JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לוח מחוונים לדיון בדוחות הכספיים

המלצות איגוד הדירקטורים לקראת דיון בדוחות כספיים

לוח מחוונים לדיון בדוחות הכספיים איור: clker.com
אוגוסט 02
14:01 2014

כל דירקטוריון וכל דירקטור נדרשים לבחון את הדוחות הכספיים של החברה, הן השנתיים והן לתקופות ביניים. יש חשיבות קריטית להתייחסות לנושאים חשובים ומהותיים וכן למגמות ולסבירויות העולות מהדוחות הכספיים ומהמידע הנלווה להם. איגוד הדירקטורים בישראל מעוניין לעזור לכל דירקטור ולדירקטוריון כולו כגוף מקצועי ליצור "לוח מחוונים" שיאפשר פיקוח ובקרה ויציף נקודות חשובות לבחינה ולהעמקה בדיון בהתאם להשלכותיהן על החברות.

מומלץ שבכל חברה תכין ההנהלה, בבקרה של הדירקטוריון, לוח מחוונים מותאם לפעילות החברה, לענף שבו היא פועלת, למורכבותה וכיוצא באלה. עבור כל נושא יצורף ניתוח קצר המבהיר את העולה ממנו ואת השינוי שחל בתקופה של לפחות שלוש שנים. להלן נושאים חשובים לבחינה ולדיון בדוחות כספיים שנתיים ובדוחות כספיים לתקופות ביניים.

ראשית יש לבחון את הדוחות הכספיים. בדוח רווח והפסד (נקרא גם דוח רווח כולל) יש לבחון את מגמת השינוי במחזור ההכנסות, את מגמת השינוי ברווח גולמי לרבות שיעורו מההכנסות ואת מגמת השינוי ברווח תפעולי לרבות שיעורו מההכנסות. המדד האחרון חשוב שכן הוא מנטרל היבטי מימון והיבטי מס. נוסף לכך יש לבחון מסים על הכנסה לרבות שיעורם מההכנסות, מגמת שינוי ברווח נקי לרבות שיעורו מההכנסות ומגמת שינוי ב-EBITDA ובמקרים מסוימים ב-FFO.

יש כמה מדדי רווחיות הטובים לבחינת ההצלחה של החברה או כישלונה. שיעור הרווח התפעולי יחסית למכירות יכול להצביע על סיכון, שכן שולי רווח נמוכים או תהליך של ירידה מתמשכת מעידים על סיכון גדל שכן כל שינוי במחירי המכירה או בהוצאות יכולים להביא את החברה להפסדים. מדד נוסף הוא שיעור הרווח הנקי מההון העצמי, מדד שמלמד על שיעור התשואה על השקעות הבעלים. לבסוף מדד רווח נקי ביחס לסך נכסים – זהו היחס בין הרווח הנקי בתוספת הוצאות מימון לבין סך המאזן, ויחס נמוך מעיד על יעילות נמוכה בשימוש בנכסים. יחס זה שימש כמודל חיזוי כישלון לחברות קמעונאיות ונמצא כמדד הטוב ביותר לניבוי הצלחת החברה.

דוח חשוב נוסף הוא דוח על תזרימי מזומנים, והוא מחולק לשלושה סעיפים עיקריים: תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, תזרים מזומנים מפעילות השקעה ותזרים מזומנים מפעילות מימון. הראשון,תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, מספק את הרווח על בסיס מזומן ונותן מצג על נזילות החברה בשוטף. בעידן ה-IFRS דוח זה מושפע במידה מועטה מאומדנים ומהערכות ההנהלה. תזרים מזומנים מפעילות השקעה מספק מבט תזרימי על ההשקעות שבוצעו בחברה. תזרים מזומנים מפעילות מימון מספק מידע על קבלה ועל פירעון של הלוואות לטווח קצר ולטווח ארוך, לרבות הלוואות בגין אג"ח שהונפקו וכיוצא בזאת. אציין שחברה יכולה להרוויח ולהראות גידול וצמיחה בדוח רווח והפסד ובכל זאת להיכנס לפירוק. דוח על תזרימי מזומנים עשוי לעזור בחיזוי מצב כזה.

בבחינת המאזן (נקרא גם "דוח על המצב הכספי") יש לשים לב לשינוי בהתחייבויות לטווח קצר ולטווח ארוך, יש לבחון את הנכסים ולעשות שיערוך כלפי מעלה בשל נכסים או כלפי מטה כתוצאה מירידת ערך נכסים, ויש לבדוק את מבנה ההון – יחס מינוף בין ההון העצמי להון הזר. מימון פעילות החברה נעשה באמצעות הון עצמי (הון בתוספת עודפים של בעלי המניות) והון זר (הלוואות מבנקים או אגרות חוב מהציבור). יש לשקול את מבנה ההון לאור שיקולי החברה: שליטה, סיכון, רווחיות, סחירות, גמישות ונזילות. יחסי מינוף פיננסי משמשים מדד לגודל החוב של החברה ביחס לסך המאזן. יחס גבוה בין סך הון זר לסך מאזן מצביע על רמת סיכון גבוהה (מינוף פיננסי גבוה). ריבוי הלוואות עלול להביא לקשיים פיננסיים ולפשיטות רגל בעתות משבר. יש לתת את הדעת לרמת הסיכון בפעילות החברה, למשל באמצעות חישוב היחס בין התחייבויות לזמן ארוך לבין סך ההון העצמי והתחייבויות לזמן ארוך. יחס זה מציג את שיעור הכיסוי של הנושים במקרה של אי-יכולת של החברה לפרוע את חובותיה.

מניתוח המאזן יעלו מדדים ליעילות תפעולית. יש לבחון את הנכסים ואת ההתחייבויות השוטפות, כגון מלאי, חייבים, ספקים המשפיעים באופן ישיר על הרווחיות, ולשקול מה מידת היעילות שבה החברה מפעילה את הגורמים הללו, משתמשת בהם ומתמודדת איתם. יש למדוד גם את יחס חייבים למכירות – היקף האשראי הניתן על ידי החברה לעומת מכירותיה. יחס גבוה מדי יכול להכביד על תזרים המזומנים. לעומתו, יחס מחזור לחייבים, המבטא את היחס בין מכירות לחייבים, יצביע על יכולת גביית חובות של החברה. יחס גבוה משמעו גבייה מהירה של חובות ויחס נמוך משמעו חובות מתמשכים. לבסוף, יחס מלאי לעלות מכירות מלמד על יעילות בניהול המלאי. יחס גבוה פירושו שהניהול יעיל. יש לזכור כי אחזקת מלאי היא יקרה וכי מלאי עלול להתיישן.

המאזן מלמד רבות על רמת הנזילות לפי מדדי יחס שוטף, יחס מהיר והון חוזר. יחס שוטף הוא היחס בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות. ככל שהיחס גבוה יותר תוכל החברה להתמודד עם משברים בטווח הקצר בקלות רבה יותר. יחס מהיר – היחס בין הנכסים השוטפים לא כולל מלאי להתחייבויות השוטפות. מלאי אינו נזיל לעתים ומכירתו בעת משבר יכולה להביא להפסדים. הון חוזר הוא ההפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות. הון חוזר חיובי מצביע על יכולת התמודדות טובה יותר עם משברים והון חוזר שלילי מעיד על קשיים במימון חובות.

אם הוצגו ביאורים בדוחות הכספיים השנתיים או הרבעוניים, יש להביא בחשבון תביעות משפטיות והתחייבויות תלויות אחרות, וכן מכשירים פיננסים ונגזרים, לרבות ניתוחי רגישות הנעשים בעזרת או ללא המכשירים הפיננסיים המשפיעים על תנודתיות בדוחות הכספיים ובפעילות השוטפת של הארגון. עוד יש לתת את הדעת על אומדנים חשבונאיים ובמיוחד האומדנים הקריטיים המצוינים בדוח הדירקטוריון. בנוגע לסוגיית העסק החי, ראוי לציין שהביאורים לדוחות הכספיים צריכים לכלול כמה מרכיבים וביניהם סימני אזהרה שהעלו ספק בדבר מוסכמת העסק החי, גורמים מקלים כדוגמת תכנית הבראה של ההנהלה, ספקות בנוגע למוסכמת העסק החי וכן הערות על כך שהדוחות הכספיים לא כוללים התאמות לנכסים ולהתחייבויות במקרה שהעסק יפסיק לפעול, שאז הדוחות הכספיים יוצגו על פי מחירי מימוש, לרבות ניכוי הוצאות מכירה נדרשות למימוש.

ברצוני להבהיר כי יחסים פיננסיים משמשים לחיזוי חדלות פירעון ולניבוי פשיטות רגל. קיימות מגבלות אחדות לשימוש ביחסים פיננסיים: יש לבדוק את הסביבה העסקית ולהתחשב בה, יש להשוות תמיד לחברות דומות בענף ולערוך ניתוח לעומת ממוצעים ענפיים, יש לשלב בין כמה מדדים מכיוון שכל יחס נותן נקודת מבט אחרת בנוגע למצב החברה. יש לציין כי בחברות פרטיות יש בעיה בזמינות הנתונים מכיוון שאין דוחות רבעוניים כלל ודוחות שנתיים מוגשים, לעתים, באיחור רב. כמו כן עליי לציין כי כל תקן חשבונאי חדש שפורסם ונכנס לתחולה או עתיד להיכנס לתחולה מחייב הבנה של השלכותיו על הדוחות הכספיים של החברה וכן בדיקה אם ניתן ביאור נאות בדוחות הכספיים על אותו תקן החשבונאי ועל השלכותיו.

בניתוח ביקורת של רואה חשבון מבקר, בין בדוח רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים השנתיים בין בדוחות כספיים לתקופות ביניים, יש לבדוק אם רואה החשבון המבקר הפנה את תשומת הלב לנושאים מהותיים דוגמת ספקות בדבר מוסכמת העסק החי, תביעות משפטיות, חקירות, תיקונים בדוחות הכספיים, התאמה בדרך של הצגה מחדש (restatement) וכיוצא באלה. אין ספק שהפניות מסוג זה מקלות על קורא הדוחות הכספיים ומבהירות על מה כדאי להסתכל ובמה כדאי להעמיק.

בהתאם לתקנות ניירות ערך, חברה שהנפיקה אג"ח לציבור נדרשת, בהתקיים סימני אזהרה מסוימים, לפרסם תזרים חזוי לשנתיים שלאחר מועד הדוח שבו על החברה לפרט כיצד היא מתכוונת לשרת את החוב שעליה לפרוע במהלך תקופה זו. רואה חשבון מבקר צריך לבחון את העתיד הנראה לעין (עד שנה מיום המאזן) ולבחון עד כמה מתקיימת מוסכמת העסק החי. הנחיית הרשות לניירות ערך בנושא היא שאם אכן יש נתונים כאמור לטווח ארוך יותר יבחן רואה החשבון נתונים אלו בעת בחינת מוסכמת העסק החי.

ממקורות אחרים העומדים לרשות הדירקטוריון יש להסיק מסקנות בנוגע לשווי השוק הקיים של החברה ומגמת השינוי בו ובנוגע לשווי ההוגן – להבדיל משווי שוק, שווי הוגן כולל את הרווח הכלכלי הטומן בחובו תשואה מול סיכון. יש לתת את הדעת לכך שהשווי ההוגן החשבונאי על פי ה-IFRS לאו דווקא זהה לשווי ההוגן הכלכלי של החברה. כמו כן יש לברר אם החברה עומדת ביעדיה: עמידה או אי-עמידה בתקציב, בקובננטים משמעותיים, ובחברות המיישמות את תפיסת הקיימות גם ביעדי קיימות או אחריות חברתית. נושאים נוספים המחייבים תשומת לב הם דירוג אשראי לרבות על ידי חברות הדירוג והצפי לדירוג בעתיד, וכן צורכי ההון בטווח הקצר ובטווח הארוך, לרבות מקורות ההון, השפעת הנפקות חדשות ועלות ההון. נושא שחשיבותו הולכת וגדלה הוא תשואת דיבידנד – זהו מדד המצביע על יכולת החברה לחלק דיבידנד ולתת תשואה לבעלי המניות.

כתוצאה מהמעבר ל-IFRS גברה משמעותית ההתבססות של הדוחות הכספיים על הערכות שווי, הן לצורך הצגה בשווי הוגן הן לצורך בחינת ירידת ערך. לאור הגידול ברגישות של הדוחות הכספיים להערכות השווי חשוב מאוד לייצר כלי פיקוח ובקרה מתאימים להערכות שווי ולבחינת ירידת ערך.

לכל חברה נושאים ייחודיים לבדיקה מעבר לאמור לעיל הנותנים לדירקטורים "אורות אדומים" או נקודות לתשומת לב שיאפשרו להם להבין את החברה טוב יותר ולתת את הבהרותיהם לחברה ולהנהלת החברה. מומלץ לבנות טבלת מדדים ונושאים לתשומת לב שיוצגו בדירקטוריון בכל דיון לקראת אישור הדוחות הכספיים השנתיים. ניתן לבנות טבלה כזאת גם לדוחות כספיים לתקופות ביניים בשינויים המתחייבים. כך יוכל כל דירקטור וכל דירקטוריון לתת את דעתו המקצועית ולהציף את הסוגיות הבעייתיות בחברה העולות מהמקורות האמורים.

נזכיר שהדירקטוריון ככלל וכל דירקטור צריך לפעול למען כלל מחזיקי העניין בחברה, ביניהם בעלי המניות, אם הם דירקטורים חיצוניים ואם לאו. לפיכך בחינת הדוחות הכספיים באופן מעמיק וראוי חשובה כדי לתת מענה כאמור ולאפשר הצפת אותם "אורות אדומים" כך שהחברות תמשכנה להתקיים בעתיד הנראה לעין.

בהצלחה.

על המחבר / המחברת

Avatar

ניר זיכלינסקי

רו"ח, MBA. מרצה באקדמיה. בעלים של SRI Global Group. נשיא איגוד הדירקטורים בישראל.

תגובה אחת

  1. גיורא מ.
    גיורא מ. אוגוסט 03 2014, 00:23
    עצות טובות ונכונות

    אבל ביותר מידי מקרים הדירקטורים פועלים לפי האינטרסים של הבעלים שמינו אותם ואז שום מכוונים לא משחקים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!