JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אלאור לגויים

נורמה משפטית למלחמה בטרור

אלאור לגויים אלוף בדימוס שלמה גזית
אוגוסט 09
08:25 2017

בשנת 1949, בתום מלחמת העולם השנייה ולנוכח הזוועות שידע העולם בתקופה האפלה הזאת, שוכתבו שלוש אמנות ג'נבה הראשונות, ואושררו כמקשה אחת, וכן נכתבה האמנה הרביעית שעוסקת בהגנה על אוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה. אמנת ג'נבה זוכה להכרה בין-לאומית מלאה, וכמובן גם מדינת ישראל חתומה עליה, אישרה אותה ומחויבת לה.

אין לדעת אם מלחמת עולם כוללת תפקוד שוב את עולמנו בעתיד הנראה לעין. מכל מקום, זה איננו האתגר הביטחוני שעמו ישראל נדרשת להתמודד כיום. אנו, כמדינה, ניצבים מול מלחמת טרור, ואיננו ערוכים משפטית להתמודדות עם שאלות המותר והאסור בלחימה מן הסוג הזה.

ועל כן, אני טוען כי הכרעות הדין בשתי הערכאות של בתי הדין הצבאיים, על הניתוח והקביעות החד-משמעיות במשפט אלאור אזריה, ראוי שתילמדנה במערכת המשפטית הבין-לאומית ותשמשנה בסיס לאמנה בין-לאומית חדשה.

בית הדין הצבאי בשתי ערכאותיו קבע את הנורמה המחייבת: מחבל שנפגע ונוטרל, חדל להוות איום ואין אישור בשום פנים להוציאו להורג. הנורמה נועדה לשמור על צלם האדם. גם, ואולי במיוחד, מול אויב.

פסקי דין אלו חשובים במיוחד כיוון שזהו סוג העימות שעמו נדרשים חיילינו להתמודד. זוהי שגרת יומם של לוחמי צה"ל. יש לזכור כי החייל אלאור אזריה, חובש קרבי, נקרא לטפל בנפגעי תקרית פיגוע עם מחבל בחברון. אלאור הגיע לזירה כ-11 דקות לאחר האירוע, הוא טיפל בחייל צה"ל שנפגע וכבר היה בתהליך פינוי לבית החולים. אלאור היה אמור לבדוק גם את המחבל הפצוע ולהגיש לו עזרה רפואית, כפי שיש לנהוג לפי אמנת ג'נבה – מתן טיפול רפואי לפצועים לרבות חיילי אויב. אולם אלאור נמנע מכך, ובמקום זאת – ירה במחבל והרגו.

המאבק האלים שבו מצויה ישראל לא ייעלם בעת הקרובה. אנו חיים בצלו כבר כמאה שנים, ומודעים לכך כי במוקדם או במאוחר נצטרך להתדיין עם האויב ולקיים עימו אורח חיים תקין.

אנו חוזרים ומתגאים בכך שצה"ל הוא "הצבא המוסרי בעולם". הנורמות של הכרעות דין אלו חזרו וביססו זאת, ויתרה מזאת הן נכונות גם להתנהגות הנדרשת מכל אזרח ישראלי שנקלע לסיטואציה דומה. העימות האלים שעמו מתמודדת היום ישראל איננו חריג וייחודי לנו. זהו האתגר הצבאי-ביטחוני שעמו מתמודדות כמעט כל מדינות העולם החופשי, וכולן נדרשות לקבוע הנחיות ברורות ומחייבות כיצד נוהגים בסיטואציה דומה.

המלצתי למערכת הביטחון לתרגם לאלתר את שני פסקי הדין ולהפיץ אותם לכלל המדינות החתומות על אמנת ג'נבה. תלמדנה אומות העולם את פסקי הדין, ותאמצנה אותם.

על המחבר / המחברת

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

3 תגובות

  1. אלי
    אלי אוגוסט 09 2017, 13:21
    אני שמח שאתה חד וברור בנושא

    אני חושש שבעוד שנים ספורות יהיו לנו רמטכ"ל, מפקדים, ושופטים צבאיים מסוג אחר לגמרי.אנחנו בדרך לשם.

    השב לתגובה
  2. משה ענתבי
    משה ענתבי אוגוסט 10 2017, 18:45
    העם נגד מערכת המשפט

    וזה אומר שמערכת המשפט תשתנה ותקרוס לא עוד הרבה זמן

    השב לתגובה
  3. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון ספטמבר 22 2017, 12:23
    נדמה לי ששופטיו של אלאור לא הכריעו בעניין

    הניטרול של המחבל אלא במניעיו של אלאור. הוא לא שכנע את השופטים שפעל מתוך חשש לאפשרות שהמחבל יכול להמשיך ולפגע.
    מכל מקום, בכיוון הצעתך, המערכת תצטרך להגדיר היטב מה זה "מנוטרל". למשל, האם מחבל שביצע פעולות איבה ונורה ויש חשד סביר שהוא לובש חגורת נפץ ייחשב כמחבל מנוטרל?
    דרך אגב, אם יש צורך בהגדרת בסיס לאמנה בין-לאומית חדשה, אז האמנות הקיימות אינן מספיקות ומניין שאבו השופטים את הכרעתם?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

Do NOT follow this link or you will be banned from the site!