JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדיניות בנק ישראל – יש כזו?

על בנק ישראל להציג בהקדם תכנית לריסון שער השקל

מדיניות בנק ישראל – יש כזו? הנגיד הקודם, סטנלי פישר
ינואר 15
08:10 2014

פרופ' סטנלי פישר נכנס לתפקידו כנגיד בנק ישראל כשהוא בעל ידע רב, והיה קונצנזוס רחב כי הוא האיש המתאים בזמן הנכון. ואכן האמון שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר דאז שטייניץ נתנו בו התברר כמוצדק. פרופ' פישר בדרכו המקצועית גידר את עליית הדולר תוך התערבות פיזית במסחר בדולר, בלי להשאיר עקבות ותוך צמצום הפגיעה במשק בכלל וביצואנים בפרט.

היום, לאחר תקופה של מעל חמש שנים שבהן רכש בנק ישראל מטבע זר בשל לחץ לעצור את היחלשות הדולר בהשוואה לשקל, צריך לבחון מחדש את המכשירים הפיננסיים העומדים לרשותנו, ולנסות לעצור את הירידה מהמחסום הפסיכולוגי של 3.5 ש"ח לדולר בצורה אחרת. ממשיכת דרכו של פרופ' פישר, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שנכנסה לתפקידה לאחר סגה קצרה, עדיין לא הציגה נתיב ארוך טווח להתמודדות אמתית עם הבעיה.

קטונתי מלהציע לנגידת בנק ישראל מכשירים פיננסיים אחרים למיתון השקל, או כיצד לעשות ומה לעשות. כל שכן, אנו כציבור מאמינים שעומדים לרשותה היועצים הטובים והמתאימים ביותר. עם זאת חשוב להזכיר לנגידה יום יום ושעה שעה כי המתנה ואי-הצגת תכנית ארוכת טווח לא יביאו לפתרון. חשוב לא להתעלם מן המצב, משום שהתעלמות גורמת לשוק ההון לאבד אמון. ירידת שער הדולר אל מתחת ל-3.5 ש"ח פוגעת ביצואנים, ומשם ככדור שלג מקרו-כלכלי פוגעת גם בנו, הציבור.

הדולר מדשדש סביב 3.5 ש"ח ולא קורס מטה, כיוון שפרופ' פישר הצליח לנסוך בנו אמון מלא כי האחראים לנושא יושבים על המדוכה ולא יאפשרו למצב הכלכלי להתדרדר. זאת בניגוד לקודמו בתפקיד ד"ר דוד קליין אשר "משך" את הכהונה בלי ליצור תהליכים מאזנים במשק, ולא הצליח להביא למצב של אמון במערכת ובמקבלי ההחלטות. בתקופה זו פעל השוק כרצונו ללא מנהיג או קו מנחה, ובהחלט אסור לנו לחזור אחורה ולרדת מהרף הגבוה שהציב פישר.

יהיה קשה מאוד להשיג משק חזק עם דולר חלש. הלחץ של היצואנים על בנק ישראל לקביעת רצפת מינימום לדולר מסוכן למשק, ומחייבת אמון של כולם במהלך – הכנסת, האוצר וראש הממשלה. לא צריך להבין הרבה בפוליטיקה כדי לדעת שזה לא יקרה. דבריה של הנגידה בוועדת הכספים בתחילת ינואר 2014 מדאיגים גם הם את שוק ההון. ד"ר פלוג טענה כי "ענפי היי-טק הם אלה שרגישים הכי פחות". טענה זו, אם נכונה אם לא, שוות ערך להתעלמות של בנק ישראל ולהמתנתו לגואל חיצוני. בבנק ישראל חייבים לזכור כי אי-נקיטת עמדה ברורה תוביל לחוסר אמון במקבלי ההחלטות ובנגידת הבנק לא רק בארץ, אלא גם בעולם.

לא בכדי כתבתי בתחילת המאמר כי הנגידה נכנסה לתפקידה "לאחר סגה קצרה". נגידת בנק ישראל עברה תהליך לא קל עד שקיבלה את אמונם של שר האוצר וראש הממשלה. לכן היא יכולה לעשות את מה שצריך ונכון לעשות, היא רק צריכה להחליט מה צריך ומה נכון. המשק כולו עוקב אחריה בדריכות תקופה ארוכה וממתין למוצא פיה, אך לא לעולם ימתין המשק. השלבים הבאים יהיו היחלשות נוספת, גישוש ואז קריסה לכיוון 3.2 ש"ח לדולר. אם נגידת בנק ישראל לא תציג מכשיר מתאים לריסון השקל וליצירת משק חזק, אזי התוצאות, בדמות היחלשות הדולר ופגיעה בחוזקו של המשק בכלל וביצואנים בפרט, יהיו על כתפיה.

על המחבר / המחברת

אופיר בשן

אופיר בשן

ד"ר לכלכלה. דירקטור במספר חברות נוספות במשק (ציבוריות ופרטיות). בעל חברת סטארט אפ בשותפות נאס"א קלטק ו Jpl.

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור