JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

תחזיות מדאיגות

תגובה למאמרו של אלון ילין על התחזיות הדמוגרפיות

תחזיות מדאיגות ד"ר אליהו בורוכוב
מרץ 14
09:30 2018

במאמר "פצצת זמן מתקתקת" שהתפרסם כאן באתר (18.2.2018), כתב פרופ' אלון ילין על התחזיות הדמוגרפיות של ישראל. על פי אחת התחזיות בשנת 2040 תמנה אוכלוסיית ישראל 14 מיליון נפש, ולפי תחזית אחרת "רק" 12.3 מיליון נפש. המספרים האלה כשלעצמם מפחידים – איפה יהיה מקום לכולם? האם יהיו די מקומות עבודה לכלל האזרחים? איך יגיעו למקומות העבודה? האם המדינה תצליח לבנות עד אז את מערכת "הרכבות הקלות"?

פצצת הזמן המתקתקת אינה רק הנתונים המספריים עצמם, אלא התחזית על הרכב האוכלוסייה. תחזית שוודאי מדאיגה רבים.

מכיוון ששיעור הריבוי הטבעי של היהודים החופשיים (אני מעדיף "חופשיים" על פני "חילונים") נמוך יותר מזה של היהודים החרדים ומזה של הערבים המוסלמים, עתיד הרכב האוכלוסייה בישראל להשתנות. מי שחולם על ישראל כעל מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית עתיד להתבדות. לפי אחת התחזיות, שלדידו של ילין היא ריאלית, בשנת 2049 יגיע מספר החרדים ל-3.96 מיליון, מספר הערבים ל-3.17 מיליון ומספר היהודים האחרים ל-7.34 מיליון. כלומר אלו שלא משרתים בצבא, שהם לא ציונים או לא יהודים, יהיו כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה ושנים מעטות לאחר מכן הם יהיו רוב תושבי המדינה.

התחזיות הללו אכן מפחידות, משום שהן מצביעות על כך שעתידה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית-דמוקרטית משגשגת ומתקדמת כלכלית אינו מובטח. עם זאת, גם לתחזיות אלו יש להתייחס בזהירות, משום שקשה להתנבא על דברים שעדיין לא התרחשו. שיעור הילודה במגזרי האוכלוסייה השונים איננו קבוע והוא ניתן לשינוי. ראו לדוגמה את הקיצוץ בקצבאות הילדים שנעשה בתחילת שנות האלפיים, והוכיח שאם המדינה תקטין את הסובסידיה שהיא מעניקה למשפחות שבהן חמישה ילדים ויותר, שיעור הילודה יפחת.

כמו כן, נתונים על הרישום לכיתות א' מצביעים אולי על התפתחות בכיוונים אחרים. עד שנת 2009 נרשמה ירידה בחלקו של החינוך היהודי-ממלכתי (כלומר היהודי החופשי) בכלל הילדים הנרשמים לכיתות א'. אבל מאז שנת 2009 חל גידול בחלקו של החינוך היהודי הממלכתי על חשבון הזרמים האחרים. כיצד ניתן לפרש את השינוי הזה? האם לפנינו תנודה אקראית, ומגמת הירידה בהרשמה לחינוך היהודי-ממלכתי שנמשכת שנים רבות תתחדש? או האם לפנינו שינוי של ממש? עלינו להמתין עשר או עשרים שנה ואז נדע.

עם זאת אין חולק על כך כי התחזיות הדמוגרפיות מדאיגות מאוד בהשלכותיהן על ההתפתחות הכלכלית של המדינה. יש קשר הדוק בין רמת ההשכלה של האוכלוסייה ובין התקדמות הכלכלה. מכיוון שהתלמידים בחינוך החרדי אינם לומדים מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, תרומתם להתקדמות הכלכלה היא מועטה.

איך ייראו פניה של ישראל בעתיד? אין לדעת בוודאות, אך השינויים הדמוגרפיים שיחולו כאן בשנים הבאות הם שיקבעו את אופייה של מדינת ישראל.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

4 תגובות

  1. אהוד מינץ
    אהוד מינץ מרץ 14 2018, 10:31
    אז בסופו של דבר

    אתה חושב שזה יקרה או לא?

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני מרץ 14 2018, 23:12
    לאליהו בורוכוב הנכבד

    הסר דאגה מלבך. קיים תהליך מתעצם של גיוס חרדים לצבא ויציאתם לעבודה. קיים תהליך מתעצם של גיוס בנות דתיות לצבא. קיים תהליך משמעותי של השתלבות צעירים ערבים בעבודות שונות וחלקם אף מתגייס לצבא.
    תהליכים אלה מתפתחים ולמעשה כיום החברה הישראלית הצעירה יותר איכותית ומגוונת מאשר בעבר.

    השב לתגובה
  3. אברהם דביר
    אברהם דביר מרץ 16 2018, 13:00
    המאמר של פרופסור אלון ממש מדאיג

    ולא ניראה שעושים משהו לשפר את המצב

    השב לתגובה
  4. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב מרץ 17 2018, 10:20
    עוד תגובה לתגובה

    ליצחק דגני – אני בכול זאת דואג. 1.אני לא רואה שהמדינה מטפלת במשבר התחבורה במרכזים העירוניים ברצינות. 2. המספרים של החרדים המתגייסים לצהל הם עדיין קטנים מאד ביחס לגודל הבעיה. אבל זה נושא גדול שמחייב תגובה יותר ארוכה ומפורטת.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור