JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

סיבה למסיבה?

הסבר על הנפקת האג"ח בריבית 0.05% של משרד האוצר

סיבה למסיבה? ד"ר אליהו בורוכוב
אוגוסט 15
09:30 2018

ביום שני 23.7.2018 הודיע משרד האוצר בגאווה גדולה על ביצוע הנפקה פרטית של אגרות חוב לשלוש שנים, בסך 250 מיליון אירו בריבית 0.05% (בעברית: האוצר לקח הלוואה בסך 250 מיליון אירו לשלוש שנים) מקרן ממשלתית באחת ממדינות אסיה. זהות המדינה נשמרת בסוד. הריבית של חצי פרומיל היא הריבית הנמוכה ביותר שהממשלה שילמה אי פעם.

אני מתנצל שאינני שותף להתפעלות ולשמחה של משרד האוצר מן ההישג שלו. הייתי יותר שמח לו היה האוצר מגדיל את ההנפקות של אגרות חוב בארץ ומאפשר לקרנות הפנסיה להשקיע בהן. להלן אסביר את דבריי.

אנחנו חיים בזמנים של ריבית נמוכה מאוד. צריך להעריך את "ההישג" של האוצר על רקע המצב הנוכחי בשוקי ההון בעולם. למשל התשואה על אגרות חוב לעשר שנים של הממשלות בגוש האירו (גרמניה, צרפת, הולנד, אוסטריה לא כולל יוון, איטליה וספרד) לעשר שנים, בחודש יוני השנה, הייתה 0.36%. התשואה לפדיון על אגרות חוב לעשר שנים של ממשלת יפן, הנקובות בין יפני Y)), הייתה 0.1%.

השמחה היא על כך שהאוצר הצליח להשיג חיסכון מסוים בהוצאות הריבית, אבל יש בבחינה זו של ההישג מעין התייחסות אל האוצר כאל מנהל חנות מכולת. ניהול החוב של הממשלה הוא נושא שיש לו גם השפעות נוספות (מה שלפעמים קוראים השפעות רוחב). ראשית נשאלת השאלה למי משלמים את הריבית. כשהאוצר לווה בחו"ל תשולם הריבית למדינות אחרות וכשהאוצר לווה בישראל הריבית משולמת ל"משקיעים המוסדיים", ולמעשה לפנסיונרים הישראלים בהווה ובעתיד. שנית, כשהאוצר בוחר ללוות בחו"ל ולא בארץ, יש לכך השפעה ישירה על מצבן של קרנות הפנסיה.

המשקיעים המוסדיים מנהלים עבור ציבור החוסכים סכום של בערך 1.6 טריליון שקל.

 

נכסי המשקיעים המוסדיים המנהלים

חיסכון לזמן ארוך ולפנסיה (במיליארדי שקלים)

קרנות פנסיה                             756.3

חברות ביטוח                            412.1

קופות גמל                                247.3

קרנות השתלמות                       212.1

סה"כ                                      1,627.8

 

מדי שנה מופקדים אצל המוסדות האלה כמה עשרות מיליארדי שקלים, כלומר הם יכולים לקנות אגרות חוב בשווי של 250 מיליון אירו בלי קושי מיוחד.

ככלל, הריבית הנמוכה ששוררת בשוקי ההון בעולם ובארץ בעשר השנים האחרונות, גרמה נזק גדול לפנסיונרים בהווה ובעתיד. קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל שמחזיקות בחיסכון לפנסיה של הציבור ומנהלות אותו נאלצות להשקיע את הכסף באגרות חוב שמשלמות ריבית נמוכה מאוד, ומפנות חלק די מכובד מן הכסף שהן מנהלות להשקעות אחרות, שגם ההכנסה מהן צפויה להיות די נמוכה. לרבות באגרות חוב של חברות שיש סכנה שלא יוכלו לפרוע אותן ובמניות שגם בהן יש סיכונים לא מבוטלים.

יתרה מזאת, כאשר רמת הריבית בעולם ובישראל תעלה, והיא כבר התחילה לעלות בארה"ב, תהיה בשוקי ההון בעולם הפחתה משמעותית במחירים של אגרות חוב (אני נמנע מלכתוב שתהיה מפולת במחירי אג"ח). קרנות הפנסיה וקופות הגמל ושאר "המשקיעים המוסדיים" ייאלצו להפחית את שווי הנכסים שלהם – מי שיסבלו מכך הם הפנסיונרים שייצאו לפנסיה באותן שנים.

אילו האוצר, במקום ללוות בחו"ל, היה מנפיק אגרות חוב בארץ (כלומר לווה בארץ) הוא היה נדרש לשלם ריבית גבוהה יותר מאשר 0.05%. בתקופה האחרונה התשואה לפדיון של אגרות חוב של ממשלת ישראל לעשר שנים היא בערך 2%. מדובר באגרות חוב בשקלים בלתי צמודות – לא למדד, לא לדולר ולא לאירו. אבל מהלך כזה היה עוזר במידת מה למשקיעים המוסדיים, או במילים אחרות תוספת הריבית היא סובסידיה לפנסיות העתידיות.

חשוב להזכיר שבמקרים אחרים האוצר משלם בחו"ל ריבית דומה לריבית בארץ. למשל, בינואר השנה גייס האוצר בחו"ל 2 מיליארד דולר, בשתי סדרות: מיליארד אחד לעשר שנים בריבית 3.25%, ומיליארד נוסף לשלושים שנים בריבית 4.125%. סכום גדול כמעט פי עשר מההנפקה האחרונה באירו, ורמת הריבית דומה ואף עולה על הריבית שהאוצר היה משלם על אגרות חוב בלתי צמודות בארץ.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

6 תגובות

  1. ירמיהו שבת
    ירמיהו שבת אוגוסט 15 2018, 12:11
    גישה מעניינת שלא חשבתי עליה

    ודי משכנעת למען האמת

    השב לתגובה
  2. מיקי
    מיקי אוגוסט 15 2018, 16:50
    גיוס בריבית אפסית

    האוצר יכול להתגאות בהנפקה בריבית של 0.05%. מדובר בריבית אפסית.

    השב לתגובה
  3. נחמן לא מאומן
    נחמן לא מאומן אוגוסט 15 2018, 17:29
    ממש לא מבין

    למה המדינה צריכה הלוואה של מיליארד שקל. זה סכום קטן למדינה. כל סחיטה חודשית של חרדים או מתנחלים עולה יותר.

    השב לתגובה
  4. ורדה אנגל
    ורדה אנגל אוגוסט 16 2018, 13:07
    מאמר מעניין

    האמת שלא ידעתי כלום על אגרות חוב כאלה בין מדינות

    השב לתגובה
  5. אפרים גרטר
    אפרים גרטר אוגוסט 18 2018, 12:10
    אהבתי

    מאמר דעה כלכלי אמיתי וחכם

    השב לתגובה
  6. חפרן
    חפרן אוגוסט 19 2018, 13:39
    מיהי המדינה האסיתית המלווה

    למה אין שם?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!