JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדינה למכירה

מכירת חברות ללא הגבלה היא סכנה קיומית למדינה

מדינה למכירה תמונה: netalloy openclipart.org
יוני 08
18:08 2014

כולנו שמחנו כאשר משפחת ורטהיים מכרה את מפעליה בצפון. היה זה סוג של גאווה לאומית שנוספה על האקזיט שבוצע לפניה כיוון שהמחיר שבו נמכרו המפעלים היה חריג באופן משמעותי. יתרה מזו, לא נשמעו טענות מפוליטיקאים שונים כיוון שתשלום המס למדינה היה גבוה. מבחינה עסקית, כל חברה הייתה שמחה לעשות אקזיט ולשלם כל מס שתתבקש לשלם – העיקר לעשות אקזיט שנתפס בתור סיפור הצלחה.

מאז מפעלי משפחת ורטהיים, חברות בישראל נמכרו לכל המרבה במחיר. היו עסקאות כאלו ששמענו עליהן "רק" במשך יום אחד בכל מהדורות החדשות, אך היו כאלו שתפסו את מהדורות החדשות במשך שבוע שלם, לדוגמה מכירת תנובה.

מיד לאחר תנובה כבר דובר גם על חברת טמבור מקבוצת עזריאלי שנמכרת לחברה מסינגפור. נשאלת השאלה אם ההפרטה הזו של משאבי המדינה בכלל טובה למשק, לשוק ההון, ליציבות הכלכלה והחברה. התשובה החד-משמעית שלי – לא!

מכירת חברה כמו תנובה היא מכירה טובה לכאורה. חברה סינית בין-לאומית שמזון הוא ליבת עיסוקה (והיא לא קרן השקעות שבאה להשיא תשואה), יכולה להזניק את מוצרי תנובה לכל העולם, להגדיל את יכולות החברה, לייצר מקומות עבודה ועוד יתרונות. אבל חשוב לי לחפש דווקא את החסרונות, כיוון שאם היה מדובר במקרה אחד, שניים או אפילו בעשרה מקרים, אפשר היה לעבור לסדר היום, אבל נראה שאנחנו נמצאים בתקופה של מכירת חיסול.

ולהלן החסרונות. הפחד הגדול שלנו בתור חברה הוא מקומות העבודה. בטווח של עשר השנים הבאות תנובה אמנם תהיה חברה סינית שמרכזה בישראל, אך לאחר מכן אין שום סיבה בעולם שהיא לא תועתק לסין ותשאיר בישראל רק מרכז פיתוח או מרכז מקומי קטן. ומי שחושב שהפרות הן כחול לבן שיחשוב שוב. בעשר שנים הסינים מסוגלים ללמוד את הנושא, להקים ולפתח רפתות ולייצר חלב טוב כמו שלנו. המפעל הרי כבר שלהם.

חברות תוכנה, חומרה ואפליקציה ואפילו חברות כמו טמבור ממשיכות להימכר. חשוב שנזכור שהרווחים כבר לא יישארו בישראל. כאשר חברה ישראלית מרוויחה את רווחיה בישראל, משלמת כאן מסים וממשיכה להשקיעה את רווחיה בישראל, מדובר במצב שונה ממצב שבו חברה מרוויחה את רווחיה בישראל, משלמת מס נמוך ומשקיעה את רווחיה בפיתוח עסקים עולמיים – הכסף הזה כבר לא חוזר לשוק הישראלי.

המומחיות הכלכלית שלי היא הבראה והפרטה של חברות עסקיות, ולא של חברות אנושיות (Society). על אף זאת, אני חש חובה לטעון כי תופעה של מכירת חברות ללא הגבלה, בכל תחום ולכל המרבה במחיר, ללא התערבות רגולטורית, ללא שמירה על זהות, ללא הנחיות בגין השקעות עתידיות בישראל כאחוז מהרווח (הרי את כספנו הם מרווחים) וללא מחייבות לקהילה, היא בגדר מכירת חיסול של אוצרות המדינה ותפגע בנו גם חברתית.

אוצרות המדינה הם לא רק פוספטים או מלח. הידע האנושי, החריצות, התעוזה, האלתור והחשיבה מחוץ לקופסה – כל אלו גם הם אוצרות לאומיים. משקיעים בנו חינוך (טוב יותר או טוב פחות) שמניב בסופו של תהליך אוצר שמדינות גדולות, חזקות ומבוססות מאתנו מעוניינות לרכוש. אם כן חשוב לזכור שעם כל הגאווה שבמכירת חברה ובאקזיט, יש בכך סכנה קיומית כשמדובר בתופעה כלכלית רחבה.

ולסיום, מחשבה מבודחת: מדוע לא נפריט הפרטה חלקית את מפלגת העבודה? היא מנוהלת בשנים האחרונות רע, שלא לומר גרוע. היא איבדה את שוק הבוחרים שלה והתפזרה. אולי כדאי לאפשר לחברת יחסי ציבור אמריקנית גלובלית לרכוש 40% ממפלגת העבודה, והם ידאגו "לפמפם" לנו כמה הם טובים בשבילנו (למרות שימשיכו לעשות כלום). אנחנו, כמובן, נפקפק באמון שלנו בעצמנו ואולי בבחירות אפילו נצביע להם כי הזיכרון שלנו סלקטיבי וקצר. בעצם, אולי כדאי להם לחשוב על זה ברצינות.

על המחבר / המחברת

אופיר בשן

אופיר בשן

ד"ר לכלכלה. דירקטור במספר חברות נוספות במשק (ציבוריות ופרטיות). בעל חברת סטארט אפ בשותפות נאס"א קלטק ו Jpl.

2 תגובות

  1. חמי
    חמי יוני 10 2014, 08:56
    מה הבעיה?

    גם ישראלים קונים הרבה חברות בחו"ל, אז אתה רוצה שיאסרו זאת באותן ארצות?

    השב לתגובה
    • אופיר בשן
      אופיר בשן Author יוני 10 2014, 14:44

      היי חמי.
      אין כוונה לאסור,
      חשוב למנף, למזג למכור ולרכוש.
      מכרנו מעל 470 חברות בעלות ידע רב,
      יחס הרכש שלנו הוא בזעיר אלפין מהמכירה.
      כדאי לוודא רגולטורית שיש הגנה כלכלית מדינית מהחברה שנרכשה.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור