JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מנעמי השלטון

שלטון נתניהו כדרמה יוונית

מנעמי השלטון ראש הממשלה בנימין נתניהו
אוגוסט 10
10:44 2017

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט).

בראשית מאמר זה ברצוני להזכיר לקורא שני מושגים ידועים מעולם הפילוסופיה והתרבות היוונית: הדוניזם והיבריס (מתוך ויקיפדיה).

הֵדוֹנִיזְם או בעברית נֶהֶנְתָנוּת, היא גישה בתורת המידות בפילוסופיה, הגורסת כי תכליתו וסיבתו של כל מעשה אנושי הוא התשוקה להנאה. כהגדרה, העונג הוא התגלמות הטוב, והכאב – התגלמות הרע. לצורך העניין, עונג נחשב כסיפוק של כל תשוקה שהיא (גופנית ושאינה גופנית), וכאב – צער או סבל מכל סוג.

אריסטיפוס גרס כי ההנאה מהווה את הטוב העליון. אפיקורוס טען בנוסף, כי ההנאה הרוחנית היא מעל להנאה החושית שתלויה רבות במקרה ולא ברצון. הוא גם קבע שאין שום הנאה פסולה כשלעצמה. עקרונות אלו של אתיקה מטריאליסטית שימשו כנשק במלחמה נגד מוסר של ויתור, צווי חובה ומְגַנֵּי ההנאה החושנית. לתפיסה זו מיוחס פרדוקס ההדוניזם (בהתאם), שטוען שאם האדם מחפש באופן עקבי אחר האושר הוא לא ישיג אותו, לעומת זאת אם יעשה מעשים שאינם מכוונים לאושר אישי, יגיע לאושר. בימינו קיים גם פירוש שלילי לכינוי הדוניסט כרודף תענוגות והנאה.

היבריס במובנו המודרני, משמעו גאווה וגבהות־לב מוגזמים, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה. המושג נקשר בחוסר ידיעת ההיסטוריה ובחוסר ענווה.

אריסטו הגדיר את רגש ההיבריס כך: "ההיבריס הוא עשייתם של דברים או אמירתם במטרה להשפיל את מושאם, לא לשם רווח כלשהו לאומרם, אלא לשם סיפוק עצמי בלבד. ההיבריס אינו נועד לנקום עלבונות מן העבר; זוהי הנקמה. ההנאה שבהיבריס, זו סיבתה: בני האדם סבורים שאם ינהגו בגסות בזולתם, קרנם תעלה".

להבנת ההגדרה הזו, חשובים המושגים היווניים של כבוד ובושה. לפי השקפתו של אריסטו, מעשה של היבריס הוא מעשה המבייש את קורבנו על לא-עוול-בכפו, למען מילוי הסיפוק של עושה המעשה.

ההיבריס היה פשע באתונה הקלאסית, וכלל עבירות שונות, למשל כאלה שהיו נקראות בימינו תקיפה, תקיפה מינית, הונאה וגניבה.

ההיבריס מתואר לעתים קרובות בתור שגיאתן (άμαρτία) של הדמויות בטרגדיה היוונית, והסיבה לחורבנן, או הנמסיס שלהן, כלומר הגמול ההולם על חטאיהן. אלא שהטרגדיה מייצגת רק חלק קטן ממקרי ההיבריס בספרות היוונית, וברוב המקרים ההיבריס מתייחס לעבירות שבין אדם לחברו.

ועתה לענייננו ולימינו אנו, לאור ההגדרות הללו של הפילוסופים היוונים הקדומים – אנו, כצופים בהצגה שסביבנו, האם דרושים לנו הסברים? הרי בני אנוש לא השתנו במהותם במשך אלפי השנים האחרונות, אנו עדיין מחפשים אחר האושר דרך הנאה ועונג וסיפוק של תשוקות פיזיות (סיגרים, שמפניה) או על ידי חיפוש הנאה רוחנית, כמו אידיאליסטים פוליטיים שהובילו רעיון, סופרים, משוררים, אומנים, ואנשים העושים טוב לסביבתם.

וההיבריס? אם במובנו העתיק (פגיעה בזכויות הזולת) או אם במובנו העכשווי של גאווה וגבהות לב מוגזמים, מה נשאר לא ברור?

ועתה כשמרבית המחזה כבר מאחורינו, אנו ממתינים לאפילוג, לסיום המחזה, אמנם במתח מסוים כי מה שיתרחש בסוף עדיין לא כולו נהיר, אם כי העלילה מובילה לכיוון צפוי, כמו ב"כרוניקה של מוות ידוע מראש" של גבריאל גארסיה מארקס.

ניתן לאמור כבר בשלב זה של המחזה שמדובר בטרגדיה מעולה, מחזאי מן השורה הראשונה וללא ספק שחקן ראשי משכמו ומעלה.

האווירה בתיאטרון לצערנו קצת עכורה כי הקהל (אנחנו) משמש גם כקהל וגם כקורבן במחזה אימים זה, פרט שעדיין מרביתנו לא הפנימו.

על המחבר / המחברת

Avatar

אילון גנור

ד"ר לרפואה. יזם סדרתי של חברות טכנולוגיות בתחום האינטרנט והרפואה. אמן בוגר המדרשה לאמנות בית ברל.

13 תגובות

  1. יונתן טל.
    יונתן טל. אוגוסט 10 2017, 17:58
    הגבלת תפקיד הראש.

    מאמר מצוין, זה קורה מאחר ואין הגבלה של שתי קדנציות או סהכ לא יותר מ10 שנים.

    השב לתגובה
  2. חנן תלם
    חנן תלם אוגוסט 10 2017, 18:43
    בעיני ההגדרה הנכונה היא .....

    קומדיה שחורה.

    השב לתגובה
  3. עוזי רבים
    עוזי רבים אוגוסט 11 2017, 00:49
    אכן, מחזה איימים

    כל הכבוד אילון. אני מזדהה לחלוטין עם דבריך הנכוחים. אכן, אנחנו צופים בסוג של מחזה אימים, בתקווה שאחד הסדרנים בתיאטרון לא יתקע סכין בגבנו

    השב לתגובה
  4. איציק נחמיאס
    איציק נחמיאס אוגוסט 11 2017, 13:14
    אתם צודקים שהרוב לא בהכרח צודק

    אבל אתם שוכחים שהמיעוט בוודאי שלא בהכרח צודק

    השב לתגובה
  5. הפרשן
    הפרשן אוגוסט 11 2017, 21:35
    אין לזה קשר לתיאטרון או תרבות

    מתקרב לחוסר תרבות לחלוטין

    השב לתגובה
  6. חנה ב.
    חנה ב. אוגוסט 12 2017, 11:45
    קצר

    וקולע

    השב לתגובה
  7. נתנאל חן
    נתנאל חן אוגוסט 13 2017, 18:44
    יש לי שתי מילים מוצללחות יותר לתאר את המצב

    אני חוסך מכם את המילים הבוטות האלה.

    השב לתגובה
  8. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 13 2017, 23:01
    מחזה אימים

    אילון היקר,
    לא הצבעתי לנתניהו וגם לא אצביע בעתיד.
    אבל להשתמש בהסברים מתוך גוגל (או טקסטבוק אחר) כדי לתאר מהם הדוניזם והיבריס ולקשור אותם בדרך דמגוגית עם איזשהו מחזה דמיוני זה פשוט פיספוס מנטלי.
    איפה אתה רואה מחזה אימים? אולי בקרב השבט הלבן הסוציאליסטי שקיבינימט גנבו לו את השלטון?
    מה הטרגדיה – שבוז'י לא נהיה ראש ממשלה?
    ונכון השחקן הראשי הוא משכמו ומעלה. עובדה. ישראל סתומה בכסף. כולם באים לפה ורוצים להיות חברים שלנו.
    אכן מחזה אימים. מי היה מאמין?

    השב לתגובה
    • אילון גנור
      אילון גנור אוגוסט 14 2017, 12:45
      תשובה למר דגני

      מר דגני שלום
      לא מפתיע כי פתחת את תגובתך באמירה "לא הצבעתי לנתניהו וגם לא אצביע בעתיד" אמירה שהינה פוליטית ביסודה. בהמשך קריאת תגובתך הדברים מתבהרים.
      בהמשך קריאת דבריך ניכר מעין זלזול באמירה " אבל להשתמש בהסברים מתוך גוגל (או טקסטבוק אחר) כדי לתאר מהם הדוניזם והיבריס ולקשור אותם בדרך דמגוגית עם איזשהו מחזה דמיוני זה פשוט פיספוס מנטלי."
      ציינתי מפורשות כי ההגדרות נלקחו מויקיפדיה שהינה אנציקלופדיה מקוונת ויכולתי באמת לקחת הגדרות אלו גם מאנציקלופדיה בריטניקה או מהאנציקלפודיה העברית, עשיתי זאת כי רציתי להרחיב את בסיס הידע של הקורא להבנת שני המושגים "הדוניזם" והיבריס" מעבר לידע המקובל של נהנתנות וגאוותנות שהן ההסבר היותר פשטני המקובל.
      למען האמת הייתי שמח אם גם אתה בעת שימושך במילים ממקור יווני כמו דמגוגיה היית משתמש בה לא בפשטנות טועה. כן גם זו מילה שנלקחה מיון העתיקה ומשמעותה: " דמגוגיה היא שיטת שכנוע מניפולטיבית, המשמשת להעברת מסרים נכונים או שקריים בהתבסס על פנייה לרגש ובפרט לפחד. דמגוגיה נעשית לרוב באמצעות אזכור סלקטיבי של עובדות והיא שונה משיטות רטוריות אחרות כמו הומור וסרקזם."
      לאור הגדרה מדויקת זו במה פשעתי? האם שיקרתי בדברי? האם לא מתבצעות חקירות רבות כעת בסביבתו של ראש הממשלה? האם זו מניפולציה שלי? האם פניתי לציבור תוך הפחדתו? או לפאן הרגשי? לדעתי דווקא פניתי לשכל הישר ודיברתי על הפאן המוסרי בלבד.
      הלאה,אמרת: "פיספוס מנטלי" את המילה פיספוס עוד הבנתי אבל מנטלי? כשמדברים על מנטלי מדברים על "נפש , אופי, אישיות, מדברים על בריאות מנטלית על חוסן מנטלי למה רמזת?
      ואז אתה כותב:
      "איפה אתה רואה מחזה אימים? אולי בקרב השבט הלבן הסוציאליסטי שקיבינימט גנבו לו את השלטון?
      מה הטרגדיה – שבוז'י לא נהיה ראש ממשלה?"

      ואני מבין מדבריך אלה שאכן פיספסתי במאמרי לחלוטין הייתי צריך כנראה להיכנס גם להסברים והגדרות של מהות הטרגדיה היוונית הקלאסית , אבל אצלך טרגדיה היא יכולה להיות אך ורק פוליטית "שלי" "שלך" מוסר הוא לא נושא לטרגדיות ובהמשך אתה גם מעמיד לנו את סולם הערכים שלך –כסף!

      אתה כותב באופן ברור "עובדה. ישראל סתומה בכסף. כולם באים לפה ורוצים להיות חברים שלנו."
      אהה, כסף זה הענין! וזה כנראה הענין היחיד החשוב לך.
      יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה אבל הארכתי גם כך רק אוסיף שמסקנותיך בקשר ל"שבט הלבן " שגויות מן היסוד גם כן (לגבי) נצר אני למשפחת מזרחי שהתישבה בארץ ב 1650 וסביו וסבתו של אבי ז"ל היו ממיסדי אחוזת בית.
      בברכה
      אילון גנור

      השב לתגובה
  9. ח.
    ח. אוגוסט 14 2017, 20:36
    כל מהגורת חדשות רק מחזקת הטיעון שלך

    מה יהיה?

    השב לתגובה
  10. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 15 2017, 18:11
    אילון גנור הנכבד

    תודה על תגובתך לדבריי. אתה צודק שמצאת בדבריי הרבה פוליטיקה ואתה גם צודק שאבחנת בדבריי חשיבות רבה לכסף. נכון – אני משייך את עצמי לאסכולה הראליסטית במדע המדינה (political science)מבית מדרשו של הנס מורגנטאו. אגב – גם מאמרך כולו עוסק בפוליטיקה ויש לו נגיעה מסוימת בלבד במוסר.
    אני טוען, בלי זלזול כפי שאתה כותב, שההסברים מהם הדוניזם והיבריס במאמרך באים לאשש, באופן דמגוגי, את טענתך העיקרית נגד ראש הממשלה.
    שים נא לב שבינתיים לא הוכח דבר. הכל מתבסס על שמועות. כולל מה שנכתב בעיתונים. יש לי הרושם שאתה מושפע מן העיתונים ולכן כתבת את מה שכתבת. ימים יגידו. אבל לנסות ליצור באופן פיקטיבי את מה שנעשה כיום בישראל במילים ובקונוטציה שאתה הצגת – זו טעות חמורה. אין לי ספק שהדבר נעשה בתום לב. אני אפילו יכול להבין מדוע. באמת אכפת לך ממה שנעשה כאן. אולם לא מוכרחים לראות דווקא את רבע הכוס הריקה.
    ואומר לך עוד דבר – דווקא בישראל יש לציבור האזרחי כוח לסלק ולאסור שליטים מושחתים. אתה יודע מי הם. לא בטוח שבמדינות מתוקנות אחרות עושים את זה באופן כל כך מתקדם.

    השב לתגובה
  11. אילון גנור
    אילון גנור אוגוסט 16 2017, 16:16
    תגובה שניה ואחרונה למר דגני

    מר דגני שלום,
    תחילה היססתי אם יש טעם לענות לדבריך ברם לאחר מחשבה והתיעצות עם חבר אשר את דעתו אני מעריך החלטתי בסופו של דבר בכל זאת לענות.
    בשנת 2006 בגיל 56 הלכתי ללמוד אמנות. סיימתי את לימודי ב 2008. מאז ומעולם אהבתי אמנות שהיא תחום רחב שנוגע בפילוסופיה,על כלל נגזרותיה כמו אתיקה ועוד) אסטטיקה, וכמובן היסטוריה של התרבות כולה על שלל מגווניה הרבים ספרות, מוזיקה, מיתולוגיה יוונית (או אחרות) וכמובן יותר ספציפית לגבי תחום התענינותי תולדות הצילום והתפתחות אמנות הצילום מאז המצאתו ב 1837.
    נדהם אני כל פעם מחדש בעת ביקורי מעת לעת בתערוכות אמנות (צילום בעיקר אבל גם אמנויות פלסטיות אחרות) כיצד אנשים ללא כל ידע קודם חורצים משפט על איכותה ותכנה של תערוכה. אפשר כמובן להבין יחס אישי של "אוהב" "לא אוהב" מהבחינה הויזואלית אולם קשה לקבל ביקורת אמנותית רצינית מאדם שמעולם לא למד את הנושא ואשר אין לו פרספקטיבה רחבה של ידע בתחום.
    דומה הדבר גם בתחום השפות הרי לא היינו מצפים מאדם ששפתו עברית להיכנס בויכוח סוער אם אדם אחר ששפתו היחידה היא שפה אחרת כי הלא אין להם שפה משותפת וגם אם לעיתים יש מילים שנדמות "גלובליות" ניתן להניח שמובנן המקורי באנגלית למשל אינו זהה למובנה המושאל לעברית. למשל המילה טקסיס ביוונית משמעותה (למיטב ידיעתי ) הינה "תנועה של בעל חי" המילה הועברה לשפות אחרות וכולנו מתכוונים למונית כשאומרים טקסי,יש כמובן עוד דוגמאות רבות מספור.

    לצערי אנחנו חיים בעידן בו המדעים ההומניים זוכים לזילות לאור סיבות שלא אכנס כעת לדיון על נסיבותיהם, וכך רואים אנו את החוגים של מדעי הרוח הולכים ומצטמקים ומאידך אנשים מדיסיפלינות אחרות "פרגמטיות יותר" לכאורה לוקחים בעלות על "הבנת" מדעי הרוח וזאת למרות חוסר הבנתם המוחלטת הנובע מזילזול ומבורות גרידא. הבעיה היא גדולה ועמוקה מאד ושווה אולי מאמר נפרד.
    את תגובתך אני משייך ל:"אני מדבר בחיטים ואתה עונה בשעורים" .
    אינך מבין את שפתי ואת התחום ומתעקש אתה לערוך דיון פוליטי פשטני כשלי אין ענין בויכוח הזה איתך,שוגה אתה שנית בשימושך המאד לא נכון במילה דמגוגיה ובהשלכתה על טיעוני, שוגה אתה גם במאד בהגדירך את מאמרי כפוליטי בכעיקרו ולא מופתע אנוכי בהיותך איש שמגדיר את עצמו כאסכולה ריאליסטית של מדעי המדינה, תחום ללא ספק חשוב אבל הוא בודאי לא תחום שעוסק במוסר ואתיקה ומחזאות יוונית (או פילוסופיה יוונית) כן אגב, גם שימושך במילה טרגדיה הוא שימוש פשטני ולא נכון ומשתמש רק בסופו של המחזה שלרוב הינו אכן אסון אבל עיקר הענין היא ההתרחשות עצמה והדיון בשאלות הקיום האנושי (ראה כאן יותר:
    https ://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%93%D7%99%D7%94
    אין אנו דוברים באותה שפה ולכן אין בדיון ביננו מפגש מוחות וכתבתי זאת בעיקר עבור הקוראים הנוכחים בדיון הזה
    בברכה

    אילון גנור

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 17 2017, 01:44
      אילון גנור היקר

      תודה על תשובה שנייה ואחרונה.
      כיוון שאתה בקיא בתולדות יוון אולי אתה זוכר מי שרד יותר – אתונה או ספרטה?
      בתשובתך השנייה והאחרונה אתה מייתר את הצורך בתשובתי. תשובתך מדברת בעד עצמה ומראה עד כמה מלל שראשו בעננים מנותק מקרקע מציאות ועלול להביא לאסונות – כפי שלמדנו מההיסטוריה היהודית.
      אני מאד מכבד מדעני רוח ותערוכות ציורים. באמת. אולם אל לנו להתבלבל, כי דברי העומדים ברומו של עולם עלולים לבלבל את הפלבאים.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!