JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מסנטה ועד סנטו

יריד הספרות בסנטו דומינגו

מסנטה ועד סנטו ד"ר קלאודיה הרננדז (מימין) ואוליבו דה ליאון, נשיא בית הספר לעיתונות ברפובליקה הדומיניקנית (משמאל)
ספטמבר 14
19:30 2017

יותר מחמש מאות שנה לאחר שכריסטופר קולומבוס נחת בסנטו דומינגו, נחתי שם גם אני, בחודש ספטמבר אשתקד, על מנת להשתתף ביריד ספרות בין-לאומי. ומכל הנושאים שבעולם, דנתי בהתלהבות עם נח גל-גנדלר, איש משרד החוץ, דווקא בתבוסה הבלתי נשכחת שהנחילה הפועל חיפה לבית"ר ירושלים בשנת 1972, כאשר החלוץ הצעיר והאלמוני בני אלון הבקיע רביעייה במשחק אחד.

גל-גנדלר, יליד קריית חיים, התגלה כידען בלתי מצוי כמעט בכל נושא שעלה בשיחה בינינו. מזוויות הצל והמים במיטאד דל מונדו הסמוכה לקיטו באקוודור, ועד כדורגל, גיאולוגיה, ארכיאולוגיה וגם כמובן ספרות, שלשמה התכנסנו שם. גל-גנדלר גם סיפר לי בהרחבה על ידידותו עם הסופר סמי מיכאל, עוד מן הימים שבהם הם עבדו יחדיו בשירות ההידרולוגי.

גל-גנדלר נחת בסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה הדומיניקנית, כדי להחליף למשך חודש את דני סבן, השגריר הקבוע שם שיצא לחופשה, ונשאר לעוד כמה ימים כאשר סבן שב מחופשתו. כל שיחה אתו הייתה מרתקת. גל-גנדלר כיהן בעבר כשגריר ישראל בבולגריה וכמה מהאנקדוטות שסיפר לי יכולות להיכלל בכל רומן שמכבד את עצמו.

למחרת נחיתתי בסנטו דומינגו נתבקשתי להזדרז להגיע ליריד, שנפתח באותו היום, אבל כשהגעתי לשם כבר בשעת בוקר, גיליתי מה שמוכר לכל מי שחרש את דרום אמריקה. בחלק זה של העולם ללוח הזמנים יש חוקים משלו. שום דבר בעצם לא היה מוכן.

מאות פועלים פרקו קראוונים שהיו אמורים לשמש כביתני היריד של הוצאות הספרים האורחות והשגרירויות הזרות, העמיסו ופרקו ציוד, והמהומה הייתה גדולה. כששאלתי כמה מהפועלים אם הם יודעים במקרה היכן ממוקם הביתן הישראלי, הם הביטו בי ברחמים כמו על עב"ם שנחת מהחלל החיצון. "תבוא בערב", הציע לי לבסוף מישהו שחמל עליי, אבל גם כשחזרתי בערב לא מצאתי את ידיי ואת רגליי בשבילי היריד.

הבלגן המאורגן הזה הוא חלק מהחן הקריבי הזה, שאני יודע לשחות בו היטב, וידעתי שאני לא צריך להתרגש יתר על המידה. ואכן, עד לשעות הערב הצליחו המוני הפועלים ממש ברגע האחרון להציב יריד ענק.

בינתיים, כדי שלא לבטל את זמני, נסעתי לשגרירות כדי לפגוש את השגריר דני סבן. כמעט בכל מקום שבו אני נוחת במרכז או בדרום אמריקה, אני פוגש את דני סבן. בקיטו הוא פתח בפניי את דלת השגרירות וגם את דלת ביתו יחד עם אשתו רבקה, להשתתפות באחד מסדרי הפסח המהנים שבהם השתתפתי בחיי, ואני זוכר במיוחד לטובה שהוא היה הראשון שעודד אותי להוציא לפועל את מיזם האנתולוגיות שפרסמתי בשפה ספרדית, שבהמשך קיבל רוח גבית מאיש משרד החוץ אייל סלע. לאחר מכן פגשתי את סבן גם בתפקידיו הבאים, כשגריר ישראל בקוסטה ריקה ועכשיו גם כשגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית. סבן כיהן כשליח משרד החוץ גם במדינת נוספות באמריקה הלטינית, ואם אינני טועה הוא איש משרד החוץ שכיהן במספר התפקידים הגדול ביותר באזור זה של העולם, שמקצת מהדיפלומטים שנשלחים אליו רואים משום מה את השירות בו כ"עונש".

בדרך כלל סבן הוא אדם ידידותי מאוד, שיודע להעניק תחושה של בית לכל מי שמתארח בשגרירות שבה הוא מכהן, אבל הפעם הוא קיבל אותי שלא כהרגלו בלשכתו בפנים קצת נפולות. "אשת היחסי הציבור וקשרי התרבות שלנו חלתה במפתיע," שח לי סבן המודאג, "והיא לא הצליחה לארגן עבורך שום דבר חוץ מההרצאה שנקבעה ליריד."

במצבים כאלה מוטב כמובן ללכת לטייל במלקון המוזנח של סנטו דומינגו, ולצפות מצד אחד במפרץ הענק שבו נחת קולומבוס ומצד שני במלונות הפאר, שבכולם כמעט יש קזינו מפואר עוד יותר, שאילו הם היו ניצבים שם בשנת 1492, אנשי צוותו של קולמבוס היו עלולים להקדיש את זמנם רק לרולטה במקום להפיח רוח במפרשי הגילויים של אמריקה, וכן במרכז העתיק והיפה של העיר, שכמעט כל מבנה בו קשור לכאורה לקולומבוס.

אבל אני לא שכחתי את ההתחייבות שלי לנסות לסייע בהפצת הספרות הישראלית. בעזרת מכשיר סלולאר אחד קטן שהשאיל לי סבן וכמה קשרים טובים שלו ושלי, מביקור בעבר ברפבוליקה הדומיניקנית, סייעתי לשגרירות להעמיד אג'נדה עמוסה בפעילויות ביריד ובעיקר מחוצה לו, שכללה מפגשים רבים שהתקיימו באוניברסיטאות בסנטו דומינגו ובעוד שלוש ערים ברחבי הרפובליקה הדומיניקנית – סנטיאגו, מוקה ואסואה – ובסיכומו של דבר היה זה אחד הביקורים הספרותיים המהנים והמוצלחים ביותר שחוויתי מעודי.

סייעה לי מאוד גם העובדה שבתושבי הקריביים אני רואה מעין אחים אבודים שלי. אנשים בהחלט לבביים שמעניקים לך את התחושה כאילו כל החיים הם רק ישבו והמתינו שתתקשר אליהם ותבוא להרצות אצלם על ישראל, או שתציג את אחד מסרטיך על תולדות האנוסים, כאילו הם לא שמעו ממך אף מילה כבר כמה שנים.

באוניברסיטה של העיר אסואה, שהזכירה לי כמה מהעיירות המנומנמות של קובה שעדיין חיות באווירת המאה ה-19, אירח אותי הרקטור והסופר רפאל וירחילו לופז, איש לבבי ומשכיל מאוד, שמאמין כנראה שלא רק הצבא צריך לצעוד על קיבתו אלא גם הספרות. אף שטרפתי ארוחת בוקר אחת, הוא התעקש להאביס אותי בארוחה שנייה, ואחרי ההרצאה מיד הזמין אותי לארוחת צהריים שגרמה לי לעלייה מדאיגה במשקל.

למעשה, אני עשוי לזכור את הביקור בעירו בזכות הארוחות הדשנות, אבל לא רק. הרקטור הידידותי דאג גם לקיום אירוע מוצלח שבו הרציתי על העיר ירושלים והספרות שנכתבת עליה, והצגתי את הסרט התיעודי שביימתי בשפה הספרדית "אל אולטימו רינקון", העוסק בפרק מיוחד בתולדות הספרות בדרום אמריקה.

במפגש הזה, שהתקיים לעיני קהל רב, השתתפו כל נכבדי העיר ולא רק מרצים וסטודנטים. דיאלוג תרבותי בין ישראל לדרום אמריקה היה בדיוק מה שתושבי העיר ביקשו לעצמם, והם הזדהו מאוד עם שני החלקים של המשוואה. כמה מהם אמרו לי: "אנחנו חולמים לבקר בירושלים. ובקשר לסרט, הרגשנו שאתה עושה אותו על העיר שלנו ועל כמה סופרים שהיו לנו פה."

בארוחה בלתי נשכחת זכיתי גם באוניברסיטה האוונגליסטית של העיר סנטיאגו, שאליה נסעתי בחברת ד"ר קלאודיה הרננדז, כמרית אוונגליסטית המעריצה את ישראל, ובנה איזאק. אף שיצאנו לסנטיאגו באיחור של כמעט שעתיים וטעינו בדרך לפחות פעמיים, בכל זאת הגענו פחות או יותר בזמן למפגש באוניברסיטה, שהיה המפגש השני שד"ר קלאודיה הרננדז סייעה לארגן, וכל זאת לאחר המפגש באוניברסיטה נסיונאל האוונגליסטית של סנטו דומינגו, שהיה בהנחייתה של סגנית הרקטור סנטה גוזמן.

כשסיימתי להרצות באוניברסיטה של העיר סנטיאגו את ההרצאה על ירושלים, שלוותה אף היא בהקרנת הסרט "אל אולטימו רינקון" על תולדות הספרות, הוזמנתי על ידי מנהל האוניברסיטה ד"ר חוסה ואנדרלינדר לסעודת צהריים דשנה. כל ניסיונותיי להסביר שמחכים לי להרצאה אחרת, לא הועילו כלל וכלל. האירוח היה כיד המלך.

משם טסתי לאולם אחר, שם חיכו מאות מעריצי ישראל למפגש שכלל שירה וריקודים בעברית, שגם בו הרציתי על ירושלים והצגתי סרט תיעודי אחר בבימויי, הפעם על תולדות האנוסים ("אמריקה לדינה"). עם הקהילה הזאת של חסידי ישראל, שבראשה עומד ד"ר רודי מרקדו, כבר נפגשתי כמה שנים קודם לכן, וכל מפגש איתם תמיד מרגש.

גם באוניברסיטה של העיר מוקה הרציתי על ירושלים, ושם סייעה לארגון האירוע הנשיאה לשעבר של "קלוב שלום" ברפובליקה הדומיניקנית ובוגרת קורס מש"ב של משרד החוץ, אורקידיאה קפאיין, שאותה הכרתי בביקור קודם.

דני סבן עודד אותי לנסוע להיכן שאני רק יכול, והמפגשים האלה בערי השדה לימדו אותי פעם נוספת שקשרי התרבות הטובים ביותר בדרום אמריקה נרקמים דווקא בערי השדה ולא בהכרח בערי הבירה או בערים הגדולות, ושם גם נעשית למעשה ההסברה הטובה ביותר לישראל. הקהלים שם ידידותיים יותר לישראל ולאורחיה מאשר בערי הבירה, וגם מכירים טובה על כך שישראלי טורח להגיע לשם.

גולת הכותרת של הביקור הייתה ההרצאה ביריד עצמו. לפניה הייתי קצת סקפטי וחששתי שיגיעו רק בודדים. דקות אחדות לפני השעה המיועדת, אכן היינו שם באולם רק דני סבן ואני. אבל בתוך זמן קצר, שאפשר לכנותו בגבולות האיחור האקדמי, התמלא האולם הגדול כולו מפה לפה, וזו הייתה הפתעה בהחלט נעימה.

את הביקור ביריד בסנטו דומינגו סיכמתי לעצמי בכותרת "דה לה סיודאד סנטה א לה סיודאד סנטו (דומינגו)", משחק מילים בספרדית שפירושו מעיר הקודש (ירושלים) אל העיר סנטו (דומינגו) – כותרת המשקפת את רוח הביקור, שבהחלט השאיר אצלי טעם של עוד.

בביקור הזה נזכרתי מחדש כשקראתי על ה"ביקור" של ההוריקאן "אירמה" באי, שהותיר אחריו נזקים רבים. כולי תקווה שהרפובליקה הדומיניקנית תוכל להתאושש מנזקי הסופה הזאת.

4 אנשים

באירוע באוניברסיטה האוונגליסטית

ראו קישוריות למאמרים קודמים על ירידי ספרות:

https://www.jokopost.com/thoughts/14860/

 https://www.jokopost.com/thoughts/14787/

*

הסופר ירון אביטוב הוזמן כאורח יריד הספרות בסנטו דומינגו מטעם שגרירות ישראל ברפובליקה הדומיניקנית ומשרד החוץ.

 

הצילומים באדיבות Claudia Hernandez

על המחבר / המחברת

Avatar

ירון אביטוב

סופר, מבקר ובמאי סרטי תעודה.

14 תגובות

  1. צ
    צ ספטמבר 15 2017, 12:32
    למה ירידי ספרים בעידן האלקטרוני

    הסרים כבר און ליין.

    השב לתגובה
    • דיפלומט
      דיפלומט ספטמבר 15 2017, 18:45
      ירידי ספרות

      הרשה לי לתקן, מאמר זה, אם קראתי נכון, מתאר פעילויות רבות שהן מחוץ ליריד. בנוסף, הספר האלקטרוני לא תפס תאוצה בישראל ובטח שלא בדרום אמריקה. ירידי ספרות הם מפגש תרבותי וחברתי חשוב מאין כמוהו באזור זה של העולם וגם באירופה ואמצעי הסברתי טוב עבור ישראל.מגיעים אליהם מבקרים רבים, וטוב שכך.

      השב לתגובה
      • מסכים
        מסכים ספטמבר 19 2017, 14:35
        ובנוסף ספר אלקטרוני מקהה הרגשות

        שעוטפים את הקורא של ספר פיזי

        השב לתגובה
  2. ניר
    ניר ספטמבר 15 2017, 17:10
    ספרות

    שמחתי לקרוא על ישראלים שפועלים למען הספרות הישראלית גם בחו"ל.נהניתי.

    השב לתגובה
  3. מאיר דיין
    מאיר דיין ספטמבר 16 2017, 01:36
    פעילות עניפה לטובת הספרות

    רשימה משעשעת אך גם מלמדת משהו על ספרות, יצירה, ישראל ודרום אמריקה.
    נהניתי מכל מילה של ירון אביטוב, שנראה שאכן הוא עושה הכל לטובת הספרות.

    השב לתגובה
  4. ךץ
    ךץ ספטמבר 17 2017, 13:42
    עושה רושם שיראל מתאמצת לקדם יחסיה

    בדרום אמריקה. ראו ביקור נתניהו בשבוע שעבר. אבל בסופו של דבר אני חושב שעם הכל ועם אהבת ירושלים והתנך הם נגדנו.

    השב לתגובה
  5. זיסי
    זיסי ספטמבר 17 2017, 15:05
    יריד

    כנראה שיותר כיף להשתתף ביריד בסנטו דומינגו מאשר בישראל… סופר שיודע… בכל אופן, ברכות על המאמר ועל העשייה

    השב לתגובה
  6. בלאקוול
    בלאקוול ספטמבר 17 2017, 17:27
    ישראל היפה ואמריקה הלטינית אחרת

    תענוג היה לקרוא את המאמר הצבעוני והקולח של אביטוב שאפשר לי להרגיש כאילו אני שותף לחוויותיו של הכותב, רואה אתו את הנופים, חוזה באור פניהם של מארחיו הלבביים, ומתענג בארוחות אקזוטיות.
    אביטוב מוכיח שוב שיש ישראלים, בין אנשים פרטיים כמו אביטוב ובין אנשי משרד החוץ, שעושים כל כך הרבה לקירוב לבבות דרך הספרות והתרבות, וגם מרגש לדעת שיש גם אמריקה לטינית אחרת: שנותנת מקום להשכלה, שיש בה פתיחות לזרים ומניחה בצד את הלאומנות, התוקפנות והפוליטיקה הדלוחה.

    השב לתגובה
  7. טוטי
    טוטי ספטמבר 18 2017, 13:09
    קשה להרבה חמוצים להודות

    נתניהו משפר יחסינו עם ארצות דרום אמריקה ותראו מה קרה בשבוע שעבר!

    השב לתגובה
    • רותי
      רותי ספטמבר 22 2017, 16:40
      מאמר

      מה הקשר של המאמר הזה לנתניהו? אני קראתי כאן על ספרות, ובוא לא נערבב בשר בחלב. מאמר מעניין, תודה.

      השב לתגובה
  8. לאה פרישברג
    לאה פרישברג ספטמבר 20 2017, 01:03
    שאפו לסופר ירון אביטוב

    מאוד נהניתי לקרוא את רשימתו מאירת העיניים של הסופר ירון אביטוב, המתבל את כתיבתו בהומור דק ובאנקדוטות עסיסיות.
    אביטוב, המשמש זה שנים טרובדור בלתי-נלאה של הספרות הישראלית, פועל בנמרצות ובדרכים יצירתיות כדי לקרב את הקהל הלטיני לספרות הישראלית ולהעמיק את השיח התרבותי עמו.
    מחמם את הלב לדעת שבאירועים תרבותיים ובירידי ספרות בינלאומיים באמל"ט, מגלים הלטינים פתיחות וסקרנות ואף אהדה לא מבוטלת לספרות הישראלית ולחיי התרבות בארץ. כן ירבו!

    השב לתגובה
  9. אורלי
    אורלי ספטמבר 22 2017, 13:39
    הפנית חברה

    קריאת המאמר שימחה והעציבה אותי בו זמנית. מקור השמחה היתה בצבעי החוויה שירון מעביר במילותיו כך שהרגשתי כל רגע, כל ריח, כל תנועה באופן כל כך חי ומסקרן, העצב הוא על העובדה שיש קנאה בליבי. שירון, ואני מתארת לי שאינו היחיד, חיים בעולם שהגבולות שלהם הם בעשיה ולא במדינה, שמעזים ליחיות באמת, את עצמם, ניראה שירון מחובר לנשמתו לרצונותיו, לעצמו. ככה בפשטות ומשם ממריא!! ירון,ממש השראה. תודה ששיתפת אותי.
    אורלי

    השב לתגובה
  10. אהרון נגיד
    אהרון נגיד אוקטובר 15 2017, 13:23
    יש עוד דברים חשובים בדרום אמריקנה

    מלבד ירידי ספרות ונציגים ישראלים בהם, גם אם הם מכובדים כשלעצמם

    השב לתגובה
    • פישהנדלר
      פישהנדלר נובמבר 15 2017, 09:27
      תגובה

      כן ! הקרב על התודעה
      ולספרות כתמצית הרוח האנושית
      יש מקום של כבוד גם באמריקה הלטינית

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!