JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

השישה באוקטובר של הכלכלה

המשבר הכלכלי של 1983 והשלכותיו

השישה באוקטובר של הכלכלה צילום: עמוס מרום he.wikipedia.org
אפריל 01
09:00 2015

אין כמעט אזרח בישראל שאיננו יודע מה התרחש בשישה באוקטובר 1973. לעומת זאת, מעטים יודעים מה קרה בדיוק עשור מאוחר יותר, אף שמבחינות רבות השלכותיו והשפעותיו של אותו אירוע אינן קטנות ואולי גדולות יותר מאלה של "מלחמת המחדל". מה קרה בשישה באוקטובר 1983? בקיצור, האירוע מוכר בשם "מפולת מניות הבנקים".

בשנת 2003, במלאת עשרים שנה למפולת, נשא דוד קליין, אז נגיד בנק ישראל, הרצאה ותיאר את הדברים כך: "משבר המניות הבנקאיות באוקטובר 1983 היה, כידוע, שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה ע"י הבנקים, אשר נמשך שנים ארוכות. הקרקע עליה צמח הויסות היתה רווייה בהסדרים מסוגים שונים במערכת הפיננסית בהם היו מעורבים הממשלה ובנק ישראל. המכנה המשותף לכל ההסדרים האלה היה התעלמות ממנגנון השוק". בסיכום הרצאתו אמר קליין כי "ויסות מניות הבנקים היה אפשרי, אם כי בהחלט לא לגיטימי, רק על רקע של ניהול כלכלי ממלכתי בו הממשלה נזקקה לבנקים כחוליה חיונית בניהול המשק, כל דבר משמעותי היה מווסת ע"י הממשלה, והמשק כולו צעד אל עברי פי פחת". באחת, עוד מהדורה של "החטא ועונשו": החטא – מעורבות המדינה בכלכלה. העונש – חורבן המשק. דוד קליין, נזכיר למי ששכח, כיהן בשנת 1983 בתפקיד בכיר בבנק לאומי. במילים אחרות, להבדיל מרוב האזרחים, האזרח קליין היה גורם פעיל במערכת שאותה תיאר. עובדה זו מסבירה, אולי, את העובדה שקליין לא סיפר בהרצאתו מה עשתה הממשלה בעקבות המפולת. נעשה זאת במקומו.

בקצרה, בעקבות המפולת הלאימה המדינה את מרבית הבנקים, בראשם "לאומי" ו"פועלים". במקביל התחייבה הממשלה להשיב ל-300,000 הישראלים שנפגעו במפולת 80% משווי ערך המניות שלהם ערב הנפילה. מדובר היה בכ-7 מיליארד דולר (במונחי 1983! מדובר בכ-70 מיליארד שקל במונחי ימינו) ש-85% מהם השתייכו ל-15% מ-300,000 האזרחים. במילים אחרות, ממשלת ישראל ה"ליברלית" של 1983 (הליכוד הנהיג את המדינה אז), העניקה כ-50 מיליארד ₪ לציבור נבחר של כ-45,000 ישראלים. באורח פלא, ה"חטא" שהיה ל"עונש" הפך, במשיכת קולמוס של החלטת ממשלה, לפרס. שהרי לשיטתו של קליין, מה שגרם ליום-כיפור הפיננסי של 1983 היה "מעורבות המדינה במשק". אך המדינה היא גם זו שיצרה את הפתרון!

להיכן נעלמו פתאום "כוחות השוק"? מסתבר שאלה תקפים לא לפני הסדרת התנאים הכלכליים כך שהחברים של קליין הם שייהנו מה"חופש". המסקנה המתבקשת מכך היא שהשאלה שעלינו כציבור להקפיד ולהתמיד לשאול היא לא "האם" יש מעורבות של המדינה במשק, אלא איך, כלומר לטובת מי. זו בדיוק השאלה שקליין וכל מי שמדבר על כוחות השוק רוצים שלא נבין ולא נשאל. קליין איננו מקרה יחיד. ב-2009 ראה אור ספר של יורם גבאי, כלכלן ישראלי בכיר. "ההכרעה ביחס לפתיחה המוחלטת של שווקי המוצרים המט"ח וההון", כתב גבאי, "נפלה בהדרגה וללא דיון ציבורי מהותי ביחס להשלכותיה הכלכליות והחברתיות. הדרג המקצועי באוצר ובבנק ישראל הוביל את התהליך". המשמעות פשוטה: לדעת גבאי, הדמוקרטיה נעצרת על מפתן הכלכלה. המדינה אולי שייכת לאזרחים אך לא כלכלתה-כלכלתם.

על המשכיותה של תפיסה זו מעידה האשליה שאנו משלים את עצמנו שמה שאפשר היה לעשות בקלות בתחום הסלולרי, אפשר יהיה לעשות עם העושק היום-יומי של הבנקאות הישראלית: מחנק באשראי ההורס את העסקים הקטנים, המהווים 97% מהכלכלה הישראלית, עמלות אסטרונומיות, יצירת כלכלת-רבביון מקבילה היוצרת לחצים אינפלציוניים ומכתיבה מדיניות ריסון קטלנית וכן הלאה. אלא שאם לשפוט לפי תשומת הלב הציבורית הרווחת כלפי היסטוריה של הכלכלה הפוליטית בארצנו, אולי גבאי וקליין צודקים: הכלכלה לא שלנו כי אנחנו לא דנים בה ולא לומדים אותה. יענה כל אחד מבאי כל מוסד אקדמי על השאלה כמה הוא מקדיש לכלכלה ובאיזה אופן.

ועד שיתחולל שינוי, וכדי שיתחולל שינוי, לפחות פעם בשנה ראוי לזכור כי יום-הכיפור הכלכלי של 1983 השפיע לפני יותר מ-30 שנה והוא ממשיך להשפיע עד היום במגמה ברורה של גידול בפערים ושל הנמכת אופק הציפיות שלנו מהעתיד. המפתח הוא בהצבת שאלה פשוטה אחת על סדר היום: לא "האם" המדינה מעורבת במשק, אלא "לטובת מי"?

על המחבר / המחברת

אודי מנור

אודי מנור

ד"ר, היסטוריון ומרצה בכיר במכללת אורנים. מלמד במדרשת עין-פרת. חיבר מספר ספרים.

3 תגובות

  1. עידן
    עידן אפריל 01 2015, 13:45
    אין ספק מי דואג למי

    אחרי כל פרשיות השחיתות ואחרי כל מה שקורה עם הטייקונים ואחרי שרואים את מצב העם, ברור מי דואג למי.

    השב לתגובה
  2. שגב ר.
    שגב ר. אפריל 02 2015, 11:43
    גם כחלון עם כל הדברים לא יצליח מול הבנקים

    הם יותר מידי חזקים …..

    השב לתגובה
  3. ברי
    ברי אפריל 05 2015, 21:10
    ומה עם מקרה של קריסת המשכנתאות?

    האם זה לא יביא לשינוי המיוחל בענף הבנקאות?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!