JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ניהול סיכונים מהקל אל הכבד

שלבים בהתמודדות עם סיכונים בתחומי חיים שונים

ניהול סיכונים מהקל אל הכבד אבי רוזנטל
נובמבר 26
10:00 2017

ילדותי עברה עליי באחת משכונותיה הקטנות של ירושלים. היו אלו שנות ה-50 ואחד המשחקים החביבים עלינו היה סטנגה. חבריי ואני היינו מתקבצים ברחוב ומשחקים בכביש. אחת לשעתיים-שלוש היה אחד הילדים צועק: "מכונית", או אז היינו ממהרים למדרכה וכשהמכונית עברה היינו חוזרים לשחק.

האם היום, בשנת 2017, אתם מדמיינים לכם ילדים בירושלים או בכל עיר אחרת משחקים בכביש? קרוב לוודאי שלא.

והינה, כבר למדתם שלושה דברים על ניהול סיכונים: הראשון, להיות בכביש זה סיכון; השני, מידת הסיכון היא תלוית הקשר; והשלישי, האמצעים הננקטים להתמודדות עם הסיכון עשויים להיות שונים. בשנות ה-50 – התרעה על התרחשות אירוע סיכון, ובשנת 2017 – הימנעות, במקרה זה, הימנעות ממשחק בכביש.

ניקח לדוגמה אירוע פשוט של חציית כביש. רובנו יודעים להתמודד עם סיכון זה בלי תיאוריות מסודרות של ניהול סיכונים. אך חציית הכביש היא סיכון מורכב יותר ממה שנראה לנו ממבט ראשון. אתייחס לכמה היבטים:

ראשית, מה הם הסיכונים ומה הן התוצאות המסוכנות הכרוכים בחציית כביש? כולנו מייד חושבים על דריסה, שתוצאותיה עלולות להיות פציעה או מוות.

אך ישנם עוד סיכונים, למשל, ילד קטן שחוצה איתנו ירוץ קדימה ויידרס או חפץ שאנחנו מחזיקים ייפול מידנו, יאבד או יידרס. התוצאה של איבוד החפץ עלולה להשתנות בהתאם לחפץ ולהקשר. אם זהו ארנק שיש בו כסף, תעודות מזהות וכרטיס אשראי, האובדן כרוך בנזק גדול ובבזבוז זמן (ביקור בתחנת משטרה, ביורוקרטיה לביטול כרטיס אשראי ולהוצאת מסמכים חדשים וכיו"ב). אם זהו עיתון יומי, הרי שהנזק זניח.

שנית, הסיכון הוא תלוי הקשר: הוא תלוי ברחוב שחוצים, למשל, הסיכון בחציית כביש ירושלים-תל אביב גדול מהסיכון של חציית רחוב צדדי; הסיכון של ילד בן 6 גדול מהסיכון של בחורה צעירה ובריאה בת 25; הסיכון של קשישה בת 80 גדול מהסיכון של איש בריא בן 30; הסיכון של נכה המוגבל בתנועה, בראייה או בשמיעה גדול מהסיכון של אדם בריא.

ניתן לציין ארבעה שלבים בתהליך ההתמודדות עם סיכונים:

זיהוי הסיכונים – למשל בחציית כביש, זיהוי הסיכון של דריסה על ידי מכונית.

ניתוח הסיכונים – א) תוצאות של התרחשות אירוע סיכון, למשל: מוות או פציעה אם נדרסים על ידי מכונית; ב) הסתברות להתרחשות אירוע סיכון, למשל: מה ההסתברות להידרס בזמן חציית כביש; ג) חומרת הסיכון. למשל: מוות במקרה של דריסה הוא סיכון ברמת חומרה גבוהה, ואילו איבוד ציוד בזמן חציית הכביש עשוי להיות סיכון ברמת חומרה נמוכה.

הערכת הסיכונים – שלב זה מבוסס על ניתוח הסיכונים. אנו מחליטים באילו סיכונים מטפלים ובאילו לא. כמו כן מחליטים על סדרי עדיפויות בטיפול בסיכונים.

טיפול בסיכונים – שלב זה מבוסס על הערכת הסיכונים. כך למשל, בסיכון של דריסה בעת חציית כביש אפשר לנקוט שורת צעדים שיקטינו את הסיכון, לדוגמה: לחצות במעבר חצייה, להסתכל לצדדים, לחצות רק באור ירוק או לחצות על גשר או במנהרה.

לעיתים יהיו סיכונים שנחליט לא לטפל בהם או משום שחומרתם נמוכה או משום שהטיפול בהם יקר או משום שהם במקום נמוך בסדרי העדיפויות.

תחום נוסף של סיכונים שאבקש לדון בו הוא בכלכלת המשפחה. וכאן העניין כבר הרבה יותר מסובך מחציית כביש. הסיכונים עשויים להיות קטנים יחסית, כמו מקרר שהתקלקל וצריך כסף כדי לתקנו או לקנות חדש, ועד לסיכונים גדולים, כמו החזרי משכנתה שלא עומדים בהם ולכן נאלצים למכור דירה או שהפנסיה שצוברים לא מספיקה על מנת להתקיים בכבוד לאחר הפרישה לגמלאות. שימו לב שבשונה מחציית כביש, כאן יכולים להיות כמה בני משפחה הפועלים כלכלית ונמצאים בסיכון: הורים, ילדים בגיל העשרה וגם ילדים בגיל צעיר.

ביטוח הוא למעשה טיפול בסיכונים. כל מבוטח משלם פרמיה נמוכה יחסית. מעטים נזקקים לטיפול היקר המוצע במקרה של מחלה, למשל: תרופות מחוץ לסל התרופות. המבוטחים מקבלים את התרופות במחיר נמוך בהרבה ממחירן בשוק. ללא ביטוח זה, עלות רכישת התרופות עלולה להיות גבוהה מ-10,000 שקל לחודש. בביטוח תרופות מחוץ סל, המבוטחים מקווים שלא יתרחש אירוע סיכון והם לא יקבלו כספים מחברת הביטוח.

כשמדובר בסיכון אחר, קצבת פנסיה למשל, כולנו מקווים שהאירוע של התממשות הסיכון, פרישה לגמלאות, יתרחש. כולנו מקווים גם כי נערכנו מראש לטפל בו כראוי על מנת שההכנסה החודשית שלנו לא תקטן באופן דרסטי.

אנחנו יכולים לבטח את עצמנו נגד אירועי סיכון בתחומים אחרים, למשל: אובדן יכולת עבודה, ביטוח חיים, ביטוח דירה וביטוח רכב. שימו לב שנקודת המוצא היא התמודדות עם הסיכון. כמו במקרה של הטיפול בסיכון של פגיעה ממכונית במשחק בכביש, גם נגד סיכונים אחרים עשויות להיות חלופות שונות לטיפול בבעיה. יש גם דרכי התמודדות נוספות עם הסיכון במקום הביטוח או בהשלמה לביטוח.

תחום הסיכונים הנוסף שעליו אבקש להרחיב הוא הסיכונים לחברוֹת. ככל שהחברה גדולה יותר, כך הסיכונים מורכבים ומגוונים יותר ואופן זיהוים, הערכתם והטיפול בהם מסובך ומורכב יותר.

הרשימה הלא ממצה הבאה מתארת סוגי סיכונים העלולים לפגוע בחברה:

  1. סיכונים תפעוליים: למשל שימוש בחומרים רעילים בתהליך ייצור תרופות. תפעול שגוי עלול לגרום לפגיעה בעובדים או בצרכני תרופות או בגורמים אחרים שייחשפו לאותם חומרים.
  2. סיכונים פיננסיים: למשל הפסדים כספיים, תזרים מזומנים שלילי.
  3. סיכוני אשראי: למשל חובות לא משולמים, חוסר יכולת להשיג אשראי לפיתוח עסקי או לפיתוח מוצרים.
  4. סיכוני טכנולוגיית המידע: כגון הפסקה בזמינות של מערכות מידע.
  5. סיכוני אבטחת מידע: למשל זליגת מידע עסקי, התחזות למשתמש במערכת המידע וביצוע פעולות בשמו.
  6. סיכוני אינטגרציה: למשל חוסר אינטגרציה בין הארגון לבין ארגונים אחרים הנמצאים ביחד איתו בשרשרת ההספקה. הספק שולח ללקוח את מה שהזמין באינטרנט באמצעות ספק משנה, אבל זה אינו מסוגל להעביר ללקוח את המוצר או אינו מסוגל להעביר אותו ללקוח בהתאם לתנאים שעליהם התחייב הספק.
  7. סיכונים רגולטוריים וסיכונים חוקיים: אי-עמידה בדרישות רגולטוריות. כך למשל, בנקים שאינם עומדים בדרישות הרגולציה של באזל 3 עלולים להתקשות בקבלת כספים או לשלם ריבית גבוהה יותר. הקנס בסך 25 מיליון שקל שהוטל לאחרונה על חברת תנובה על התערבות אסורה במחיר לצרכן הוא דוגמה לסיכון של אי-עמידה בדרישות החוק.
  8. סיכונים עסקיים: למשל מתחרים חדשים, הקטנת רווחים ממוצרים קיימים (תרופת הקופקסון של חברת טבע).

הטיפול של חברות במכלול הסיכונים מורכב. נדרשות כמה פעולות הכרחיות: זיהוי גורמים בתוך הארגון שחשוב שיהיו מעורבים בתהליך; קביעת מסגרת (Framework); לפעמים הקצאת כוח אדם ייעודי לריכוז הזיהוי וההערכה של סיכונים והטיפול בהם; קביעת אופני הטיפול בסיכונים, קביעת קריטריונים להצלחה בהקטנת הסיכונים או במניעתם; מעקב מתמשך וסדרתי אחר הטיפול בסיכונים; תיאום בין הגורמים השונים והערכה תקופתית מחודשת של הסיכונים בעולם הדינאמי שבו אנחנו חיים והחברות פועלות.

על מנת לא "להמציא מחדש את הגלגל" נוצרו תקנים מורכבים, המתאימים בעיקר לארגונים. התקן מהווה בסיס להיערכות לאירועי סיכון. צריך להתאים את מה שיש בו לתחומי פעילותה של החברה ולמאפיינים הספציפיים שלה.

התקנים הבולטים בתחום הם ISO 31000 של ארגון הסטנדרטים הבין-לאומי, COSOERM 2017 המשותף לכמה ארגונים מקצועיים ובהם ארגון רואי החשבון וארגון המנהלים הפיננסיים, ותקן ERM 2002 של ארגון IRM (הארגון הבין-לאומי לניהול סיכונים).

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

5 תגובות

  1. ישראל ברגמן
    ישראל ברגמן נובמבר 26 2017, 11:59
    אלא שבני אדם פועלים ברגש

    ולא ברציונאליות ונסחפים

    השב לתגובה
  2. אברהם גלעד
    אברהם גלעד נובמבר 28 2017, 13:23
    צריכים לחשוב על סיכונים

    צריך רק לזכור כי אם כולם היו שמרנים ולא לוקחים סיכונים של ממש, לא היו לנו את פריצות הדרך הטכנולוגיות למשל

    השב לתגובה
    • אבי רוזנטל
      אבי רוזנטל Author נובמבר 28 2017, 16:02
      אתה צודק אבל

      אברהם גלעד, תודה על תגובתך.
      לדעת מה הסיכונים ואיך מטפלים בהם אינו סותר לקיחת סיכונים מחושבת. אם הסיכוי נראה גדול מהסיכון אפשר ולפעמים רצוי לקחת אותו.
      כך למשל, אפשר להשקיע בבורסה לניירות ערך עם סיכון ועם סיכוי להרוויח יותר מאשר במסלול עם סיכון מועט, כמו פיקדון שקלי. צריך להבין מה הסיכונים שבהשקעה במכשירים פיננסיים פחות סולידיים ומה הסיכויים להרוויח. צריך להבין גם עד כמה במצבכם הספציפי אפשר לקחת סיכונים. בחור צעיר העובד בהיי-טק יכול לקחת יותר סיכונים מקשיש שמצבו הכלכלי אינו טוב וגמלת הפנסיה שלו נמוכה.

      השב לתגובה
  3. .ח
    נובמבר 30 2017, 08:14
    הגבול בין סיכון מחוש ופרוע לא תמיד ברור

    חלק מהתביעות נגד דירקטורים הנם על רקע כזה.

    השב לתגובה
  4. אבי רוזנטל
    אבי רוזנטל Author נובמבר 30 2017, 08:28
    הגבל אכן לא ברור

    ח., תודה על תגובתך
    הגבול לא תמיד ברור אבל קשה לתבוע דירקטורים במקרים הגבוליים.
    בלא מעט מקרים דירקטורים "מתישרים" עם עמדת בעלי החברה או המנכ"ל החזק ומתעלמים מסיכונים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור