JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כלכלה רגשית

בעקבות פרסום הדוחות הכספיים של פייסבוק

כלכלה רגשית
מאי 13
19:33 2014

10 במרץ 2000. בורסת נאסד"ק בניו יורק נוגעת בשיא בגובה 5,048.62 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר שאליה הגיעה מאז הוקמה 28 שנים קודם לכן, בשנת 1971. בתוך שנה מאותו רגע קצר שבו נגעה בשיא, איבדה נאסד"ק יותר מ-60% מערכה, וחצתה את קו ה-2000 נקודות בדרך למטה.

תמיד כשמתחילים לדבר על בועה ועל שיאים חדשים לנאסד"ק אני נזכרת בהתנפצות בועת ההייטק בשנת 2000. אמנם הנאסד"ק רחוק היום בכ-20% משיא זה שנרשם, אבל בכל זאת נזכרתי, בגלל הדוחות של פייסבוק שהתפרסמו לפני כשבוע.

כשמדברים על פייסבוק בדרך כלל מדברים באותה נשימה על בועת משתמשים. על כך שהיא נסחרת במכפילים מטורפים ומנותקים מהמציאות. וכך זה מאז ההנפקה שלה לפני כשנה, שהייתה לפי שווי של 104 מיליארד דולר ובמכפיל 106.

מאז ההנפקה עלתה פייסבוק המון. אמנם ההכנסות עלו גם הן, אך המכפיל עדיין נותר גבוה (117 לפני פרסום הדוחות ו-65 אחרי). העולם הכלכלי-חשבונאי תוהה ולא מצליח להבין איך פייסבוק, שהיא בסך הכול רשת חברתית אינטרנטית, מצליחה לעלות בשווי ולהיסחר במכפיל שכזה בלי להתרסק. ועם פרסום הדוחות גברו התהיות.

רק כדי לסבר את האוזן, הדוחות האחרונים שהתפרסמו בישרו למשקיעים כי פייסבוק כבר מרוויחה 642 מיליון דולר, או 34 סנט למניה ברבעון, כלומר זינוק של 183% ביחס ל-12 סנט למניה ברבעון הראשון של 2013, וזאת בעוד האנליסטים ציפו לרווח של 616 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו ברבעון על 2.5 מיליארד דולר, מעל הצפי של 2.36 מיליארד דולר. זהו זינוק משמעותי מהרבעון הראשון אשתקד, אז הסתכמו ההכנסות ב-1.46 מיליארד דולר.הפאנצ'ליין, שמזכיר במשהו את הכלכלה החדשה-ישנה שעליה דובר בשנת 2000, הוא 1.28 מיליארד משתמשים בחודש – מספר חסר תקדים.

אבל כדאי להירגע מהמספרים ולא להתבלבל. פייסבוק מתחילה להרוויח הרבה כסף מהפרסום במובייל, שמהווה אצלה 59% מהכנסות הפרסום ברבעון. פייסבוק רכשה לאחרונה את וואטסאפ, שמאיימת על חברות הטלקום, ולפייסבוק יש גם את אינסטגרם, שהיא עצמה פלטפורמת מובייל שצומחת בצורה פנומנלית ומתחילה להכניס מפרסום.

למי שתהו בנוגע לפייסבוק והכלכלה החדשה, פייסבוק בעצם מביאה לעולם הכלכלי חזיתות חדשות שכנראה טרם שמענו עליהן, והכל במסגרת חברתית באינטרנט בעידן שבו כמות הגולשים רק עולה.

אם נשווה את היום לשנת 2000, נכון לעכשיו כל אדם שני בעולם גולש, והוא גולש גם בטלפון, בהשוואה לכ-5% מהאוכלוסייה שעשו זאת בשנת 2000. זאת ועוד, מטרות הגלישה הוגדרו מחדש. בשנת 2000 מטרות הגלישה היו אינפורמטיביות. חיפוש מידע בעיקר. ללא תשתית כלכלית, ללא ערך. כיום האינטרנט משמש זירה לאינטראקציה חברתית, ויש מי שגוזר קופונים.

פייסבוק גילתה לעולם שקשרים חברתיים מועילים לעסקים, אם רק יודעים להשתמש בהם נכון. היא גם גילתה לעולם שאם יודעים לנצל תנועות של משתמשים רגישים במרחב, ולגייס לטובת העניין את הצורך שלהם בהגשמה עצמית (פירמידת מסלו), אפשר, בעזרת ממשק משתמש פשוט ומרגש, לקדם עסקאות גדולות, להוביל קמפיינים ענקים ולשווק הרבה ולהרבה.

מהממשק הפשוט הזה העסק כבר מתגלגל. וזה מה שהבינו גם חברות כמו וויז, אינסטגרם, זינגה, לינקדין ואפילו יו טיוב. אלא שפייסבוק, בזכות חבית המזומנים שלה, יכולה כיום לרכוש כל חברה שהיא חפצה בה, וכך, כאמור, עשתה עם אינטגרם ועם וואטסאפ.

בעצם, הכלכלה האינטרנטית של היום היא לא עוד ספקולציה בנוגע למשתמשים עתידיים, ללא מוצר וללא מודל עסקי כלכלי ברור (כפי שהייתה בשנת 2000), אלא מניפולציה רגשית-כלכלית שיודעת לעשות כסף. יודעת ליצור תזרים, שזה הבסיס, וזה בעיקר החזון של פייסבוק. למעשה, בשורת הרווח, האינטרנט החברתי ואולי גם הרגש של כולנו הפכו לעסק חי. עסק נושם. עסק שכמות המשתמשים בו עצומה. עסק שקל יותר לתפעל אותו, שנוח יותר לשווק אותו ושמדי יום מתעצם. כי קשה להתנתק מהרגש.

בועת האינטרנט, שהתנפצה בשנת 2000, לא הותירה חלל ריק. היא יצרה היגיון כלכלי משולב בהרבה רגש ואמוציות, ומארק צוקרברג הבין את זה יותר מכולם. הטכנולוגיה המשיכה לעבוד, עולם המחשבים התפתח והאינטרנט התכנס למקום שהיה צריך להיות בו מלכתחילה – קיבל תפנית עסקית על בסיס ההנחות הכלכליות של אז: משתמשים. הרבה משתמשים.

אלא שבעשור האחרון המשתמשים הללו התרבו והדביקו אחרים. משתמשים שגילו שהם מעדיפים להיות בקשר עם משתמשים אחרים, בעיקר אם הם מקובצים במקום מוכר אחד, שבו יוכלו להכיר עוד משתמשים, לצרף עוד חברים ולפעול באמוציות חברתיות.

האינטרנט החדש הוא בעצם מונופול ענק של מספר מותגים מצומצם, ובראשם פייסבוק, השולטת על צרכים אנושיים בסיסיים של רגש בזכות הצורך האנושי להיות שייך. במקום הזה כנראה מסתתרות עוד הזדמנויות, ופייסבוק לבטח יודעת לנצל אותן לתועלתה הכלכלית.

 **

דבי קאופמן היא מחברת הספר "חלום של שוק", שמספר את סיפור התנפצות בועת ההיי-טק וראה אור בשנת 2003.

 **

הכותבת היא סוחרת עצמאית בשוק ההון, ועשויה להחזיק בניירות שמוזכרים במאמר. המאמר מייצג את דעתה האישית של הכותבת. אין לראות במאמר זה המלצה להשקיע או לא להשקיע במניה כלשהי.

על המחבר / המחברת

דבי קאופמן

דבי קאופמן

עורכת: מדור ספורט. מרימת משקולות בעבר. מאמנת כושר וריצות ארוכות, עוסקת כיום בספורט טריאתלון וריצה. עורכת ויועצת תקשורת כלכלית, דירקטורית בחברה ציבורית ומנהלת תקשורת ופיתוח עסקי במוסד שמואל נאמן בטכניון.

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!