JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

במאמר הראשון בסדרה זו ראינו כיצד ומתי הוגלו היהודים מארץ ישראל לפרס ולבבל. אמנם התפתחו שם קהילות יהודיות שהתקיימו במזרח במשך כאלפיים וחמש מאות שנים, אולם שאיפת היהודים לשוב לארצם לא נמחקה מסדר יומם. בתהפוכות ההיסטוריה מתחוללים מהפכים. בשנת 539 לפני הספירה כורש מקים מחדש את ממלכת פרס, מביס את הבבלים ומעניק ליהודים רשות לשוב לארץ ישראל ושוב לבנות את בית המקדש בירושלים.

בנקודת זמן זו התחילה שיבת ציון הראשונה – תקופת עזרא ונחמיה. בשנת 516 לפני הספירה נשלמה בניית בית המקדש השני. הבית עמד על מכונו במשך 554 שנים. לתשומת לבם של ערבים ומוסלמים שטוענים כיום שלעם היהודי אין זיקה לירושלים.

מדינת ישראל הוקמה לפני 68 שנים. דהיינו בית המקדש השני היה קיים תקופת זמן ארוכה פי יותר משמונה ממשך קיומה של מדינת ישראל. במשך 554 השנים האלו עבר המצב הפוליטי בארץ ישראל תהפוכות רבות. הארץ נכבשה בידי היוונים, כנגדם מרדו החשמונאים, החשמונאים הקימו ממלכה עצמאית וזו התקיימה עד הכיבוש הרומי. בשנים 66–73 לספירה מרדו היהודים בשלטון הרומי.

הרומאים השקיעו מאמץ רב במלחמתם ביהודים. קודם הם הכניעו את המורדים בגליל. מפקדם היהודי יוסף בן מתתיהו נכנע ועבר לצד הרומי. שמו הוחלף ליוספוס פלביוס והוא הפך להיסטוריון שכתב את הספר המונומנטאלי "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים", המשמש תעודה היסטורית יוצאת מן הכלל. עותק מספר זה בהדפסה מודרנית מצוי בספרייתי.

פלביוס, אשר הסתפח לחבורת הפיקוד הרומאית, תיאר בפרוטרוט את המשך המלחמה, את כיבוש ירושלים בשנת 70 לספירה ואת הריסת בית המקדש ובזיזת אוצרותיו. משם המשיכו הרומאים לדרום והגיעו עד מצדה, שהייתה המעוז האחרון שבו התקבצו שרידי הלוחמים היהודים בראשות מפקדם האגדי אלעזר בן יאיר.

המצור על מצדה נמשך יותר משנתיים. פלביוס מתאר את המצור במפורט באחד מפרקי ספרו. בשנת 73 לספירה הצליחו הרומאים להכניע את מצדה. כל הלוחמים היהודים על בני משפחותיהם התאבדו על מנת לא ליפול חיים בשבי הרומאים. ייתכן שבנקודת זמן זו נולדה התופעה שלימים תכונה "מוות על קידוש השם". שרדו את הטבח העצמי רק שתי נשים וחמישה ילדים שהתחבאו באחד מבורות המים בעת הטבח העצמי. הם אשר סיפרו לפלביוס את אשר אירע.

הסיפור הזה כולו היה חבוי ברובו במשך 1890 שנים. הפרופסור יגאל ידין, שהיה הרמטכ"ל השני של צה"ל ועם שחרורו הפך לארכיאולוג, ניהל את החפירות הארכיאולוגיות בהר המצדה. בחריצות רבה הסירו הוא ומתנדביו את שכבות העפר וההרס מעל המבנים בפסגת המצדה ושחזרו את המבנים והארמון שהיו בנויים אז על ההר.

יגאל ידין כתב את מחקרו המפורסם על ההיסטוריה של המצדה, מחקר שהתפרסם בקרב הארכיאולוגים במערב והקנה לו תהילת עולם. ביוני 1964 הוא נשא הרצאה מלווה בשקופיות על תגליות מצדה באמפיתיאטרון האזורי של עמק הירדן בצמח. הוא פתח את הרצאתו בהכרזה שהוא בחר בעמק הירדן כמקום הראשון שבו הוא יופיע ויספר לציבור את סיפור מצדה. לדבריו, הוא החליט כך כדי לחלוק כבוד להתיישבות היהודית בעמק הירדן ובייחוד על מנת לכבד את קיבוץ מסדה, שמקימיו בחרו בשמו על שם היישוב היהודי האחרון שנפל בידי הרומאים.

בעת ההיא, כבוגר צעיר של הנח"ל, הייתי חבר קיבוץ האון בעמק הירדן. הייתה לי הזכות לשמוע את הרצאתו של הפרופסור יגאל ידין והתרשמתי עד עומק לבי. האפילוג מסיפור מצדה הוא שהרומאים, בגאוותם על הניצחון האדיר שהשיגו בארץ ישראל, הקימו ברומא בירתם את שער טיטוס, הלוא הוא שער הניצחון הנושא את שם הגנרל הרומאי שצבאו ניצח את היהודים בארץ ישראל. כל המבקר ברומא עד היום יכול ללכת לראות את שער הניצחון, שעליו כתובות המציינות את הניצחון על היהודים.

כן, רבותיי הקוראים, לבשו את מחלצותיכם ולכו לספר את סיפור מצדה לפלסטינים, לערבים, למוסלמים ולכל אלו שהצביעו בוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו והחליטו שליהודים אין קשר עם ארץ ישראל. חבורת בורים ועמי ארצות אלה גרועים לפחות כמו מכחישי השואה.

עם הכנעת מצדה וחיסול מרד היהודים ברומאים חלפה מן העולם תקופת עצמאות היהודים בימי הבית השני. הרומאים טבחו ביהודים. בארץ ישראל נותר רק מיעוט מבני העם היהודי. רבים מאוד הוגלו לרומא והחלה תקופת הגלות במערב. אחר כך התפזרו צאצאי הגולים לארצות אירופיות נוספות.

הכמיהה לשוב לציון לא חלפה בקרב צאצאי הגולים. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" נשבע כל חתן תחת חופתו ושובר את הכוס לזכר החורבן. כך במשך כאלף ושמונה מאות שנים – עד ייסוד תנועת ביל"ו, בשנת 1881, בחרקוב שברוסיה הצארית. לכו ספרו זאת לשמאלן ומכחיש העם היהודי הפרופסור שלמה זנד. הוא מלמד בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.