JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדבר סקר תרחק

הסיבות לכישלון התחזיות על פי הסקרים

מדבר סקר תרחק ד"ר אליהו בורוכוב
דצמבר 20
09:30 2016

כישלונם המהדהד של הסקרים שנעשו בארה"ב ואשר התיימרו לחזות את תוצאות הבחירות לנשיאות, מבליט שוב את חוסר התוחלת שבעריכת הסקרים האלה בשיטות שבהן הם נעשים. בסקרי דעת הקהל האלה יש פגמים רבים שעושים אותם לחסרי ערך. אנסה להסביר כמה מהם:

ראשית, גודל המדגמים: מספר המרואיינים קטן מדי. כדי שהמדגם יוכל לשקף את "דעת הקהל" באופן מקיף ומעמיק צריך לחלקו ל"תאים". כל תא ייצג קבוצה מסוימת של האוכלוסייה: לפי גיל – צעירים, מבוגרים, קשישים; לפי מין – גברים, נשים; לפי רמת הכנסה (נתון קשה לאימות); לפי עיסוק; לפי מוצא אתני (בארה"ב: לבנים, שחורים, לטינו-אמריקנים, סינים וכד'; בישראל: יהודים – ערבים; אשכנזים, מזרחיים, יוצאי בריה"מ). בכל תא צריך להיות מספר מרואיינים רב שיספיק לשם קבלת תוצאה משקפת ובעלת ערך. כאשר מראיינים בסך הכול 500 מרואיינים, אין סיכוי לקבל תוצאה אמתית ומשקפת.

שנית, לדוגמה, אם התקבלה תוצאה ש-47% יצביעו עבור הילרי קלינטון ו-38% יצביעו עבור דונלד טראמפ, נותרו 15% שלא השיבו או שאמרו שהם נמנעים. לתוצאה כזאת אין שום משמעות. ה-15% שלא השיבו, כוללים גם כאלו שהחליטו עבור מי להצביע, אבל מסיבות שונות לא רוצים לומר זאת למראיין. הם אינם מאמינים שהתשובה תישמר בסודיות, ומפחדים לומר עבור מי יצביעו, או שפשוט אינם רוצים לומר זאת למראיין שמטריד אותם בזמן שצפו בטלוויזיה.

שלישית, מרבית הסקרים הם סקרים טלפוניים. המראיין מטלפן למספר טלפון שעלה בגורל על פי מודל סטטיסטי. מן העבר השני משיבים המרואיינת או המרואיין, שאולי חיכו לטלפון מהחבר/ה, מהבעל שנמצא במילואים או אולי מבן שמשרת אי שם, ולמרבה האכזבה המטלפן הוא נודניק ששואל שאלות. באותו הרגע רוצים המרואיינים רק להיפטר מהנודניק הזה. איך אפשר, אם כן, להתייחס ברצינות לתשובות שמתקבלות מראיונות טלפוניים?

בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה ישנם אנשים שאינם מעוניינים לגלות עבור מי ברצונם להצביע, אינם רוצים שהדבר ייוודע לאיש. למשל, תארו לעצמכם ריאיון טלפוני עם אישה חרדית, החושבת להצביע עבור רשימה או עבור מועמד בניגוד לדעת בעלה. הלא יותר מכול היא רוצה שלא יוודע לאיש עבור מי היא מתכוונת להצביע. ועל כן האם אפשר לקבל ממנה תשובה מהימנה?

נשאלת השאלה, מדוע מתפרסמות תחזיות רבות כל כך, אף שכל בעל מקצוע רציני יודה שהן חסרות ערך? התשובה לדעתי היא שמרבית התחזיות מתפרסמות על ידי עיתונים, תחנות טלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שהם גם מממנים אותן. אמצעי התקשורת משתדלים לייצר דרמות. הם מתייחסים למערכת הבחירות כמו אל תחרות כדורגל או תחרות "כוכב נולד".

כל אחד מאמצעי התקשורת חושב, בטעות, שפרסום התחזיות מגביר את המתח, וכך הם יוכלו למשוך אליהם צופים, קוראים או מאזינים, וכידוע, התחרות על לב הקוראים/המאזינים גדולה. עם זאת, אמצעי התקשורת השונים רוצים לחסוך בהוצאות על עריכת התחזיות. סקר טלפוני זול הרבה יותר מאשר שליחת מראיינים לבתי המרואיינים, סקר קטן זול יותר מסקר גדול.

אני משער שהמפלגות והמועמדים עורכים לצורכיהם סקרים ותחזיות מעמיקים יותר, אבל אלו לא מתפרסמים. עם זאת, פרסום התחזיות הקלוקלות משפיע על הבוחרים ועל הפעילים. הוא עשוי להגביר את המוטיבציה שלהם או להיפך, למתן את ההתלהבות של הפעילים. לכן רצוי היה, לדעתי, שתתפרסמנה הרבה פחות תחזיות, במיוחד בשבועות האחרונים לפני הבחירות.

 

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

3 תגובות

  1. חושם
    חושם דצמבר 20 2016, 14:13
    יש לי המלצה מקצועית טובה

    לראות מה אומרים הסקרים ולדעת שהמציאות תהיה הפוכה

    השב לתגובה
  2. צפוני
    צפוני דצמבר 21 2016, 16:18
    אין חדש תחת השמש אמר קהלת

    משהו חדש? לא. רק אולי עוד מאמר שאומר מה שאמרו רבים במשך השנים – מדבר סקר תרחק.

    השב לתגובה
  3. נתנזון
    נתנזון דצמבר 22 2016, 12:02
    אולי פשוט לא מספיק נכון וטוב

    דורש השקעה רבה ומקצוענות אמיתית

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור