JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

יעוב איל טייח מקים חומת מגן

מיגון השכונה בירושלים של ילדותי

יעוב איל טייח מקים חומת מגן פלורה בן-עמרם ז"ל
יוני 01
19:30 2017

חומת העיר העתיקה חלשה על שכונות רבות בירושלים. דרך חרכי הירי צלפו חיילי הלגיון הירדני ללא רחם על העוברים ושבים. עד מהרה החלו לצוץ במקומות המסוכנים חומות מגן בצורת קיר בנוי או חביות מלאות בעפר, ומעליהן שקי חול בגובה של שני מטרים לפחות. חומות כאלו הוקמו, למשל, על ידי תושבי ימין משה הממוקמת על צלע ההר, בדיוק מול החומה שסבלה קשות מירי הצלפים.

במורד המדרגות שירדו מתחנת הרוח לאורך בתי השכונה, הוקמו קירות מגן אלו כך שהתאפשר לאנשים להלך ביניהן: חומה אחת בנויה מימין לשמאל ומותירה מרווח בקצה הימני, והחומה השנייה כשני מטרים אחריה הוקמה משמאל לימין, והותירה גם היא רווח בקצה השמאלי. אלו שעלו ואלו שירדו, זגזגו בין חומות המגן, ימינה ושמאלה, והגיעו בשלום לביתם.

מול דלת הכניסה לבית שלנו הפונה לרחוב מחנה יהודה, הופיע יום אחד יעוב איל טייח, גבר מוצק וגבוה, לבוש בבגדי עבודה, שנראו כאילו מעולם לא הוסרו מעליו, חבוש כובע גרב בצבע חאקי שכיסה את ראשו מקו גבותיו העבותות, וגם הוא כאילו נדבק לפדחתו.

יעוב איל טייח היה מסתובב בשכונה שלנו, בסמטאות השוק וברחוב מחנה יהודה, מחכה להזדמנות לשאת את הסלים הכבדים שמילאו הקונים בשוק עד לביתם במורד רחוב אגריפס או נחלת אחים. לפעמים היינו רואים אותו, כששק כבד מונח על גבו ושני סלים כבדים בשתי ידיו, והוא נושאם כאילו המשא הכבד שנשא היה חסר משקל.

אנחנו הילדים פחדנו מיעוב איל טייח, בגלל מראהו המגודל ופניו הרציניות והכעוסות. היו כמה מבינינו שהיו אמיצים ולעתים רצו אחריו וכינו אותו בשמות גנאי כמו "יעוב איל מג'נון" – יעוב המשוגע. לרוב יעוב לא היה מגיב לקריאות אלו, אבל יש והיה מסתובב לעבר הילדים ועוד בטרם הגיב, נפוצו ה"אמיצים" לכל רוח. גם אלו שלא השתתפו במרדף אחריו, חיפשו מקום להסתתר בו והצליחו להבחין מרחוק בחיוך שהסתמן על פניו.

יעוב מעולם לא הרים ידו על ילד. אימא סיפרה לנו שפעם הוא אפילו הציל את אחי הגדול ממני בשנה. אחי שהיה כנראה תינוק סקרן, טיפס באחת הפעמים על המיטה ומשם עלה על החלון, כדי להיטיב לראות מה קורה ברחוב, הוא התכופף ונפל אל מחוץ לחלון.

למזלו, הסוכך מעל החנות שמתחת לביתנו היה פתוח, אחי התגלגל עליו וכשהגיע לסופו, נפל היישר אל בין זרועותיו החסונות של יעוב איל טייח. יעוב עלה במעלה המדרגות כשאחי מביט בסקרנות באיש הגדול שמחייך אליו, דפק בדלת ומסר אותו בריא ושלם לאמי ההמומה, שהייתה עסוקה במטבח ולא הבחינה במתרחש, וכלל לא הבינה מה עושה התינוק שלה בידיים של יעוב.

והנה, בוקר אחד, יום לאחר שהחלה ההפגזה על ירושלים, הרגשנו בתכונה לא שגרתית ברחוב, ממש ליד הכניסה לביתנו. ירדנו במדרגות וראינו את יעוב איל מג'נון, עובד במרץ כשסבא ואבא עוזרים לידו ומגישים לו שקים ריקים, והוא ממלא אותם במרץ רב בחול שנערם באורח פלא בפתח ביתנו. את קצה השק שהתמלא בחול, תפר סבא במחט גדולה ובחוט עבה, כדי שאף גרגיר חול לא יחמוק החוצה, ויעוב הניח אותו על המדרכה מול דלת הכניסה שלנו. השק השני הונח ליד הראשון בקו ישר, והשלישי הונח מעליהם, מחציתו על השק הראשון ומחציתו השנייה על שק החול השני. במרווח הריק שנוצר, הניח יעוב שק שמולא רק עד מחציתו, כדי לייצב היטב את חומת המגן.

כך קמה וצמחה לנגד עינינו חומת שקים גבוהה ויציבה, וככל שהלכה וגבהה, הבטתי בהערצה, איך יעוב נושא בשתי ידיו שק מלא חול, גבוה אל על, כדי להניחו על השורה האחרונה שכבר הייתה גבוה דייה, כאילו היה כרית מלאה בפוך. לחומה הייתה צורת חי"ת, וזאת כדי להבטיח שרסיסים לא יחדרו מהצדדים. גם כאן נותר מרווח צר להיכנס אל הבית ולצאת ממנו.

וכך, בנוסף לדלת הכבדה מברזל בכניסה לביתנו, שהייתה חזקה דייה לספוג את רסיסי הפגזים, נוספה חומת שקי חול שלא הותירה סיכוי לפגז או לרסיסים שלו, לחדור אל חדר המדרגות, שהפך למקלט חסין פגזים ממדרגה ראשונה.

שעות רבות בילינו ב"מקלט" והרגשנו בטוחים ומוגנים. ברגע שהחלה ההפגזה על ירושלים, מבלי אזעקה שתתריע על נפילתם, ירדנו מיד לחדר המדרגות והתמקמנו כל אחד במקום החביב עליו. ספרנו את הפגזים שנפלו באזור ולא פעם, כשפגז נפל בקרבת מקום, שמענו את זעקות הפצועים, והתכווצנו.

היינו ילדים, לא פחדנו, אבל הבנו שאירועים הרי גורל מתרחשים בירושלים, ומי יודע איך ומתי החיים יחזרו למסלולם.

על המחבר / המחברת

Avatar

פלורה בן-עמרם

ז"ל. בת למשפחה וותיקה בירושלים. פרסמה עד עתה את הרומנים "נונה פלור" ו"עיניים ירוקות".

4 תגובות

  1. בן דורך
    בן דורך יוני 01 2017, 19:37
    עד היום העתיד לא בדיוק ברור

    עיר קדושה ממוקמת במקום מטורף

    השב לתגובה
  2. רבקה דגן-בהירי
    רבקה דגן-בהירי יוני 02 2017, 06:25
    כה לחי פלורה יקירתי המשיכי להטעים אותנו מזכרונות ילדותנו

    הן כבר הגענו לגבורות!

    השב לתגובה
  3. נ.
    נ. יוני 02 2017, 11:07
    מתי תהיה כבר רגיעה בירושלים

    ובארץ כולה. מגיע לנו קצת שקט.

    השב לתגובה
  4. זהר ח.
    זהר ח. יוני 06 2017, 10:49
    לכל המשמיצים

    המצב רק השתפר
    יש עיר מאוחדת
    עם הכי הרבה תושבים
    פרויקטים מוצלחים בדיור ותשתיות
    לא יכולים לעשות הכל בחמישים שנה, במיוחד לא בדינמיות כזאת של התפתחות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור