JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שלושים שניות מעל טוקיו

הגיחה האמריקנית ששינתה את פני המערכה

שלושים שניות מעל טוקיו ג"ימי דוליטל (במרכז עם כובע קצין) עם אנשיו על נושאת המטוסים בדרך להפצצה צילום: ממשלת ארה"ב commons.wikimedia.org
נובמבר 06
19:30 2017

בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ארה"ב נמצאה בשפל צבאי ומורלי. במתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור איבדה ארה"ב 12 ספינות מלחמה, 188 מטוסים ו-2459 חיילים ואזרחים, היפנים כבשו שטחים וארה"ב נאלצה לסגת קרקעית במזרח הרחוק. בשל נסיגות אלו לא יכלו האמריקנים לבצע תקיפות אוויריות על אדמת יפן, שכן טווחי הטיסה של המפציצים שהיו אז ברשותם, היו קצרים מידי.

בחיל האוויר האמריקני הועלה רעיון מטורף בתעוזתו, שלפיו מפציצים בינוניים מדגם מיטצ'ל (25 B) יוצבו על גבי נושאת מטוסים, לקרבם מזרחה עד לטווח שממנו יוכלו להמריא לתקיפת טוקיו. חשוב להבין שהמראות מטוסים בסדר גודל שכזה מנושאות מטוסים, מעולם לא בוצעו קודם לכן. למפקד המבצע מונה סגן אלוף ג'יימי דוליטל, שהיה לפני כן טייס אזרחי מוכר וותיק. מהמטוסים פורק כל ציוד אפשרי ולא חיוני על מנת להפחית ממשקלם, ובכלל זה המקלעים, שבצריחיהם נתחבו מקלות מטאטאים שנצבעו בשחור, על מנת שייראו כביכול כקני מקלעים. צוותי המטוסים החלו להתאמן (על היבשה) בהמראות ממסלולים קצרים, כיוון שאורכו של המסלול בנושאת המטוסים, שממנה היה עליהם לצאת למשימתם, היה כ-130 מטרים בלבד.

16 המטוסים שהוצבו על נושאת המטוסים "הורנט" היו אמורים להמריא כשנושאת המטוסים תגיע למרחק של כ-400 ק"מ מטוקיו, אולם כשה"הורנט" וכוח הליווי שלה נמצאו במרחק 600 ק"מ מטוקיו, הם נתקלו בספינת קרב יפנית. אף שטובעה, חשש דוליטל שהספינה היפנית הספיקה לדווח לאחור על הימצאות המפציצים על סיפונה של נושאת המטוסים. לכן הוא החליט להקדים את המבצע ולהמריא מיד, אף שידע היטב שאף מטוס לא יצליח לשוב לנחיתה בנושאת המטוסים (בשל המרחק הרב והמחסור בדלק). זאת ועוד, היציאה החפוזה אילצה את המטוסים לצאת למשימתם ללא ציוד ניווט חיוני, משום שהמטוס שנשא את הציוד הזה הופל בדרכו ל"הורנט", ועתה כבר לא ניתן היה להמתין עד לאספקת ציוד הניווט החליפי.

ב-18.4.42 הצליחו כל 16 המטוסים להמריא עמוסי פצצות ודלק מנושאת המטוסים ולהגיע לטוקיו, ואכן ההפתעה הייתה גמורה, שכן היפנים לא העריכו אפשרות כזו וכמובן שלא נערכו בהתאם. לאחר ההפצצה פנו המטוסים לסין, ומשאזל הדלק במכליהם הם ביצעו נחיתות אונס/ריסוק בשטחים בסין שנכבשו ונשלטו על ידי היפנים. חלק מאנשי הצוותים נהרגו, חלקם נפלו בשבי היפני ואחרים, וביניהם דוליטל עצמו, ניצלו בזכות כפריים סינים שהסתירו אותם.

בשלושת החודשים שבהם חיפשו היפנים אחר הטייסים, הם הענישו את האוכלוסייה המקומית ורצחו 250,000 מהם. סגן אלוף דוליטל היה בטוח שבשובו לארה"ב יועמד למשפט צבאי, משום שאיבד את כל מטוסיו ואת מרבית אנשיו. רק בעת שובו לארה"ב נוכח ג'יימי דוליטל לדעת שבעצם הפך לגיבור לאומי. להפצצה שעליה פיקד הייתה תרומה מורלית עצומה לאומה האמריקנית כולה, ולמעשה הייתה זו נקודת המפנה במערכה כולה.

סגן אלוף דוליטל וצוותו (80 איש), שינו את הלך הרוח והמורל הלאומי בארה"ב בשלביה המוקדמים של המלחמה בין ארה"ב ליפן. מעשה הגבורה הזה הונצח בסרט "שלושים שניות מעל טוקיו". את דמותו של דוליטל גילם השחקן ספנסר טרייסי. שנים לאחר מכן יצא לאקרנים הסרט "פרל הארבור" שבחלקו האחרון מתואר המבצע כולו, ובכלל זה ההכנות והאימונים הקרקעיים שקדמו להצבת המטוסים על גבי ה"הורנט".

בשנת 1985, בהיותו בן 89, קיבל ג'יימי דוליטל, על פי החלטת הקונגרס, דרגת גנרל 4 כוכבים. הדרגה הוענקה לו אישית בטקס מרגש על ידי נשיא ארה"ב רונלד רייגן. ג'יימי דוליטל נפטר ב-27 בספטמבר 1993 (בגיל 96) ונקבר בבית הקברות הלאומי בארלינגטון.

על המחבר / המחברת

דודי ירון

דודי ירון

סופר ספרי מתח צבאיים, פרשן צבאי/ביטחוני, סא"ל מיל' במודיעין חיל האוויר.

10 תגובות

  1. טלי
    טלי נובמבר 07 2017, 06:23
    *

    אומץ ותושיה. אף אחד לא מדבר על האכזריות היפנית…וחבל שכך.

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון נובמבר 08 2017, 10:15
      לא ממש כך

      טלי לא ממש כך, רבות נכתב בנושא האכזריות היפנית במאמרים, ספרים ואף בסרטים (במאמר לא היה מקום להרחיב למרות שציינתי זאת). קבלי שתי הצצות קלות:
      http ://www.mako.co.il/pzm-magazine/army-stories/Article-c4fa8f03cca9b51006.htm

      https ://www.amazon.com/Captured-Honor-Survival-Philippines-Japan/dp/0874222605

      השב לתגובה
  2. אסא
    אסא נובמבר 07 2017, 10:12
    מעניין ללמוד כל פעם מחדש

    כמה החלטה אחת אמיצה מחוץ לקופסה יכולה לשנות את תמונת המערכה

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון נובמבר 08 2017, 10:57
      אז והיום

      אסא אתה צודק, אם כי מהכרותי כיום צבאות זרים, מהלך שכזה היום היה מצריך הליך מסובך וארוך שלא היה מאפשר ביצוע במועד

      השב לתגובה
  3. ראובני
    ראובני נובמבר 07 2017, 19:48
    איך יכול להיות ששש עשרה מטוסים

    שלא גרמו נזק מזעזע שינו את כיוון המלחמה
    איפה הפרופורציה

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון נובמבר 08 2017, 11:02
      תוצר לוואי

      ראובני, הנזק הישיר אכן היה שולי, הבנפיט העיקר שעשה את השינוי, היה המוראלי, כלומר תקיפת עיר הבירה של האויב וזאת לאחר שורה של מפלות, ומורלי הווה אומר גם בקרב הלוחמים בחזיתות, רוח קרב וכד'). בנוסף, גם היפנים נאלצו מאותה תקיפה, להקצות משאבים לא קטנים כדי להתחיל/לראשונה, להגן על המולדת באמצעי נ"מ, מטוסי ירוט וכד' (עד אז חשו עצמם חסינים)

      השב לתגובה
  4. עדי שרף
    עדי שרף נובמבר 08 2017, 13:09
    תמיד הדמוקרטים מנצחים את הרעים

    דיקטטורים מתארגנים יותר ביעילות ופועלים יותר בנחישות. אבל בסוף הטובים מנצחים את הרעים ובין היתר בגלל הערכים של האזרחים הלולמים

    השב לתגובה
  5. חכמולוג
    חכמולוג נובמבר 09 2017, 16:52
    חיקוי חלש לעומת הקמיקזה היפני

    לא ככה?

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון נובמבר 09 2017, 20:11
      לא, ממש לא ככה

      חכמולוג שאלת, אז ממש לא ככה. ביפן זה הולם היטב את האופי, הקנאות והיחס לקיסר כאל, ורבים רבים כולל אזרחים באיים שניכבשו, העדיפו לשים קץ לחייהם. באירוע שבפוסט לא היה בשום שלב כוונה לטוס בכיוון אחד. ההחלטה להמריא מחוץ לטווח שתוכנן מראש התקבלה רק בשל הגילוי המוקדם של נושאת המטוסים, וגם אז ביצעו ניסיון לבצע נחיתות חרום בסין שצלחו בחלקם. אם לתפיסתך הייתה זו טיסת קמיקזה, הרי שהמטוסים היו אמורים להוריד אף ולהתרסק על יעדים יפניים

      השב לתגובה
  6. נדב בן דב
    נדב בן דב נובמבר 10 2017, 09:51
    גם מלחמה הכי גדולה

    מורכבת מסיפורים קטנים ומיוחדים שיחדיו יוצרים את התמונה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור