JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כשזה עמוק

מלחמת הרגולטורים בשוק העמוק בישראל

כשזה עמוק ד"ר קרנית פלוג נגידת בנק ישראל
אוגוסט 25
11:01 2014

המושג "שוק עמוק" מהווה עבור אנשי הכלכלה והפיננסים מרכיב מרכזי בסוגיות ותהיות הרות גורל כבר מ-2008. לידיעת הציבור הרחב הוא הגיע רק בשנה-שנתיים האחרונות, שבמהלכן הוכרז על קיומו של שוק עמוק בישראל (או לפחות – נעשה ניסיון להכריז, תוך בחינת המשמעויות הפיננסיות העצומות שיש להכרזה כזו). בחודשים האחרונים נדרש אף בית המשפט לסוגיית השוק העמוק בישראל.

פרופ' האוזר, יו"ר הבורסה לניירות ערך, אשר מבין את הנושא לעומקו, הביע את מורת רוחו מהמוסד לתקינה חשבונאית עד כדי הפקעת סמכויות ההחלטה מהמוסד והחזרת הנושא והסמכויות לטיפול ודיון ברשות ני"ע. לדבריו יש שוק עמוק בישראל וחייבים לטפל בהתאם בהיוון הפיננסי.

לטענת פרופ' האוזר, עולה חשש כי המוסד לתקינה חשבונאית אינו מתפקד באופן עצמאי, הוא נגוע בשיקולים זרים ואינו יכול לקבל החלטה גורלית שכזו עבור המשק הישראלי. החלטה על שוק עמוק בישראל משפיעה דרמטית על חברת החשמל, בנק לאומי ועוד חברות ציבוריות רבות במשק, ואין זה הגיוני כי תישאר בידי ועדה שיש בה ניגוד עניינים כה בוטה.

איך בוחנים אם יש שוק עמוק בישראל, ואם כן – מהן השפעותיו עלינו? "שוק עמוק", כהגדרתו היבשה, נמצא בתקן חשבונאי בינלאומיIAS-19 , והוא קובע את היוון ההתחייבויות ארוכות הטווח לעובדים לאחר פרישה, כלומר, כמה כסף חייבת החברה להפריש היום לפנסיה של עובדים שיפרשו במהלך השנים.

במחשבה שקולה ובכובד ראש ניתן במהרה להבין את המשמעות הפיננסית שיש לחברות המדינה על המשק ואת ההתחייבויות של חברות אלו לעובדים (קרי ההתחייבויות שלנו לעובדים). לחברה המעסיקה 1,000 עובדים יש מחויבות להוון את הפנסיה של אותם 1,000 עובדים, ומדובר בסכומים עצומים (ללא כל קשר ליכולת הפירעון של החברה, למחזור או לתחום העסקים שלה). בחברה כמו חח"י, המונה כ-13,500 עובדים, סכומי ההיוון הם כבר בפרופורציות אחרות לגמרי.

בחינה לשוק עמוק מבוצעת על פי שני היבטים: מקרו ומיקרו כלכלי.

ההיבט המקרו-כלכלי בוחן את יכולתה של המערכת הפיננסית (בנקים ומוסדות) לספק נזילות (קרי קווי אשראי) לסקטור הריאלי. לא הכול בידיים שלנו, וכמו כל מדינות העולם אנחנו נבחנים על ידי הגופים העולמיים בנושא. הבחינה המקרו-כלכלית נערכת על ידי הבנק העולמי תוך בחינת בסיס הנתונים שיש לו על מדינת ישראל. מבחינה זו עולה כי ישראל נמצאת באופן ברור ומובהק תחת קטגוריה של מדינות שיש בהן שוק עמוק.

ההיבט המיקרו-כלכלי בוחן את גודלה של פרמיית הנזילות בשוק האג"ח הקונצרניות בישראל. הבחינה המיקרו-כלכלית נערכת על בסיס נתוני מסחר יומיים של אג"ח קונצרניות (משנת 2004 ועד שנת 2014), לפי מיון מגזרי, הצמדה ודירוג. מנתוני הבחינה ומתוצאותיה אפשר לראות כי הפרמיות הנזילות באג"ח הקונצרניות הצמודות (אלו שמדורגות -AAומעלה) קרובות ואף דומות לפרמיה שנמדדת באג"ח קונצרניות בארה"ב (אלו בעלות דירוג דומה). על כן, גם מן ההיבט הזה נקבע כי קיים בישראל שוק עמוק.

ההתנגדות לשוק עמוק היא כה קיצונית, עד שהמפקחת על שוק ההון, הגב' דורית סלינגר, הודיעה שהיא מתנגדת לקביעת רשות ני"ע (שתומכת בהכרזה על קיומו של שוק עמוק) והבהירה כי אם פרופ' האוזר יקבל החלטה על שוק עמוק בישראל, כמפקחת במשרד האוצר על שוק ההון, היא אינה רואה את עצמה מחויבת לחשב על פיה את ההתחייבויות הפנסיוניות.

אל מול המפקחת על שוק ההון ונגידת בנק ישראל המתנגדות להחלטה כי קיים שוק עמוק בישראל וחח"י, בנק לאומי וחברות אחרות חייבות להתארגן בהתאם, ניתן למצוא את פרופ' האוזר ואת עו"ד אורית פרקש-הכהן (ראשת רשות החשמל ומתנגדת סדרתית לכל הקשור לחח"י), הטוענים בתוקף כי קיים שוק עמוק בישראל.

מלחמת הרגולטורים רק החלה (אמנם באיחור קל), ולא ניתן להביע דעה ברורה וחד משמעית בנושא שוק עמוק ולחזות מה תהא תוצאת מלחמת הרגולטורים. מחד, על פי המדדים ונתוני ישראל יש גם יש שוק עמוק, ומאידך, מבחינה חשבונאית לא בטוח שאנחנו ערוכים להצהרה הזו.

 *

הכותב הנו ד"ר לכלכלה, בעל מומחיות חשבונאית, כלכלית ופיננסית, המכהן כדירקטור בחח"י.

על המחבר / המחברת

אופיר בשן

אופיר בשן

ד"ר לכלכלה. דירקטור במספר חברות נוספות במשק (ציבוריות ופרטיות). בעל חברת סטארט אפ בשותפות נאס"א קלטק ו Jpl.

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!