JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן"

"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן"

זכויות אדם לעומת זכויות אזרח

"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן" פרופסור ניצה נחמיאס
מרץ 26
09:30 2018

שני תהליכים המתקיימים לאחרונה במקביל – האחד, התהליך המתמשך של חקירות נתניהו ומקורביו, השני, חוק גיוס החרדים – העלו שאלות חשובות בתחום זכויות אזרח וזכויות אדם.

בעקבות החקירות טענו נחקרים רבים שזכויות האזרח שלהם נפגעו כי תנאי המעצר היו משפילים ושללו מהם כל אפשרות לשמור על כבודם, וכמובן נשללה מהם חרותם, ומכאן שזכותם האזרחית הבסיסית לכבוד אדם ולחרות הופרה בבירור ובבוטות. בתחום חוק הגיוס הועלו טענות שהחוק מפר את עקרון השוויון בנטל, וכך מפר את זכותו הבסיסית של כל אזרח ליהנות מזכויות שוות כשם שחובתו למלא חובות שוות. כמו כן עלתה השאלה אם המדינה יכולה לחוקק חוק שלאזרח דתי נראה חוק לא מוסרי, חוק העומד בניגוד למצפונו ודתו. האם האזרח יכול לטעון שחוק כזה מפר את זכויות האזרח שלו?

הוויכוח הזה מעלה את השאלות: מה מקור הזכויות והחובות של האזרח? האם מקור הזכויות הינו בחוק המדינה בלבד, והמדינה יכולה לחוקק כל חוק העולה בדעתה, אפילו חוקים הגורמים לרצח אנשים חפים מפשע? האם המדינה רשאית לחוקק חוק הגורם לרצח עם? התשובה לשאלה זאת נעוצה בהבחנה שבין שני המושגים "זכויות אדם" ו"זכויות אזרח". אלו שני מושגים שונים לחלוטין. המושג "זכויות אזרח" מתייחס לזכויות שמדינה מעניקה לאזרח על פי חוק. האזרח רשאי ליהנות רק מהזכויות המוענקות לו על פי חוק. בהקשר הזה המדינה יכולה לחוקק חוקים שלדעת האזרח פוגעים בזכויותיו, ואז הוא יכול להשתמש ב"תרופות" משפטיות, פוליטיות או חברתיות כדי לתקן את העוול שלדעתו נגרם לו.

לעומת זאת, המושג "זכויות אדם" מתייחס לזכויות שונות לחלוטין. מושג זה מתייחס לזכויות טבעיות, המגיעות לאדם לא על פי חוק מדינה אלא על פי חוק הטבע, דהיינו מתוקף היותו אדם. זכויות אלו קיימות ועומדות לכל אדם שנולד בכל מקום בעולם ללא הבדל דת, גזע ומין, והן מבטיחות לכל אדם שנולד את זכות החיים ואת זכות החרות והחופש. שום מדינה ושום שליט אינם רשאים להפר את הזכויות הטבעיות הללו. למשל ביטול העבדות בעולם התבסס על הזכויות הטבעיות לחרות ולחופש.

מה מקורו של רעיון זה ומתי נולד העיקרון הקובע שיש זכויות אדם שאינן תלויות בחוק מדינה ואין בית מחוקקים בעולם הרשאי להפר אותן? המושג "זכויות אדם", בשונה מהמושג "זכויות אזרח", נעוץ בתפישה הפילוסופית שיש חוק טבע המקנה לאדם זכויות בסיסיות, וזכויות אלו הן מעל לחוק המדינה, לכן היא אינה יכולה לחוקק חוקים שיפרו את הזכויות הטבעיות הללו. תפישה זו נולדה עוד במאה ה-16, ומאז התפתחה והפכה לבסיס למערכת המשפט הבין-לאומי של ימינו. בשנת 1555 נחתם הסכם אוגסבורג, אשר נתן הגנה וחופש לנסיכים הגרמנים לבחור את דתם – קתולים או לותרנים. זה היה הניצן הראשון של הכרה בזכויות אדם, דהיינו ההכרה שאדם רשאי לבחור את אמונתו ואת דרך חייו, וחוק מדינה אינו יכול לכפות עליו אופי ודרך חיים מסוימים.

לאחר הסכם אוגסברג חוקקו עוד אמנות רבות המבטיחות זכויות אדם, והידועה שבהן היא אמנת ג'נבה, המורכבת מארבע אמנות שונות, שהראשונה מביניהן נוסחה ונחתמה בשוויץ בשנת 1864. אמנות ג'נבה – כמו האמנה נגד רצח עם, שנחקקה לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1948, והאמנה נגד פשעי מלחמה – מחייבות מדינות להתנהגות הומניטרית המעוגנת בזכויות האדם הטבעיות.

המסמך המבטא את המהות והמשמעות של "זכויות אדם" באופן מיטבי הוא הכרזת העצמאות של ארצות הברית. בשנת 1776 אמר תומס ג'פרסון, לימים הנשיא האמריקני השלישי: "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה".

כאשר מדינה מחוקקת חוקים לא שוויוניים היא מפרה את החוק הטבעי. אנו מכירים מדינות השוללות מקבוצות אוכלוסייה מסוימות זכויות אדם, ובמקרים קיצוניים ההפרות מגיעות לרצח עם, כמו במקרה של השואה באירופה, או להבדיל השמדת העם הארמני על ידי ממשלת טורקיה, ובשני המקרים הפשעים נעשו "בחסות החוק". אנו מקווים מאוד שבישראל אין סתירות בין זכויות האזרח שלנו, אותן זכויות המוענקות לנו על פי חוק המדינה ובכוחה של הממשלה לבטלן או להגדילן, לבין זכויות האדם שלנו, המעוגנות באמנות בין-לאומיות המבוססות על החוק הטבעי ועל הזכויות שניתנו לנו מתוקף היותנו בני אדם ולא מתוקף ממשלה כל שהיא.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

10 תגובות

  1. אריק
    אריק מרץ 26 2018, 10:11
    מאמר תיאורטי אבל מעניין

    למדתי מדע המדינה ולר לימדו אותנו את ההבדל האמור

    השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר מרץ 26 2018, 19:56
    מי קבע מהם חוקי טבע ומהם חוקים אזרחיים?

    שאלה, מיהם האנשים שקבעו שאלה הם חוקי הטבע? ושהם אוניברסליים?
    למשל, בתקופת המקרא, העבדות הייתה מקובלת, האם מכאן יש לגזור שחוקי התורה אינם "חוקי טבע"?
    בהודו הייתה נהוגה עד לפני 70 שנה שיטת הקסטות(היום היא מיחוץ לחוק אבל בפועל יש לה אחיזה רבה בשכבות רבות בחברה ההודית) האם מכאן את יכולה לגזור שחוקי הקסטות אינם חוקים טיבעיים?
    תרבויות אנושיות היררכיות מאמינות שאין דבר כזה שיויון בטבע, יש אריה שטורף ואיילה שנטרפת. והאדם כיציר הטבע אינו שונה משאר הברואיים ולכן סביר שיהיו הבדלים ויש בני אדם שראויים ליותר מאשר אחרים.
    השיוויון היא תופעה חברתית יציר האדם ולא יציר הטבע.
    כיצד תשיבי להודי?

    השב לתגובה
  3. פרופ' ניצה נחמיאס
    פרופ' ניצה נחמיאס מרץ 27 2018, 02:03
    חוקי הטבע לאומת חוקי האדם

    המאמינים בחוקי הטבע טוענים שגם העבד, במשקל הסגולי שלו הוא "אדם" השווה לכל אדם אחר, בהחלט לאדונו. חברה יכולה לקבוע כללים המפרים את חוק הטבע, אבל זו בדיוק הבעיה שאני מעלה. דמו של כל אדם הוא אדום, וסרטן פוגע ללא הבחנה באדון ובעבד. אנשים שווים כיצורי אנוש למרות המגבלות וההבחנות הגזעניות והאחרות שחברה בוחרת להטיל על חבריה. "אדם" באשר הוא אדם יש לו זכויות טבעיות שאינן יכולות להישלל ממנו- ואם החברה בוחרת לשלול מאדם את זכויותיו הטבעיות היא חוטאת בגדול לאזרחיה!

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר מרץ 27 2018, 09:25
      ובכול זאת

      זו בדיוק הטענה ההפוכה שלהם, כי בטבע אין דבר כזה "שוויון". גם לאריה וגם לאיילה יש דם אדום, אבל לא זה מה שעושה אותם "שווים". החברה האנושית היא זו שמייחסת את ערך השוויון, לא הטבע.
      הנושא הזה מעלה שאלות מענינות חשובות אחרות, כמו למשל אם ערך השיוויון הוא חוק טבע, האם ראוי להחילו גם על בעלי חיים אחרים. האם הם מותרים לציד ואכילה עי האדם, להתעללות, לאילוף בקרקס, לרתימה לשירות האדם וכו

      השב לתגובה
  4. מיכאלה ק.
    מיכאלה ק. מרץ 27 2018, 13:29
    האם אי אפשר להניח כי

    הרמה הבסיסית היא זכויות האדם
    וזכויות האזרח הן תוספת להן, בכל מדינה על פי חוקיה? אי אפשר הרי להעלות על הדעת שמירת זכויות האזרח מבלי שישמרו שם זכויות האדם

    השב לתגובה
  5. פרופ' ניצה נחמיאס
    פרופ' ניצה נחמיאס מרץ 28 2018, 01:20
    זכויות טבעיות

    הדוגמה של האריה והאיילה היא דוגמא מעולה להראות ששני בעלי החיים הינם שווים בערך הסגולי שלהם כבעלי חיים- גם לאריה וגם לאיילה זכויות שוות במרחב המחיה שלהם- לכל בעלי החיים חזקים כחלשים ניתנות מין הטבע זכויות שוות לחיות חיי חופש ולהנות ממשאבי הטבע ללא מתן זכויות יתר לחיה מסוימת – השוני בעוצמה והתחרותיות אלו נושאים הקשורים לתחומי מחשבה אחרים – ואינם נוגעים לזכויות ההאדם השוות הניתנות לאדם ולחיה מין הטבע –

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר מרץ 30 2018, 11:23
      אחרון ודי

      מקבל שדוגמת האריה אינה מסבירה היטב את הכוונה, אבל "סדר הניקור" בטבע, היא זו המנחה את התרבויות ההררכיות, שבעגה מערבית נחשבות "גזעניות" כי לא מבינים את תפיסת עולמם

      השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מרץ 30 2018, 22:37
      שאלה

      איך התובנה שמתחת לכותרת "זכויות טבעיות" מתכתבת עם תורת דרווין (SURVIVAL OF THE FITTEST)
      האם אין אילו דבר והיפוכו?
      מה מקום 7 מצוות בני נח בבסיס תובנת "זכויות טבעיות"? ולאן נכנסת המגנה כרטא?

      השב לתגובה
  6. שרון ג.
    שרון ג. מרץ 28 2018, 12:33
    כמה נעים לקרוא שיח כזה בנושאים כאלה

    ולא את התגובות הרדודות והאלימות בדרך כלל בכל האתרים

    השב לתגובה
  7. מאיר
    מאיר מרץ 29 2018, 14:27
    מחמאה לכותבת

    ניצה היקרה
    מאמר מעניין ומעמיק

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!