לרווחים גדולים לציבור המשקיעים בקרן.

עד הרגולציה שהייתה בשנת 2014 היו דמי הניהול המקובלים בקרנות 2%, ודמי הצלחה 20%. עד שנה זו, בשל היעדר רגולציה החוסכים היו משלמים כפל דמי ניהול: הן עבור קרן הפנסיה והן עבור ההשקעה של קרן הפנסיה בקרנות ההשקעה הפרטיות. ברגולציה שהחלה בשנה זו היו כמה ניסיונות להגבלת דמי הניהול בקרנות הפרטיות שלבסוף הסתיימו בפשרה בדמי ניהול בגובה 0.25%.

הרשות לניירות ערך שמה דגש על זכויות המשקיעים, אך עם זאת היא מתקשה להתערב בענייניהן של הקרנות הפרטיות. סמכותה נובעת מסעיף 15 לחוק ניירות ערך הקובע כי "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו". המשמעות היא שלרשות אין אפשרות פיקוח על הקרנות הפרטיות אם הן פונות לפחות מ-35 אנשים. אם הן פונות ליותר אנשים, אזי הפיקוח של הרשות לניירות ערך ידרוש מהן לפרסם הצעה מסודרת – תשקיף.

תשקיף הינו מסמך המוצא על ידי תאגיד ומשקף את מצבו בהיבט החשבונאי וכן בהיבט העסקי. מטרתו לספק למשקיעים מידע אמין על אודות החברה, ותנאיו יבטיחו את זכויותיהם של המשקיעים. החוק קובע כי מי שמעוניין להציע ניירות ערך לציבור חלה עליו החובה לפרסם את התשקיף.

ההגדרות המרכיבות את החובה: "אדם" – הצעת ניירות ערך יכולה להתבצע על ידי אדם פרטי או על ידי תאגיד. "הצעה" – פעולה המיועדת להניע את הציבור לרכוש ניירות ערך. "ציבור" – הכוונה למספר הניצעים המוגדר בתקנות ניירות ערך, מעל 35 אנשים. 35 אנשים אינם מהווים ציבור ולכן אין צורך בפרסום תשקיף.

בכל 12 חודשים ניתן להציע ל-35 ניצעים ללא חובת פרסום תשקיף. כלל הגילוי הנאות הינו הכלל המנחה בעת כתיבת התשקיף. זהו האיזון המשפטי בין מסירת מידע עודף לבין מסירת מידע מצומצם מדי. כלל הגילוי הנאות מחייב תאגידים למסור לציבור בתשקיף את כל המידע הרלוונטי למשקיע סביר. רשות ניירות ערך רשאית לדרוש מהתאגיד לתקן את התשקיף, להוסיף פרטים או להבהירם, וכן רשאית לבקש דוחות כספיים חדשים וכד'.

יתרונות:

הקרנות מניבות למנהליהן סכומים גדולים.

ההתנהלות בקרן "חופשייה" יותר מאשר כל מוצר פנסיוני אחר בשל היעדר רגולציה.

התנהלות הקרן היא בעיקר ביכולת לנהל את ההשקעות ולא בהתעסקות ברגולציה כמו בשוק ההון.

עבור התאגיד, אם מדובר בציבור של פחות מ-35 אין צורף בפרסום תשקיף.

עבור המשקיע, אם מדובר בציבור של מעל מ-35 יש חובה לפרסם תשקיף.

עבור התאגיד, אם מדובר בציבור של פחות מ-35 אין פיקוח של הרשות.

חסרונות:

"קופסה שחורה" – המשקיע שם את כספו בקרנות ואינו יכול לראות בצורה שוטפת איך הכסף מושקע.

הקרנות לרוב לא סחירות ברמה היומיומית.

המשקיע יכול לפדות את כספו רק במועדים מסוימים.

עבור המשקיע, אם מדובר בציבור של פחות מ-35 אין צורף בפרסום תשקיף.

עבור התאגיד, אם מדובר בציבור של מעל מ-35 יש חובה לפרסם תשקיף.

עבור המשקיע, אם מדובר בציבור של פחות מ-35 אין פיקוח של הרשות.

קרן ההשקעות הפרטיות המובילה בישראל היא קרן פימי. הוקמה בשנת 1996 על ידי איש העסקים ישי דוידי. לקרן יש למעלה מ-3 מיליארד דולר בניהול, עם תשואה של 25%-30%.

על המחבר / המחברת

זיו רייך

זיו רייך

עורך מדור חשבונאות ומיסים. פרופסור חבר מקצועי. רו"ח. דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. יו"ר ועדת השקעות של שלמה חברה לביטוח. מומחה מטעם בית המשפט בנושאי ביטוח, חשבונאות, מיסים. בעבר כיהן בדירקטוריונים רבים, וכנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.

3 תגובות

  1. מנוסה
    מנוסה ספטמבר 01 2017, 13:08
    למי שאין עודפים גדולים שלא יכנס

    הסיכוי והסיכון גבוהים

    השב לתגובה
  2. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב ספטמבר 03 2017, 09:44
    הבעיה - השקעה מינימלית גדולה

    ברוב הקרנות סכום ההשקעה המינימלי הוא גדול מידי בשביל משקיע מהציבור. יש קרנות שההשקעה הכי קטנה זה 100,000 שקל (או דולר),ויש חצי מיליון ויותר.

    השב לתגובה
  3. ע
    ע ספטמבר 05 2017, 15:20
    בעיות של עשירים

    לא לעמך

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!