JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

השקעות ערך

כיצד יודעים מהו שוויה האמיתי של חברה?

השקעות ערך ד"ר אליהו בורוכוב
דצמבר 22
09:30 2018

משקיעים רבים ומנהלי קרנות ודומיהם דוגלים בשיטה שנקראת "השקעות ערך". הרעיון הוא לחפש חברה מבין חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה זאת או אחרת, במחיר נמוך יותר מאשר "השווי" שלה. הרעיון נשמע אומנם סביר ונכון, אך השאלה היא איך יודעים מהו "השווי" של אותה חברה? גישה שטחית ליישום השיטה היא לבדוק מהו השווי הנקי של החברה לפי הדוחות הכספיים שלה, או מה שנהוג לכנות השווי שלה לפי "הספרים" (הכוונה היא לספרי החשבונות, שבימינו מתנהלים במאגר מידע ממוחשב).

אם מדובר בחברה שנכסיה הם בניינים (בנייני משרדים, מסחר או מגורים) שאותם היא משכירה, אפשר לבדוק את השווי שלה על ידי סיכום השווי של הבניינים, אפשר כמובן להיעזר בהערכות של שמאים, ולהשוות את שווי הנכסים לשווי של החברה ב"ספרים" ולשווי שלה בבורסה.

אבל כאשר שוקלים האם להשקיע בחברה "מסובכת" יותר, הדברים נעשים קשים יותר. לדוגמה בנק גדול, כמו בנק הפועלים. ההון העצמי של בנק הפועלים הוא בערך 37.6 מיליארד שקל. לפי מחיר המניות בבורסה שוויו רק 33 מיליארד שקל, כלומר השווי לפי המחירים בבורסה הוא רק 88% מהשווי ב"ספרים". האם כדאי לפי נתון זה לקנות את המניות של בנק הפועלים? בייחוד לאור העובדה שהבנק גם מתמודד עם חקירה של משרד המשפטים האמריקני, וייתכן שיוטלו עליו קנסות ועונשים שגודלם עדיין לא ידוע. ייתכן גם שהמשקיעים חושבים שספרי החשבונות של הבנק (שיש בהם הפרשות למקרה שחלק מן ההלוואות שהבנק נתן לא ייפרעו) אינם משקפים את ההפסדים שעלולים להיגרם לבנק כתוצאה מכך שחלק מן הלווים מהבנק לא יפרעו את ההלוואות.

ביולי 2017 כתבתי כאן באתר על "ההפרשות" שהמפקחים מחייבים את הבנקים לקיים בחשבונותיהם, עבור פיצויים שהם עשויים לשלם בעתיד לעובדים, וכי סכומי ההפרשות האלה רגישים ומשתנים במידה רבה כתוצאה משינויים בריבית. השינויים בהפרשות האלה משפיעים באופן משמעותי על הנתונים של ההון העצמי של הבנק כפי שהוא רשום ב"ספרים". זאת אף על פי שהשינויים אינם כרוכים בהוצאות של כסף ממש.

הדוגמה הבאה תראה עד כמה קשה לדעת מהו השווי הנכון של חברות גדולות. חִשבו על אחת החברות הגלובליות הגדולות – חברת הנפט "רויאל דאץ' של" (Royal Dutch Shell). מניותיה נסחרות בערך במחיר שמשקף שווי של 1.2 – 1.3 מההון העצמי של החברה כפי שהוא מוצג בדוחות הכספיים האחרונים שלה. אגב, מחירי המניות שלה, כמו גם מניות של חברות רבות אחרות, מתנדנדים בשבועות האחרונים בצורה "פראית".

אולם ההון העצמי של רויאל דאץ' מושפע מרישומים רבים בספרי החשבונות שראויים לתשומת לב ולמחשבה. הנכסים הריאליים של החברה הם: אסדות קידוח ובארות נפט, בתי זיקוק, מכליות וכיו"ב. איך מחושב השווי שלהם? האם הם רשומים על פי עלויות ההקמה שלהם? האם נעשו הערכות שווי עדכניות? איך החברה רושמת בחשבונות הוצאות על חיפושים? האם הם נרשמים כהוצאות בזמן שהם מתבצעים או שהם נוספים על עלויות ההקמה של הבארות, שהם מקווים להקים לאחר שהחיפושים יובילו למציאת מאגרי נפט או גז? איך התנודות "הפראיות" במחירי הנפט והגז משפיעים על כל אלה? הערכת שווי של חברה כזאת מחייבת עיון ולימוד יסודי של דוחות החברה שאמורים לספק תשובות לכל השאלות האלה ולעוד שאלות רבות.

הדוגמה הזאת מצביעה על הבעיה הגדולה שבהסתמכות על נתוני ההון העצמי של חברות כפי שהוא מתפרסם בדוחות הכספיים. הוא יכול להיות מוטה כלפי מעלה או כלפי מטה. יתרה מזאת, בזמננו כאשר נכסים "בלתי מוחשיים" כמו פטנטים, מותגים, ידע ועוד הם נכסים חשובים שעשויים להיות רשומים בחסר או ביותר בספרי החשבונות, הדבר מחייב בדיקה יסודית.

השאלה המעשית היא האם השיטה הזאת עובדת? בנג'מין גראהם (Benjamin Graham 1894 – 1976), שנחשב כמי שהפיץ את הרעיון שהשקעה במניות ערך היא השיטה הנכונה להשקעות, כתב פעם שבזמן שהשוק עולה המחירים נקבעים על פי הדמיונות הפרועים של המשקיעים שחולמים על התעשרות גדולה, ואילו בזמן שהשוק יורד המחירים נקבעים על פי הפחדים וחלומות הבלהה הגרועים ביותר של המשקיעים הפחדנים ביותר, שחוששים להפסיד את כספם. לכן, בזמן שהשוק עולה מחירי המניות נוטים ברובם להיות גבוהים מן השווי הנכון של החברות, ובזמן שהשוק יורד המחירים נוטים להיות ברובם נמוכים יותר מן השווי הנכון של החברות.

ואף על פי כן יש מנהלי השקעות (הידוע ביניהם הוא Warren Buffett) שדוגלים בשיטה הזאת וחושבים שזאת היא הדרך הנכונה לנהל השקעות.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

8 תגובות

  1. ורד
    ורד דצמבר 22 2018, 11:54
    באפט יודע על מה הוא מדבר

    אלא שזה לטווח ארוך מאוד מאוד ודורש התמדה

    השב לתגובה
  2. קרן שורר
    קרן שורר דצמבר 22 2018, 13:50
    השיטה נכונה

    אלא כמו שכתבת אין תמיד אפשרות לדעת אם הנתונים נכונים. יש יותר מידי אפשרויות למשחקים.

    השב לתגובה
  3. איתמר
    איתמר דצמבר 23 2018, 06:07
    כתבה מאוד מעניינת

    כתבה מאוד מעניינת,
    תודה 😀

    השב לתגובה
  4. עמית פ.
    עמית פ. דצמבר 23 2018, 12:20
    ככל שעובר הזמן ואתה רואה מה קורה

    אתה מבין קשה לקבוע ערך של חברה וערך של מנית החברה והרבה כאן זה אחיזת עיניים ופעלולים.

    השב לתגובה
  5. רויטל רשף
    רויטל רשף דצמבר 23 2018, 16:21
    אנשים שלא בקיאים בנושא

    מגלים תמימות שעולה להם ביוקר.

    השב לתגובה
  6. בעל ניסיון מר
    בעל ניסיון מר דצמבר 24 2018, 13:57
    שוב ושוב זה מוכח

    לא ערך, ולא קוי התנגדות, ולא נוסחאות. הכל בלוף ואחיזת עיניים. וכל כמה שנים באות ההתפרצויות.

    השב לתגובה
  7. אבי נהרי
    אבי נהרי דצמבר 25 2018, 12:04
    המפולת הנוכחית היא ההוכחה

    שערך המניות לא בהכרח מעיד על שווי החברה. הרבה חברות מצליחות הפסידו כעת סתם כך מיליארדים מערכם.

    השב לתגובה
  8. Clement
    Clement דצמבר 26 2018, 18:44
    ערך - אובייקט או סובייקט?

    האם ערך הוא מושג אובייקטיבי? אני מניח שיש "ערך החזקה" ויש "ערך מכירה". דוגמא פשוטה – ערך מכונית בעיני מחזיקה מושפע מסנטימנטים, אשליות, והערכה עצמית, משמע – סוביקטיביזם מוחלט. מאידך, כשירצה למכור יווכח שערכה למכירה מושפע מגורמים שונים לחלוטין,אובייקטיבים לגמרי ושונים מהערך הסובייקטיבי. ערך, אם כך, הוא המחיר שהשוק מוכן לשלם עבור המכונית, ואם הוא קרוב לערך הסובייקטיבי – אז מה טוב.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!