JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

זכיתי להיות מוקפת בחברי אמת

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה pixabay.com
אוגוסט 01
19:50 2016

אומרים שמשפחה לא בוחרים, אבל חברים, מסתבר שכן. חבריי עברו בחירה מדוקדקת, בפינצטה השמורה עמי למקרים מיוחדים, כזו המסוגלת לחוש ולברור בעדינות את המתאימים ביותר עבורי. רק לי באופן אישי ביותר ולא לאף אחד אחר. הם מחבקים, עוטפים, מתעניינים ותמיד יש להם סבלנות אליי, לעתים זה כלל לא פשוט להם, משום שלא תמיד קל להיות בסביבתי.

לעתים תכופות אני מהרהרת בתקופות משמעותיות שונות בחיי. נזכרת בחיוך בחברתי הטובה מהגן, זו שסיפרה לכולם שאני אוהבת את אחד הבנים מהגן, ילד שבכלל לא אהבתי. נורא נעלבתי, אבל הבלגתי והמשכנו להיות חברות, אף שזה כבר לא היה אותו דבר.

בבית הספר היסודי ניסתה להתחבב עליי ילדה שאבא שלה מכר נפט והיה להם כסף רב. היא נהגה לקחת ממנו כסף בחשאי, ללא רשות, וכשהוא עבר ברחוב שלנו וצלצל בפעמון כדי שנצא לקנות, הייתה מושיטה לי כמה מעות לקניית ארטיק שוקולד וניל. את מי שחיבבה פחות, היא פינקה בקרטיב לימון בלבד. הבנתי שזו דרכה ליצור קשר ולימים כעסתי על עצמי שבכלל הסכמתי לשתף פעולה עם מעלליה, מה גם שלא זכתה לחברות אמת אתי, כי היא לא הייתה תלמידה ממש טובה.

אני זוכרת את חברות הילדות משנות הנעורים המוקדמות ואחר כך בתיכון. היו שם חֲבֵרוּת אמתית, אהבה ופתיחות, תחרות, לעתים קנאה וגם מאבק מתמיד על לבם של אותם בנים בכיתה. בעידן שלנו היום, שבו הטכנולוגיה התקשורתית מאפשרת לנו לראות באופן מיידי הכול, ובצורה חשופה וגלויה, אני רואה על פניהן של חברותיי עד כמה התבגרנו במהלך השנים שחלפו מאז שנפרדנו. אי אפשר להסתיר את הקמטים והגיל.

לאחרונה קיבלתי הודעה במסנג'ר מחברה מימי התיכון. גוללנו את סיפור חיינו בהתכתבות בת כמה שורות. השלמנו פערים בני עשרות שנים תוך דקות, שלחנו תמונות זו לזו, אבל לא החלפנו מילה בטלפון. כנראה שזה הספיק לשתינו.

חבריי משוייכים אצלי לתקופות שונות ולמעגלים חברתיים, לאירועים מכוננים, לרגעי שיא ולמשברים. לשמחות ולעצב. כל מיני סוגים של מפגשים. ציפיות ואכזבות, תובנות ופיסות חיים, הצרובות עמוק בזיכרון הקולקטיבי של כולנו. כל אחד ואחת עם מה שבחר לזכור ואיך. כל אחד ואחת עם הזיכרון הסובייקטיבי והאמת השמורה רק לו או לה. גם לי.

הם חלק בלתי נפרד מחיי, אני קמה אתם בבוקר, עוברת אתם את היום, מתעייפת אתם לקראת הערב. חולפת אתם במחשבותיי על פני חיי ונדמה כי מאז ומתמיד כולם היו שם איתי. חושבת מה מתאים לספר למי ועם מי כדאי להתייעץ בסוגיה זו או אחרת. יש כאלו המכילים יותר, אחרים מפרגנים פחות, חלקם ישירים וחדים, חלקם שומרים לעצמם את מחשבותיהם, ואומרים רק חלק ממה שכדאי לי לשמוע. נזהרים לא לפגוע או להעמיס יתר על המידה. הם שומרים עליי באדיקות, מלווים, מקשיבים, סופגים. יש להם סבלנות רבה למי שאני בכל מצב ומועד נתון. לא כל מה שנאמר לי תמיד מתאים לי ובכל זאת, אני מאמינה שהדברים נאמרים מעומק הלב ומתוך דאגה.

לא קל אתי. אני שוב מודה. אני באה והולכת, קובעת ומבטלת. מחליטה דבר מה ואחר כך משנה את דעתי. אבל כנראה זה גם מה שיפה בי. אני לא צפויה ועל כן לא משעממת. אני מוקפת בחברים ואהובה. זכיתי.

חברים מהווים עבורי נכס צאן ברזל ואני מקפידה לרכוש לעצמי חדשים מעת לעת. יש לי שפע של מקום בלב. טיולים ברחבי העולם מהווים מצע נח להיכרות עם חברים הדומים בהעדפותיהם לאלו שלי. גם עם הורים לילדים הלומדים עם הבת שלי אני מרבה להתחבר, הרי תמיד יהיה על מה לדבר ולהלין, להתעניין ולבקר. ככה זה. וגם הם מצטרפים לאחד המעגלים שלי.

החברים שלי שונים אלה מאלה, הם בעלי ידע עולם רחב, ניסיון חיים. הם מצליחים, כל אחד בדרכו המיוחדת, חובקים תחומי עשייה רבים. הם הורים לילדים, עסוקים ובכל זאת תמיד מוצאים זמן להשקיע בי. בדיוק כמו שאני אוהבת. לפעמים זה לא מספיק לי, אבל אני מבינה אותם. שלא תהיה כאן אי הבנה. גם אני משקיעה בהם.

החברים שלי הם מקור גאווה עצומה עבורי כי הם משקפים באופן עקבי ואמתי את מהלך חיי ובחירותיי. הם מעידים עליי באותה מידה כמעט כפי שהם מעידים על עצמם.

לעתים יש פרידות, עזיבות, לעתים פשוט לא מתאימים. ולמרות זאת, הסטטיסטיקות שלי מוכיחות כי מוסד החברות שבניתי במו ידיי באמת מוכיח את עצמו בראייה רחבה לאורך שנים.

השכלתי לבחור אותם אחד ואחת, עטופים ושמורים רק לי, גם אם יש להם אחרים מלבדי ובטוחה אני שיש, אני תמיד מרגישה האחת. בגלל תשומת הלב שאני מקבלת ועקב מה שאני עם עצמי.

מבחינתי הם מדליקים יום יום משואה עם להבה יוקדת, צבעונית, מחממת, לא שורפת.

להבה עם אור לעוד הרבה רגעים ושנים של חברות אמת.

חברים, לא כמו משפחה, אכן בוחרים. ואני בחרתי היטב. נראה שגם הם.

על המחבר / המחברת

Avatar

חביבה רוטשילד

לשעבר קצינה בשירות בתי הסוהר. כיום מתמקדת בשירותי כתיבה.

9 תגובות

  1. רוזי ברויטמן
    רוזי ברויטמן אוגוסט 01 2016, 22:00
    חביבתי מימי השב"ס

    חביבה החביבה, נראה לי שהחברות הכי טובה שלך היא עם המילים, יש לך את הכישרון להביע רגשות ומחשבות באופן בהיר ומעורר קנאה. כייף לקרוא אותך וכייף לך שהן זמינות לך בכל עת. ולהן שיש אותך שרוקמת מהן שטיחי פלא.

    השב לתגובה
  2. אלון זהבי
    אלון זהבי אוגוסט 01 2016, 22:11
    נפלא

    נפלא. אחד מהילדות ההיא.

    השב לתגובה
  3. טובה טל
    טובה טל אוגוסט 01 2016, 23:05
    חברים

    מרגש וכנה. אכן חברות זה משהו שיכול להיות עוצמתי ומשמעותי מאוד. מתבליני החיים היותר שווים ובהחלט צריך להיות בעל כישורים לזה. חביבה את בהחלט כזו .

    השב לתגובה
  4. י. דבורי
    י. דבורי אוגוסט 02 2016, 12:47
    לרוב האנשים אין באמת חברים

    והם לא חווים את הדבר הנפלא הזה. מי שיש לו חברי אמת, חלק מהאושר כבר בידיו.

    השב לתגובה
  5. ל
    ל אוגוסט 05 2016, 12:31
    חברות זו קודם כל הדדיות

    בלי סימטריה דו כיוונית החברת לא אמיתית

    השב לתגובה
  6. שנית
    שנית אוגוסט 06 2016, 14:37
    חברים יותר חשובים ממשפחה

    חברים יותר מהכל

    השב לתגובה
  7. התאכזבתי לא פעם
    התאכזבתי לא פעם אוגוסט 08 2016, 11:18
    הגדרה שלי לחבר אמת

    מי שבשעת מבחן אמיתית ינהג כלפיך כפי שאתה היית נוהג כלפיו

    השב לתגובה
  8. אלונה
    אלונה אוגוסט 17 2016, 13:15
    לרוב האנשים אין חברי אמת

    אפשר כמובן להסתפק בהגדרות מקילות ואז כל מי שקורה לך מתוקה או עושה לך לייק אוטומטי בפייסבוק ביום ההולדת הוא חבר

    השב לתגובה
  9. נדב
    נדב אוקטובר 17 2016, 17:04
    הזמן שלא עוצר מלכת

    חביבה יקרה,
    אין באמתחתי את המילים וכושר ההבעה להודות לך על מי שאת.
    והיכולת להשתנות ולהתפתח.
    אני נהנה מכתיבתך.
    איחולי שנה טובה ומאושרת. באהבה רבה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!