JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

נבואתו של ליאון יוריס

הספר "החאג'" והמציאות המתהווה מול עינינו

נבואתו של ליאון יוריס ליאון יוריס בעת הכנות לסרט "אקסודוס" he.wikipedia.org
אוגוסט 06
09:10 2016

10 ביולי 2016. שר החוץ המצרי מבקר בירושלים. הוא מביא מסר מהנשיא המצרי. המצרים מוכנים לפעול למען השגת הסדר בין הפלסטינים והישראלים. שלושת הלאווים של חרטום עברו מזמן מן העולם.

משטרו של עבדאללה בן חוסיין, מלך ירדן, מקיים קשר שוטף עם השלטונות בישראל. לפני יום הכיפורים בא אביו, המלך חוסיין, אל גולדה מאיר להזהירה שסוריה ומצרים עומדות לתקוף את מדינת ישראל.

התפתחויות היסטוריות ביחסי ישראל עם הערבים אשר בשנת 1984 איש לא חלם עליהן. רק הסופר היהודי-אמריקני ליאון יוריס (LEON URIS) העז לנבא על כך בספרו "החאג'" (THE HAJ), שיצא לאור בשנה ההיא, באנגלית, בארצות הברית.

מוצ"ש, 21 במאי 2016. אולם הענק "ארנה" בזלצבורג. עירם של צלילי המוזיקה. קונצרט של תזמורת בניצוחו של גאון המוזיקה ההולנדי אנדריי ריאו. אחרי שעתיים של מוזיקה מדהימה מגיע קטע הסיום. המנצח פותח במשפטים אחדים על מהותו של הקטע האחרון הזה. התזמורת, מלווה בשלושה טנורים מדהימים ושלוש סופרניות משגעות, פוצחת בנגינת שיר הנושא מתוך הסרט "אקסודוס". הזמרים מצטרפים לנגינת התזמורת: "הבט סביב על פני מולדתי, מתנת אלוהה לעמי…". בסוף הקטע קם קהל של כ-15,000 איש על רגליו, מוחא כפיים ומריע לתזמורת, וזו נענית לקהל החם ומוסיפה הדרנים במשך כחצי שעה.

הסרט "אקסודוס" הוסרט על פי ספרו של ליאון יוריס. הוא מתאר את סיפורה המדהים של האנייה "יציאת אירופה" – "אקסודוס" בלעז. הוריה של רעייתי היו מניצולי השואה שהפליגו על אנייה זו. היה זה ספרו המפורסם ביותר של ליאון יוריס שאף הקנה לו שם עולם כסופר. לפניו כתב יוריס את הספר "כפירי אריות", המספר על גבורת חיילי המארינס האמריקנים במלחמת העולם השנייה.

מוכר פחות, ואולי אפילו נחבא אל הכלים, הוא ספרו של יוריס "החאג"', שאתו פתחתי. אמנם ב"אקסודוס" מספר יוריס על ההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל מימי המנדט ומלחמת העצמאות, אולם ב"החאג'" הוא מספר על תולדות משפחה ערבית פלסטינית שאחד מבניה נקשר בקשר דם עם האלוף הישראלי בן עזרא. מסכת חייו של בן עזרא בספר, להערכתי, מתבססת על סיפורו האמתי של עזרא דנין, איש הש"י והמוסד, שנלווה אל גולדה בביקורה אצל המלך עבדאללה, סבו של חוסיין, אביו של המלך עבדאללה הנוכחי.

דנין, יליד יפו ואיש חדרה, ידע ערבית על בוריה. היה לו קשר טוב עם עבדאללה הראשון. המלך הירדני ביקש לעשות שלום עם ישראל. לכן הוא נרצח על ידי מתנקש ערבי בבואו להתפלל במסגד אל אקצה. בנו הבכור טלאל היה פגוע נפש וכך הפך נכדו חוסיין, אבי עבדאללה השני, למלך בגיל צעיר. בסופו של דבר, חוסיין עשה שלום עם ישראל. יש בכך משום צדק היסטורי שעשה הנכד לסבו.

אחרי רצח עבדאללה הראשון שקעה בביצת ההיסטוריה תכניתו להתפשר עם היהודים. מדינות ערב האחרות, בראשן מצרים, נכנסו לאמביציה חולנית במאווייהן להילחם בישראל ולהכחידה. זממן, כידוע, לא עלה בידן והן ספגו הפסד אחר הפסד במלחמותיהן עם ישראל.

ב-1964, עוד לפני "הכיבוש", הקימו הערבים את "הארגון לשחרור פלסטין" (אש"פ או בלעז PLO). אחמד שוקיירי, המנהיג הראשון שלו, היה תועמלן ארסי כנגד ישראל. הוא שלל את זכותה להתקיים והטיף לחיסולה ולהשלכת היהודים לים. הוא התכוון ברצינות. אחרי פעולת כראמה בשנת 1968 החליף אותו בהנהגת אש"פ הטרוריסט (ויש שיאמרו הלוחם למען עמו) יאסר ערפאת.

בהנהגת ערפאת העצימו הערבים את התקפות הטרור נגד ישראל ואף נגד יהודים במקומות אחרים בעולם. אולם בעקבות כישלונותיהם וסילוקם מירדן בספטמבר השחור (1970), הם עברו לדרום לבנון והקימו שם מדינת טרור. במלחמת לבנון הראשונה (1982) סולקו ערפאת ואנשיו גם מדרום לבנון ועברו לתוניס.

ב-28 בספטמבר 1995 חתמו הראיס יאסר ערפאת וראש ממשלת ישראל רבין הי"ד על הסכם הכרה הדדית והקמת אוטונומיה לפלסטינים. הסכם זה לא בוטל עד היום (יולי 2016). על פיו מתנהלים החיים הפוליטיים בין הירדן לים התיכון, הגם שלא כולם, הן בצד הערבי והן בצד היהודי, מסכימים להסכם זה ומקיימים אותו.

בזלצבורג, ברעום התופים ובנגינת הכינורות והחצוצרות ולשמע קולות ששת הזמרים ששרו את שיר הנושא מתוך הסרט אקסודוס, נשטפתי ב"נוסטלגיה ציונית". מיד עלה בזיכרוני ספרו של יוריס – "החאג'". הרי עכשיו, חשבתי בלבי, יש לנו שלום עם ירדן ומצרים. יש לנו גם הסכם (אמנם מנוקב ככברה) עם הפלסטינים. מי, מלבד ליאון יוריס, העז לחלום על כך ב-1984?

בספר יוריס מתאר התפתחות היסטורית כאשר נסיך ערבי צעיר מגלה את הקשר של משפחתו עם האלוף בן עזרא. הטרוריסטים הערבים מאבדים את עולמם ויורדים מגדולתם. היהודים והערבים בפלסטינה-ארץ ישראל עומדים בפני פרק חדש בחייהם המשותפים.

הנה, בימים אלה, שר החוץ המצרי מבקר בירושלים. ירדן וישראל חיות בשלום זו עם זו. אכן, עם הפלסטינים מתקיימים יחסים מסובכים יותר. אבל גם בתחום זה יש מקום לאופטימיות. אמנם אין היתכנות, להערכתי הצנועה, לקיום שתי מדינות נפרדות לשני העמים וגם לא מדינה אחת ל"כל תושביה". אבל בחוגים שונים מתחילים לדבר על פתרון אחר – קונפדרציה. ואכן, ב-10 באוגוסט, בעוד כחודש ימים, עומד להתקיים כנס בחסות בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, כנס שיוקדש לבחינת אפשרויות להסדרת הסכסוך בין היהודים לערבים במקומותינו. בכנס זה ישתתפו חוקרים ופעילים יהודים וערבים שידברו על ההיתכנות להשגת הסדר שכזה.

הסופר היהודי-אמריקני ליאון יוריס, עוד בשנת 1984, לפני לא פחות מ-32 שנים, הוא שכתב בספרו "החאג'" על היתכנות מצב כזה המתהווה במקומותינו בימים אלה, בעשור השני של המאה העשרים ואחת.

לפיכך זוהי נבואתו של ליאון יוריס, שנבעה מלב יהודי חם ומתקווה לשלום. בערוב ימיו – הוא נפטר ביום הארוך ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני, ב- 21 ביוני 2002 – בערוב ימיו הוא שינה את שמו ל… אריה ירושלמי. לא רבים מכירים את הפרק הזה בחייו, כמו שלא רבים מכירים את ספרו "החאג'" ואת הנבואה המסתתרת בין דפיו.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. טייגר בוריס
    טייגר בוריס אוגוסט 06 2016, 14:15
    ותה לשיטתך

    הכל טוב
    הכל נהדר
    גן עדן

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 07 2016, 01:17
      לטייגר בוריס

      תודה על תשומת לבך למאמר.
      אם הבנת שהכול טוב, נהדר וגן עדן – סימן שאתה בדרך הנכונה.
      גן עדן יש במזרח אוקראינה, בקרים, בסוריה, בלוב, בטח שבטורקיה.
      אצלנו זה סתם גיהינום.

      השב לתגובה
  2. מתי דוד
    מתי דוד אוגוסט 06 2016, 17:12
    לקחים היסטורים וספרותיים

    קראתי ונהנתי ממאמר מענין שיש
    בו שילוב מנצח של נוסטלגיה
    ספרותית עם ראליה מדינית
    עם ניחוח של מוסיקה ניפלאה
    של המנצח ההולנדי ותזמורתו
    המופלאה באוירה זלצבורגית…

    השב לתגובה
  3. ליאת וייס
    ליאת וייס אוגוסט 08 2016, 11:16
    מהיותר טובים

    ומהיותר עדינים שלך

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 09 2016, 12:19
      לליאת וייס

      תודה על תשומת לבך והערתך המפרגנת.
      צריך תמיד להיות אופטימי על בסיס מציאותי.
      והעיקר – מוזיקה.
      מעל זה אין שום דבר.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור