JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אחת הטעויות הגדולות

המס על רווחי הון רק פוגע בכלכלת ישראל

אחת הטעויות הגדולות דבי קאופמן
אוגוסט 25
20:58 2015

כבר כמה שנים שהמגזר העסקי טוען נגד שיעור המס שהונהג בישראל על רווחים בשוק ההון, בעיקר אחרי ועדת טרכטנברג, אותה הוועדה שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 הזכורה כמחאת הקוטג'. המס על רווחי הון בבורסה, שגם ככה היה גבוה, עלה אז מ-20% ל-25%. כבר אז התקומם המגזר העסקי וטען שתוספת המס הזו תבריח לגמרי משקיעים משוק ההון ותסיט כספים לאפיקי השקעה אחרים דוגמת הנדל"ן.

ארבע שנים עברו מאז אותה החלטה, והנה החודש פרסם בנק ישראל מחקר שערך ד"ר רועי שטיין ממחלקת המחקר של הבנק, שמאשש בדיוק את אותם הדברים שהמגזר העסקי טוען כבר שנים. המחקר החדש מבקר באופן נוקב את החלטות הממשלה בעניין מיסוי שוק ההון, וטוען כי ההעלאה האחרונה של שיעורי המס לא הגדילה את גביית המסים של הממשלה, משום שכדאיות ההחזקה בנכסים פיננסיים פחתה. ההעלאה רק הבריחה את המשקיעים, דבר שהביא להקטנת בסיס המס. מעבר לזה נכתב בדו"ח כי "שיעורי המס הנוכחיים נמצאים בנקודה שממנה ייתכן שהעלאתם תפחית את תקבולי המס". כן נטען שהעלאת המס ל-25% פגעה בשוק ההון.

המשמעות היא בעצם פגיעה בכלכלת ישראל בלי לתרום לה דבר. המחקר קבע כי העלאות המסים שנרשמו בישראל מתחילת 2003 ועד היום הקטינו את ההחזקות הישירות של הציבור בנכסים פיננסיים ובתכניות חיסכון, ומנגד הגדילו באופן מובהק את היקף ההחזקה בפקדונות.

אבל זאת לא הנקודה, השאלה המרכזית היא איך הממשלה נתנה יד לדבר. איך הסכימה להעלות את המיסוי לאחר שידעה כי קיימת ירידה משמעותית במחזורי המסחר, וכי יש חשש לפגיעה מהותית בשוק ההון המקומי, שהוא לב הכלכלה של ישראל ומקור החמצן של החברות הציבוריות. אם בשנת 2008 נרשמו בבורסה המקומית מחזורי מסחר של כ-3 מיליארד ש"ח, בשנת 2012 נראו ירידות משמעותיות במסחר. שיא הירידות נרשם במחצית השנייה של 2012, עת המחזורים ירדו ממיליארד ש"ח, והיו ימים שאף נרשמו בהם מחזורים של כחצי מיליארד בלבד.

האם לא ברור למקבלי ההחלטות שלשוק ההון יש תפקיד מהותי בכלכלת המדינה? האם לא מבינים הם שרפורמות ורגולציות, בפרט כלכליות, משנות תהליכים ומהלכים ומסיטות כספים למקום שבו קל להם יותר להתגלגל ולהתרבות (למשל שוק הנדל"ן של ישראל)? האם לא היה ברור לכל שמדובר בתהליך שעלול להוביל להאטה בצמיחה כפי שפורסם בימים אלו, צמיחה של 2.3% בלבד?

מקבלי ההחלטות חייבים לראות את התמונה הכוללת טרם קבלת החלטות רגולטוריות. הם חייבים להביא בחשבון תנועות עתידיות של כסף, ואת ההשלכות של ההחלטות שלהם. ניקח לדוגמה את התפוצצות בועת ההייטק בשנת 2000. בשנת 1978 התקבלו בממשל האמריקני החלטות מיסוי חדשות, שהקלו על קרנות הון סיכון לגייס כסף. המיסוי שהוטל על הקרנות ירד מ-49.5% ל-28%, וקרנות הפנסיה זכו לחופש מוחלט בהשקעות הון סיכון. ב-1980 השקעות הון הסיכון הניבו תשואה של 30%, אבל כמה שנים לאחר מכן פרץ משבר חמור בשוק ההון ומי שנפגע היו משלמי קצבאות הפנסיה. כך קרה גם בשנת 2000 – לאחר הקלות רגולטוריות במיסוי, היקף השקעות הון הסיכון הגיע למאות מיליארדי דולרים עד שהכול קרס.

תפקיד הממשלה הוא גם להיות רגולטור, לנוע עם הלך הרוח השורר בשוק ולדעת לכוון אותו ובמידת הצורך לנטרל. אבל לשם כך הממשלה צריכה לנהוג במשנה זהירות ולחשוב היטב על כל מהלך. לא ייתכן שיעבירו החלטות שמהוות סכנה ממשית לשוק ההון, שהוא כאמור הלב הכלכלי, כפי שקרה בוועדת טרכטנברג. וכל זה בגלל שמישהו שם לא בדק לעומק את הנתונים. לא הגיוני שב-2012, כשרואים שיש ירידה של יותר מ-60% במחזורי המסחר ובהיקף ההשקעות בשוק ההון, מישהו יעשה מהלך חסר אחריות כל כך, שהוא אגב גם חלק מהסיבות להתנפחות בועת הנדל"ן.

על המחבר / המחברת

דבי קאופמן

דבי קאופמן

עורכת: מדור ספורט. מרימת משקולות בעבר. מאמנת כושר וריצות ארוכות, עוסקת כיום בספורט טריאתלון וריצה. עורכת ויועצת תקשורת כלכלית, דירקטורית בחברה ציבורית ומנהלת תקשורת ופיתוח עסקי במוסד שמואל נאמן בטכניון.

תגובה אחת

  1. גיל א.
    גיל א. אוגוסט 30 2015, 09:23
    ניתוח מעניין

    אף פעם לא חשבתי על כך בצורה כזאת.
    מעניין.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בשוק ההון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!