JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » מהגרי עבודה או פליטים – זו אותה הבעיה

מהגרי עבודה או פליטים – זו אותה הבעיה

הבריחה מהעולם השלישי לעולם הראשון – זו רק ההתחלה

מהגרי עבודה או פליטים – זו אותה הבעיה ד"ר יצחק דגני
מאי 06
09:30 2018

כמעט כל ויכוח ציבורי בישראל הופך תוך זמן קצר למחלוקת ארסית בין יריבים פוליטיים תוך ירידה להשמצות הדדיות. מטרת המתווכחים היא לזכות בהון פוליטי שיביא להם יתרון אלקטוראלי בבחירות הקרובות. בכך המתווכחים מקווים לתפוס בדרך חוקית את המפתחות לקופה הלאומית. כשהמפתחות הללו יהיו בידיהם הם יוכלו לחלק כספים למפעלים של חבריהם ואוהדיהם. בכך הם יוכלו להגשים את המטרות של קבוצות הלחץ השונות בחברה הישראלית, למשל: לימוד תורה, מימון טייקונים, תחזוקת מבנים חברתיים סוציאליסטיים, התיישבות והתנחלות, סובסידיות לחקלאים, בניית מקוואות ומסגדים וכיוצא באלו.

כזה הוא הוויכוח הציבורי שפרץ לפתע פתאום, בעד ונגד נסיגת ראש ממשלת ישראל מהסכם שנרקם בשותפות האו"ם ובסיועו. עיקר ההסכם עסק בהוצאת 16,000 מהגרים אפריקנים שהסתננו לישראל באופן בלתי חוקי. מהגרים אלו נמצאים בישראל זה שנים לא מעטות. מלבד כמה אלפים, כל הניסיונות להוציא אותם מישראל, בהסכמתם, לא צלחו.

בישראל, בשל ההתייחסות של גורמים הנוגעים בדבר, אין נפקא מינה אם מהגרים אפריקנים אלו הם מחפשי עבודה או אנשים שנמלטו ממדינות שבהן השלטון רודה באזרחיו. השפעת מהגרים אלו על שוק העבודה בישראל ועל לחצים חברתיים במדינה היא זהה. לכן הגישה כלפי הוצאתם אל מחוץ לישראל חייבת להיות זהה כלפי כל האפריקנים (ומסתננים מארצות אחרות) שנכנסו לישראל באופן לא חוקי. מדוע תופעה זו מתרחשת ומה צופן לנו בסוגיה זו העתיד בחובו?

בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות חסרת תקדים בתקשורת הבין-לאומית. לפיכך נוצרה אפשרות יוצאת מן הכלל לתושבי ארצות העולם השלישי לראות את המתרחש במדינות העולם הראשון. תושבים מדרום אמריקה וממרכזה, מאפריקה, מהמזרח הרחוק וחלק ממדינות מזרח אירופה יכלו להתבונן בקנאה ברמת החיים של תושבי צפון אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה ויפן. לעניין זה, גם ישראל הקטנה יכולה להיחשב כחלק מהעולם הראשון.

לעומת זאת בארצות העולם השלישי חלה נסיגה משמעותית ברמת החיים הממוצעת של התושבים. בראייה מקרו-כלכלית ניתן להראות שריבוי האוכלוסין בארצות העולם השלישי מתחולל בקצב הרבה יותר מהיר מאשר הצמיחה הכלכלית. הדבר בולט ביותר בקצב התפתחות גורמי ייצור, בעיקר של מזון. לעומת זאת, הכלכלה בארצות העולם הראשון צומחת מדי שנה בשנה ואילו ריבוי האוכלוסייה המקומית הולך ומצטמצם.

התוצאה היא שהתל"ג (תפוקה לאומית גולמית) פר תושב לשנה בארצות העולם הראשון הולכת ומתעצמת והיא נעה בממוצע סביב 45,000$ ואילו בארצות העולם השלישי התל"ג פר תושב לשנה נע בממוצע סביב 4000$, ובמקרים רבים אף כמחצית מזה. האדם בעולם הראשון שבע תמיד וחי ברמת חיים שהאדם בעולם השלישי לא יכול אף לחלום עליה, ואף חמור מכך למאות מיליונים בעולם השלישי אין בכלל גישה ישירה למי שתייה ראויים וגם לא למנת מזון מספקת כדי להתקיים וכדי לגדל ילדים בריאים. מאות מיליוני בני אדם חיים באופן מתמשך במצב של רעב תת-קליני אפופים בכל מיני מחלות. חייהם מתקצרים, תמותת תינוקותיהם מגיעה לממדים מזעזעים ותוחלת חייהם במקרים רבים נעה סביב מחצית מזו של אדם בעולם הראשון.

מצב זה לא עומד להשתנות, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. כל מוכרי האשליות, כולל אנשי ציבור ועיתונאים דילטנטים אשר מספרים לנו שהינה, בסיטואציה פוליטית אחרת, כמובן בהנהלתם או בהשפעת הרעיונות הפוליטיים שלהם, מצב זה עומד להשתפר – מוכרים לציבור אשליות. כך על מנת לתפוס את השלטון, יהיה היכן שיהיה, או על מנת להשיג משרות כלכליות או פוליטיות אחרות.

המגמות הגלובאליות המתוארות לעיל יצרו מצב של "נדידת עמים" רחבה ביותר מכיוון ארצות העולם השלישי לכיוון העולם הראשון. מדרום אמריקה ומרכזה לכיוון ארה"ב. מאפריקה לאירופה וממזרח אסיה ליפן ולאוסטרליה. אפילו תנועה של אפריקנים אל כיוון דרום אפריקה אובחנה במובהק. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה קשר יבשתי ישיר עם אפריקה, ולכן במשך שנים הייתה נתונה לחדירה בלתי חוקית של מסתננים דרך מדבר סיני אל תוך גבולותיה.

חדירת האפריקנים לישראל דרך חצי האי סיני שהלכה והתעצמה סיכנה במובהק את אורח החיים בישראל. ראשונים נפגעו כמובן ישראלים הנמצאים בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. הדברים ידועים. על כן טוב עשתה ממשלת ישראל שהקימה גדר גבוהה ומחוזקת בגבול עם מצרים. מעת סיום בניית הגדר, הגירת האפריקנים הבלתי חוקית לישראל פסקה לחלוטין.

בעבר נכנסו לישראל כ-50,000 מסתננים, בעיקר מסודאן ומאריתריאה, אך לא רק משם. ממשלת ישראל פתחה במבצע להוצאת מסתננים אלו "מרצון" ועל כן כשליש מהם עזבו את ישראל בשלוש השנים האחרונות. נותרו כאן כ-35,000 מסתננים. במסגרת סידור מסוים, שגובש גם בהשתתפות האו"ם, עמדו לעזוב את ישראל בעתיד הקרוב עוד כ-16,000 מסתננים. משום מה סידור זה לא מצא חן בעיני גורמים פוליטיים, אקדמאים נאיביים ועיתונאים ידועים. בשל כך החלה מהומה ציבורית רבתי שכמוה לא זכורה זה זמן רב.

כתוצאה ממהומה זו הודיע ראש הממשלה על ביטול הסידור להוצאת המסתננים. בג"ץ הוציא צו האוסר על החזקת המסתננים ב"מחנה סהרונים". הם השתחררו וחזרו לדרום תל אביב. כרגע המצב בעניין זה אינו ברור. תושבי דרום תל אביב מוחים בעוצמה. האקדמאים והעיתונאים שתומכים בהשארת המסתננים בישראל שבים לבתיהם בשכונות היוקרה, שבהן לא מתגוררים המסתננים. להם קל לתמוך בהשארתם בישראל – שכן הם אינם צריכים להתחכך עימם מדי יום ביומו כמו תושבי דרום תל אביב.

המסקנה מכל אלו היא שעל הממשלה להתעשת. ליזום שוב מנגנונים שבאמצעותם יאולצו המסתננים לצאת מישראל. מובן שהמבצע כולו חייב להיערך בשום שכל וברגישות. במקרים ידועים, למשל ילדים שנולדו כאן, בני זוג של ישראלים, או במקרים שמחייבים גישה אנושית בשל סיבות סוציאליות, יש להתחשב בכך ולקלוט אנשים אלו בישראל – על כל המשתמע מכך. העניין העיקרי הוא לשדר לתוך אפריקה ואל הקהילות בעיקר במזרחה, שבעבר הקרוב זרמו לעבר מדינת ישראל, שאופציה זו נסתתמה לחלוטין.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

4 תגובות

  1. גדעון שניר
    גדעון שניר מאי 07 2018, 08:10
    הבריחה מהיבשת השחורה

    נדידת עמים היא תופעה מוכרת היטב בהיסטוריה האנושית. בעבר, כאשר עם נקלע למצוקה כלכלית, הוא פשט על שכניו או נדד וביקש מקלט או השתלט על שטחים פנויים ככול שניתן. גם "בני ישראל ירדו מצריימה לשבור בר". במאה ה- 20 הגיעו המדינות להבנה שיש לחדול מכך, כול עם ידבק באדמתו, יעשה את המיטב, ובעת מצוקה, יושיטו המדינות העשירות יד לתמוך בו עד שיעמוד שוב על רגליו. זה המצב היום באפריקה, יבשת בעלת פוטנציאל כלכלי יוצא מהכלל, אך עם תרבות שלטונית בעייתית שהמערב מתקשה לקבל וכול הניסיונות לסייע בידיהם בדרכים הקונבנציונליות כשלו, כאשר תושבי היבשת רואים בקנאה כיצד עמיתיהם באירופה השכילו להתגבר על תלאות ימי הביניים ומלחמות עולם קשות ויצאו מחושך לאור, אך במקום ללמוד מכך ולשנס מותניים על אדמתם, בייאושם כי רב פנו להגירה מסיבית.
    הדילמה במדינות המערב קשה: האם לקלוט את מיליוני המהגרים, היום זרם דליל יחסית למה שעוד יכול להיות בהמשך אם לא יהיו בלמים, ובכך לאבד את הזהות התרבותית, הביטחון והרווחה הכלכלית אותם בנו בעמל ובדם כה רב. או שאפריקה תמשיך להיות בית כלא ענק, כאשר הדינמיקה האפריקאית המסורתית תעשה את ה"סלקציה" הפנימית, שבסופה השרידים שיוותרו ישכילו לעמוד לגורלם בנחישות, יפסיקו להאשים כול הזמן את האדם הלבן במר גורלם ויצאו גם הם לאור. כאן- אנחנו יכולים לסייע בידם, אך לא ליישבם בקרבנו, כי לכול עם יש את הגיהינום שלו גם בלעדי זה.

    השב לתגובה
  2. ישראל ניסן
    ישראל ניסן מאי 07 2018, 13:13
    בתקופתנו של עולם גלובאלי

    קשה למנוע הגירה. צריך לדעתי לשים דגש על נוהל מסודר ומכסות.

    השב לתגובה
  3. שי ענבר
    שי ענבר מאי 10 2018, 08:23
    "מסתננים"

    בעצם נתינת השם נקבעה עמדה שלילית כנגד האנשים הללו. הבעיה היא שלא נבדקו טענותים לעניין הפליטות. יכול להיות שאינם פליטים אלא מהגרי עבודה. צריך קודם כל לבדוק. עניין שני הוא הצורך של ישראל להגדיר מדיניות הגירה ואת זה המדינה לא מעוניינת לעשות. עניין שלישי הוא הנושא של הצורך של ישראל בידים עובדות בתחומים מסויימים קרי במהגרי עבודה. גם כאן ישראל לא מעוניינת לקבוע כללים ברורים. עניין נוסף הוא מקום מושבם של מהגרי עבודה/פליטים בדרום ת"א. הבעיה של דרום ת"א לא נוצרה עם הגעת האפריקאים לשפ! הבעיה קיימת כבר שנים עם התרבות תופעת מהגרי העבודה. גם את הבעיה הזו ישראל לא רוצה לפתור בצורה נאותה עם מדיניות ברורה וקריטריונים. על כל אלה מתלבשים פוליטיקאים צינים וגזענים אפלים ונוצרה הבעיה של הפליטים/מסתננים.
    אם ישרים אם עצמנו אנו מבקשים להיות אז צריך להתייחס לסוגיה על כל היביטיה העקרוניים. את ההסדר עם האו"ם היה טוב מאוד וכלל שני מרכיבים: העברה מישראל של חלק והעברה מדרום ת"א של חלק. את זה טירפדו אותם גזענים וצינים על מנת לא לתת פתרון אלא להשאיר כלי ניגוח פוליטי וכלי להסתת ההמונים כנגד יריבים פוליטיים.

    השב לתגובה
  4. הדס שיינמן
    הדס שיינמן מאי 10 2018, 16:33
    אני חושבת על פתרון משולב

    בלימת חדירת מסתננים לארץ לא רק דרך הגבול היבשתי. אלא גם כאלה שמגיעים כתיירים ולא חוזרים לארצם. במקביל וועדה בכירה שתאפשר קליטת פליטים אמיתיים במספרים קטנים שלא ישפיעו בכלום על החברה ועל הדמוגרפיה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!