JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טובה הארץ מאד מאד

הכול מתגמד לעומת הפלא – מדינת ישראל

טובה הארץ מאד מאד ד"ר ניצה דורי
יולי 10
09:30 2016

בפרשת שלח, קראנו על אירוע המרגלים. משה שולח שנים עשר מרגלים, נציג לכל שבט, לתור את הארץ. לאחר שנתיים במדבר, מעט לפני הכניסה לארץ, משה רוצה להפיח רוח של ביטחון בעם שהנה עומדים להיכנס לארץ זבת חלב ודבש. והנה, המרגלים חוזרים ומוציאים את דיבת הארץ רעה. רק יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שניים מהמרגלים, מדברים בשבחה של הארץ ואומרים: טובה הארץ מאד מאד. בני ישראל מאמינים לרוב ולא לשני הקולות הבודדים, בוכים בכי מר, ונענשים בהליכה של עוד שלושים ושמונה שנים במדבר לפני הכניסה לארץ.

ומה היום? גם היום קשה לנו לראות את חצי הכוס המלאה. החדשות נפתחות באירועים קשים של פיגועים, תאונות דרכים, אלימות. רק לקראת סוף המהדורה ישחילו משפט או שניים על מעשה של חסד ונתינה, על תרומה לחברה, על הצטיינות בתחום כלשהו. כך גם העיתונים ואתריהם. הנה רק דוגמה קטנה: כמה ישראלים הכירו את האלוף במילואים דורון אלמוג לפני קבלת פרס ישראל השנה? דורון אלמוג הוא מקים ויושב ראש הכפר השיקומי עלה נגב-נחלת ערן שליד אופקים, כפר שיקומי לילדים ולבוגרים בעלי מוגבלויות שכליות קשות. פועלו זה מאפשר יצירת בית מלא אהבה, מקצועיות ואחריות תוך שיתוף הקהילה ועבודת צוות, והעיקר – זו פעילות שיש בה רק חסד ונתינה אין-סופית. מדוע ישראלים רבים לא ידעו על פועלו לפני קבלת הפרס? כי הוא לא היה בראש מהדורת החדשות. זה לא משהו להתחיל אתו אקטואליה בפריים טיים.

רוב הישראלים מסרבים לקבל את התוכחות הזועמות חדשות לבקרים על הידרדרותה של החברה הישראלית. קל לראות תמיד את חצי הכוס הריקה. אבל יש לנו כוס מלאה מאוד בכל התחומים ובכל הזירות האפשריות. יש קשיים, יש שחיתויות, אבל הכול מתגמד לעומת הפלא הזה – מדינת ישראל שצמחה כאן בשבעים השנים האחרונות. פלא שאין לו אח ורע בעולם. הפחד הזה מפני נבואות התוכחה על המצב המדיני, המצב הביטחוני, המצב הכלכלי, המצב החברתי ומצב החינוך בארץ (אתם מוזמנים להוסיף עוד כאן כאוות נפשכם וכל היבט שתכתבו יהיה מן הסתם לוקה בחסר), גורם להסתר פנים מהפריחה חסרת התקדים שמדינת ישראל פורחת כאן למול עינינו.

משל לוועדת הוראה המתיישבת לדון בגורלו של תלמיד שיש עמו אלף ואחד קשיים ובינתיים, בשעה שהם יושבים על המדוכה בקהות חושים מוחלטת ודנים בו עד שיוצא עשן, התלמיד ממשיך ללכת יום יום לבית הספר, מתקדם צעד אחר צעד, מצליח לקבל ציונים טובים ושבחים מפי המורים. על כן, ראוי שנעורר את חושינו לראות שלמרות הכול, טובה הארץ וגם מדינתנו מאד מאד.

ואם תקשו עליי ותשאלו: הכל טוב ויפה במדעים, ברפואה, בטכנולוגיה, אכן אנו עם של ממציאנים! אכן יש התקדמות בכל התחומים הרלוונטיים עד כי ה-BDS עצמו מודה שיש משהו במדינה הצעירה הזאת שלא פועל לטובת אלו המחרימים והמגנים, שמשהו מתרחש כאן במהירות מטאורית ואם הם לא ירפו משוט החרם, הם יפסידו אותנו ובגדול, אבל החינוך מה יהא עליו? כיצד נתגבר על השבר בחינוך? על הפערים? על הנשירה? על אפליה מתקנת ושאינה מתקנת? על כל אותם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שמספרם עולה משנה לשנה?

כמי שעוסקת בהכשרת הדור הבא של גננות בארץ, אני יכולה להעיד בהרגשת סיפוק שסטודנטיות רבות במכללה שלנו וכן במכללות אחרות נקבצו ובאו לתת כתף, להרים את רמת החינוך ואת איכות החינוך בארץ לרף חדש. חלקן ממשיכות לתואר שני בגלל תחושת השליחות, בגלל האידאולוגיה, בגלל המחויבות האישית. זו תרומתן להאדרת הפלא הגדול הזה שנקרא מדינת ישראל בתחום שהן יודעות לעשות הכי טוב בעולם – חינוך! הדור הבא של המורות והגננות בארץ יראה לעולם כולו, צעד אחר צעד, בצעדים קטנים ומדודים, שגם בתחום החינוך בארצנו – יש מה ללמוד, יש במה להתפאר, יש במה להתגאות!

אחד מהוגי הדעות היהודיים נשאל כיצד הוא מסביר את העובדה ששיעור מקבלי פרס נובל היהודיים, וכן פרסים אחרים, הוא גדול בלי פרופורציה לשאר מקבלי הפרס מאומות אחרות. ענה אותו הוגה: "אין זה פלא – עם שבסיס התודעה שלו הוא יציאת מצרים – אין גבול ליכולותיו". צריך להבין את התשובה הזאת. מה בין כושר ההמצאה של בני עמנו לבין סיפור היציאה ממצרים מלפני 3500 שנה?

התשובה פשוטה. בין האיש המצליח, שזכה כבר לחירות לאחר שהיה עבד, לבין האיש הנכשל שעדיין רואה עצמו עבד, מבדילה קודם כול תפיסת המרחב, באיזה סוג של עולם אנו חיים ואיזה סוג של יצורים אנחנו: האם מדובר בעולם שהוא בבסיסו מקובע, ובני האדם מוגבלים ביכולתם לפרוץ את המורגל והמוטבע בהם מילדות, או האם העולם הוא בבסיסו מאפשר ופתוח, והאדם הוא בעל יכולת בלתי מוגבלת לשינוי?

המצליחן וחברו מן המעמד האחר מתחילים במקרים רבים מנקודת זינוק זהה: מצוקה חברתית ומרחב אפשרויות מוגבל כחומה בצורה. אך הפרשנות של כל אחד גורמת למצליחן לפתוח פער: בעוד החבר רואה גבול ומפרש אותו כתמרור שנועד לומר לו "עצור – אין אפשרות לעבור", האיש המצליח מפרש אחרת לגמרי: הגבול כאילו לוחש לו "יש כאן הגבלה אך עניינה לאתגר אותך, שתתאמץ לגלות איך לפרוץ את הדרך אל המרחב שמעבר לו. החיים בידך ניתנו לשנות אותם ולא להשאירם כפי שהם".

קוראים יקרים,

הגביהו עוף, חתכו את השמים והיו תמיד הכי טובים בתחום שאותו בחרתם. כי טובה הארץ מאד מאד!

על המחבר / המחברת

Avatar

ניצה דורי

ד"ר, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן", חיפה.

4 תגובות

  1. יצחק בן משה
    יצחק בן משה יולי 11 2016, 13:20
    הארת לי את היום

    הדרך הנכונה להסתכל על הדברים

    השב לתגובה
  2. פנסיונר
    פנסיונר יולי 12 2016, 13:43
    לא רק טובה, מצוינת

    צריך רק לראות מה קורה בכל הארצות ןלהבין

    השב לתגובה
  3. פטריוט אמיתי
    פטריוט אמיתי יולי 13 2016, 05:16
    רק פטריוט אמיתי מצביע על הבעיות

    הן גדולות וקשות
    ומי שעוצם עיניים ורואה הכל טוב מקרב אותנו לטרגדיות

    השב לתגובה
  4. נ.
    נ. יולי 14 2016, 22:55
    עצוב שצריך להגיד זאת

    ושזה לא מובן מאליו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!