JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פנינה ארכיטקטונית בלב תל-אביב

בית הכנסת הגדול, רחוב אלנבי 110

פנינה ארכיטקטונית בלב תל-אביב בית הכנסת הגדול בשנת 1934 צילום: Zoltan Kluger commons.wikimedia.org
ינואר 26
19:30 2018

"אין בונים בית הכנסת אלא בגבהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר" (שולחן ערוך סימן כ"ג).

בית הכנסת ברחוב אלנבי 110 היה בית הכנסת הראשון שהוקם בתל-אביב הקטנה, ונחשב עד היום לאחד הבניינים המרשימים בתל-אביב. גודלו וחזותו המאופיינת בכיפה עשו אותו לנקודת ציון חשובה בנוף העיר. מיקומו – בין הרחובות אלנבי, אחד העם, נחלת בנימין וסמטת הר סיני – היה בעבר מרכזי ושאב אליו מתפללים רבים, אולם כיום, משגדלה העיר והתפתחה מאוד, נעשה האזור למרכז עסקים ובשל כך התמעט מספר המתפללים.

בית הכנסת הגדול היווה סימן היכר וסמל לעיר תל-אביב, עת ששימש מוקד לפעילות דתית וציבורית. הוא מילא תפקיד חשוב בחיי הקהילה ובמאורעות היסטוריים חשובים: מרכז תפילה ותורה, מקום כינוס לעצרות עם ואתר קבלת פני אורחים חשובים. נערכו בו קבלות שבת, חגיגות בר מצווה וטקסים לאומיים ועל במתו נישאו נאומים בשפה העברית.

לבית הכנסת הגדול חשיבות לאומית וערך רב הן מבחינה היסטורית והן מבחינה אדריכלית. ערכו ההיסטורי – שימש לא רק כמקום תפילה אלא כמוקד החיים הלאומיים בארץ ישראל בכלל, ובתל-אביב בפרט; ערכו העיצובי – תוכנן על ידי כמה אדריכלים מן השורה הראשונה בתל-אביב. העיצוב המקורי הושפע מבתי הכנסת העתיקים "החורבה" ו"תפארת ישראל" בירושלים; בעיצוב הפנים בלטו יצירותיו של האמן זאב רבן. יש לציין כי פרט לכיפה אין למבנה מאפיינים אותנטיים. מראהו ואופיו כיום מושפעים ממגוון גישות סגנוניות המשקפות את שלבי הבנייה ואת התפיסות האדריכליות בתקופות שונות, החל מסגנון אוריינטלי, עבור לסגנון בזיליקלי וכלה בסגנון מודרני.

אבן היסוד לבית הכנסת הונחה בשנת 1921 בנוכחות הרב קוק, ראש העיר מאיר דיזנגוף ונכבדים רבים. הציבור תרם כאלפיים לירות לצורכי הבנייה. התרמת כלל הציבור על ידי מוסד חילוני למען היכל תפילה, ביטאה את חשיבותו של בית הכנסת לציבור ללא התייחסות לאמונה ולהשקפה דתית.

עם מייסדי בית הכנסת נמנו ר' זלמן דוד לבונטין וראש העיר תל-אביב מאיר דיזנגוף, ובראשו עמד במשך שנים רבות ר' דוד צבי פנקס. בשנת 1924 הועבר המגרש לרשות הקרן הקיימת לישראל כהקדש עולם.

היסודות למבנה נוצקו בתחילת שנות העשרים, על פי תוכניתו של המהנדס וילבושביץ'. תחילת הבנייה בוצעה על פי תוכניתם של האדריכלים מגידוביץ' ושרנופולסקי, אולם בשלבים מאוחרים יותר נערכו שינויים על פי תוכניתם של מגידוביץ' והרשקוביץ', ואת הכיפה השלים המהנדס ארפד גוט.

מאוחר יותר, בשנות השלושים, שולב המבנה בכיכר איטלקית על ידי האדריכל רכטר. סביב הכיכר הייתה אמורה לקום שורת בתים, אולם תוכנית זו בוצעה רק בחלקה.

בשנות השישים נבחרו האדריכלים אלחנני, כנען ובן גור לשפץ את בית הכנסת על מנת לחזק את הבניין מבחינה הנדסית, ולשפר את מראהו בהתאם לרוח התקופה. נוסף על כך, הוחלט לבנות סביבו גדר כדי למנוע התקהלות של רוכלים וקבצנים. האדריכלים הבהירו כי מטרתם לשלב את הבניין בנוף העיר. העמודים סביב בית הכנסת נועדו לבודד אותו מהרחוב הסואן. בתוכניתם המקורית נכללה בריכת מים מרוצפת פסיפס עם סמלי המזלות מתחת למדרגות, ועוד ארבעים בריכות קטנות וגינה, שלא יצאו לפועל. את החלל בין העמודים הייתה אמורה לחבר סבכת ריקועי אלומיניום מוזהב, משולבת בתאורה ובמזרקות מים, אך גם היא לא בוצעה, והותירה מראה עלוב למדיי. השיפוץ גרם להסוואת המבנה המקורי באופן המקשה כיום להבחין בצורתו המקורית.

בהמשך הותקנו בבית הכנסת מיזוג אוויר ובידוד אקוסטי, הריצוף נעשה מחומר פלסטי ונוספו שטיחים כדי לשמור על השקט בזמן התפילה. בחלונות שולבו יצירות ויטראז' מעשה ידי האומן אברהם שדמי, חבר קיבוץ נחשון, ובהן צוירו כלי נגינה שהלוויים היו מנגנים בהם בבית המקדש. בכל ויטראז' שולבו מזמור מספר תהילים המתייחס לכלי הנגינה המסוים ותווי נגינה תואמים, שכתב המלחין לב-רן. הזכוכית הצבעונית הובאה ארצה מחברת "סן-גובן" שבצרפת. העבודה בוצעה במשך שנה תמימה והסתיימה בשנת 1984. בחלונות מתחת לכיפה הונצחו בתי כנסת מרכזיים בעולם, שרובם נהרסו. חשוב לציין שהחלונות המקוריים היו מזכוכית שקופה ללא ויטראז', פרט לחלונות בעיצוב רבן על הקיר המזרחי, משני צידי ארון הקודש.

ביולי 2014 מונה מר שלמה פיבקו כיו"ר ונשיא בית הכנסת. בתקופתו נפתח בית הכנסת לתפילות בכל ימות השבוע משחרית עד מנחה. לאחרונה, לאחר שנים של דלדול במספר המתפללים, החלה לנשב במקום רוח חדשה בזכות פעילות חדשנית הפונה לכל הקהלים: קבלת שבת בימי שישי, הרצאות, קונצרטים, אירועים וחופות.

בינואר 2015 נערך קונצרט חזנות חגיגי לזכרו של ראש עיריית תל-אביב שלמה להט צ'יץ ז"ל, במעמד ראש העיר רון חולדאי והרב לאו.

על המחבר / המחברת

Avatar

שולמית וידריך

חוקרת תולדות העיר תל אביב-יפו, ומדריכת סיורים וטיולים בתל אביב, מאז שנות ה-80. ממדליקי משואות יום העצמאות בשנת 2009.

4 תגובות

  1. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב ינואר 26 2018, 22:04
    למדתי כמה דברים מעניינים

    למדתי כמה דברים מעניינים. עברתי על פני בית הכנסת עשרות ואולי מאות פעמים אבל לא ידעתי על ראשיתו.

    השב לתגובה
  2. ח.
    ח. ינואר 27 2018, 12:30
    תל אביב מיוחדת

    תבואו בלילה למקום
    בית הכנסת שניצב שומם כמעט בכל יום ובכל שעה
    מוקף בברים, מסעדות, עם המוני צעירים חוגגים. הרבה אלכוהול. הרבה לבוש לא צנוע. אין כשרות
    העצוב זה שזה קים רק בתל אביב

    השב לתגובה
  3. הניה גדות
    הניה גדות ינואר 28 2018, 13:37
    טוב שיש מי ששם לב גם לנושאים האלה

    תודה לכותבת

    השב לתגובה
  4. שמרית גורן
    שמרית גורן ינואר 30 2018, 10:16
    ליתר דיוק זאת פנינת עבר

    גם מבנה שכמעט ולא מתךקד כיום
    גם מבנה שנראה לגמרי שונה ממה שהיה במקור

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור